רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/פרשת וירא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת וירא[עריכה]

פרק יח[עריכה]


(א) וַיֵּרָא אֵלָיו – לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה, וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ (בבא מציעא פ"ו ע"ב).
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, לְפִיכָךְ נִגְלָה עָלָיו בְּחֶלְקוֹ (בראשית רבה מב,ח).
יֹשֵׁב – "יָשַׁב" כְּתִיב. בִּקֵּשׁ לַעֲמוֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֵׁב וַאֲנִי אֶעֱמוֹד. וְאַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ, שֶׁעָתִיד אֲנִי לְהִתְיַצֵּב בַּעֲדַת הַדַּיָּינִים וְהֵן יוֹשְׁבִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב,א): "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל".
פֶּתַח הָאֹהֶל – לִרְאוֹת אִם יֵשׁ עוֹבֵר וָשָׁב, וְיַכְנִיסֵם בְּבֵיתוֹ.
כְּחֹם הַיּוֹם – הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחוֹ בְּאוֹרְחִים. וּלְפִי שֶׁרָאָהוּ מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹרְחִים בָּאִים, הֵבִיא הַמַּלְאָכִים עָלָיו בִּדְמוּת אֲנָשִׁים (בבא מציעא פ"ו ע"ב).


(ב) וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים – אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וְאֶחָד לְרַפֹּאת אֶת אַבְרָהָם, שֶׁאֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת (בראשית רבה נ,ב). תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן כָּל הַפָּרָשָׁה הוּא מַזְכִּירָן בִּלְשׁוֹן רַבִּים: "וַיֹּאכְלוּ" (להלן פסוק ח), "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו" (פסוק ט). וּבַבְּשׂוֹרָה נֶאֱמַר (פסוק י): "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ". וּבַהֲפִיכַת סְדוֹם הוּא אוֹמֵר (להלן יט,כא-כב): "כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר", "לְבִלְתִּי הָפְכִּי". וּרְפָאֵל שֶׁרִפֵּא אֶת אַבְרָהָם הָלַךְ מִשָּׁם לְהַצִּיל אֶת לוֹט, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יט,יז): "וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אוֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ", לָמַדְתָּ שֶׁהָאֶחָד הָיָה מַצִּיל (בבא מציעא פ"ו ע"ב).
נִצָּבִים עָלָיו – לְפָנָיו [כְּמוֹ "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ)], אֲבָל לָשׁוֹן נְקִיָּה הוּא כְּלַפֵּי הַמַּלְאָכִים.
וַיַּרְא – מַהוּ "וַיַּרְא", "וַיַּרְא" שְׁתֵּי פְעָמִים? הָרִאשׁוֹן כְּמַשְׁמָעוֹ, וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן הֲבָנָה: נִסְתַּכֵּל שֶׁהָיוּ נִצָּבִים בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהֵבִין שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְהַטְרִיחוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים הָיוּ שֶׁיֵּצֵא לִקְרָאתָם, עָמְדוּ בִמְקוֹמָם לִכְבוֹדוֹ, לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַטְרִיחוֹ, וְקָדַם הוּא וְרָץ לִקְרָאתָם. בְּבָבָא מְצִיעָא (פ"ו ע"ב): כְּתִיב "נִצָּבִים עָלָיו" וּכְתִיב "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם"? כַּד חָזְיוּהוּ דַּהֲוָה שָׁרֵי וְאָסַר – פֵּרְשׁוּ הֵימֶנּוּ. מִיָּד "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם".


(ג) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא... – לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם אָמַר. וּקְרָאָם כֻּלָּם אֲדוֹנִים, וְלַגָּדוֹל אָמַר "אַל נָא תַעֲבוֹר", וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר הוּא – יַעַמְדוּ חֲבֵרָיו עִמּוֹ. וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּא חוֹל (שבועות ל"ה ע"ב). דָּבָר אַחֵר: קוֹדֶשׁ הוּא, וְהָיָה אוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּרוּץ וְיַכְנִיס אֶת הָאוֹרְחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב אַחַר "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם", הָאֲמִירָה קוֹדֶם לָכֵן הָיְתָה. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם" (לעיל ו,ג) שֶׁנִּכְתָּב אַחַר "וַיּוֹלֶד נֹחַ" (ה,לב), וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הַגְּזֵירָה קוֹדֶם לְלֵידָה עֶשְׂרִים שָׁנָה. וּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (מח,י).


(ד) יֻקַּח נָא – עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ,יא): "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע" (בבא מציעא פ"ו ע"ב).
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – כַּסָּבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לַאֲבַק רַגְלֵיהֶם, וְהִקְפִּיד שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס עֲבוֹדָה זָרָה לְבֵיתוֹ. אֲבָל לוֹט שֶׁלֹּא הִקְפִּיד, הִקְדִּים לִינָה לִרְחִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יט,ב): "וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם".
תַּחַת הָעֵץ – תַּחַת הָאִילָן (ע"פ אונקלוס "תְּחוֹת אִילָנָא").


(ה) וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם – בַּתּוֹרָה, בַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ דְּפִתָּא סַעַדְתָּא דְּלִבָּא. בַּתּוֹרָה: "וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם". בַּנְּבִיאִים (שופטים יט,ה): "סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם". בַּכְּתוּבִים (תהלים קד,טו): "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד". אָמַר רַבִּי חָמָא: "לְבַבְכֶם" אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא "לִבְּכֶם", מַגִּיד שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בְּמַלְאָכִים (בראשית רבה מח,יא).
אַחַר תַּעֲבֹרוּ – אַחַר כֵּן תֵּלְכוּ.
כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם – כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, מֵאַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי לִכְבוֹדִי.
כִּי עַל כֵּן – כְּמוֹ "עַל אֲשֶׁר". וְכֵן כָּל "כִּי עַל כֵּן" שֶׁבַּמִּקְרָא: "כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קוֹרָתִי" (להלן יט,ח), "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" (להלן לג י), "כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ" (להלן לח,כו), "כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ" (במדבר י,לא).


(ו) קֶמַח סֹלֶת – סֹלֶת לְעֻגוֹת, קֶמַח לַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים, לְכַסּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה לִשְׁאוֹב אֶת הַזּוּהֲמָא (בבא מציעא פו,ב).


(ז) בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב – שְׁלוֹשָׁה פָרִים הָיוּ, כְּדֵי לְהַאֲכִילָן שָׁלוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל (בבא מציעא פ"ז ע"א).
אֶל הַנַּעַר – זֶה יִשְׁמָעֵאל, לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת (בראשית רבה מח,יג).


(ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה... – וְלֶחֶם לֹא הֵבִיא, לְפִי שֶׁפֵּרְסָה שָׂרָה נִדָּה שֶחָזַר לָהּ אוֹרַח כַּנָּשִׁים אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְנִטְמֵאת הָעִסָּה (בראשית רבה מח,יד; בבא מציעא פ"ז ע"א).
חֶמְאָה – שֻׁמַּן הֶחָלָב שֶׁקּוֹלְטִין מֵעַל פָּנָיו.
וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה – אֲשֶׁר תִּקֵּן. קַמָּא קַמָּא שֶׁתִּקֵּן אַמְטִי וְאַיְיתִי קַמַּיְהוּ.
וַיֹּאכֵלוּ – נִרְאוּ כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ. מִכַּאן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג (בבא מציעא פ"ו ע"ב).


(ט) וַיֹּאמְרוּ אֵׄלָיׄוׄ – נָקוּד עַל אי"ו שֶׁבְּ"אֵלָיו". וְתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁכְּתָב רַבָּה עַל הַנְּקוּדָה אַתָּה דּוֹרֵשׁ הַכְּתָב. וְכַאן הַנְּקוּדָה רַבָּה עַל הַכְּתָב, אַתָּה דּוֹרֵשׁ הַנְּקוּדָה: שֶׁאַף לְשָׂרָה שָׁאֲלוּ "אַיּוֹ אַבְרָהָם". לִמְּדָנוּ שֶׁיִשְׁאַל אָדָם בְּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, לָאִישׁ עַל הָאִשָּׁה וְלָאִשָּׁה עַל הָאִישׁ (בראשית רבה מח,טו). בְּבָבָא מְצִיעָא אוֹמְרִים (פ"ז ע"א): יוֹדְעִין הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׂרָה אִמֵּנוּ הֵיכָן הָיְתָה, אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁצְּנוּעָה הָיְתָה כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעֲלָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כְּדֵי לְשַׁגֵּר לָהּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה.
הִנֵּה בָאֹהֶל – צְנוּעָה הִיא.


(י) [כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת לְשָׁנָה הַבָּאָה. וּפֶסַח הָיָה וּלְפֶסַח הַבָּא נוֹלַד יִצְחָק, מִדְּלָא קָרִינָן "כְּעֵת" אֶלָּא "כָּעֵת".]
[כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא חַיָּה לָכֶם, שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים.]
שׁוֹב אָשׁוּב – לֹא בִשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, אֶלָּא בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ. כְּמוֹ: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה" (לעיל טז,י), וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם. אַף כַּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ כֵּן.
[אֱלִישָׁע אָמַר לַשּׁוּנַמִית (מל"ב ד,טז): "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן. וַתֹּאמֶר: אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת שָׂרָה אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב"! אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע: אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב" (להלן פסוק יד), אֲבָל אֲנִי בָשָׂר וָדָם שֶׁהַיּוֹם חַי וּמָחָר מֵת. בֵּין חַי וּבֵין מֵת – "לַמּוֹעֵד הַזֶּה..." (בראשית רבה נג,ב)].
וְהוּא אַחֲרָיו – הַפֶּתַח הָיָה אַחַר הַמַּלְאָךְ.


(יא) חָדַל לִהְיוֹת – פָּסַק מִמֶּנָּהּ (בראשית רבה מח,טז).
אוֹרַח כַּנָּשִׁים – אוֹרַח נִדּוּת.


(יב) בְּקִרְבָּהּ – מִסְתַּכֶּלֶת בְּמֵעֶיהָ וְאָמְרָה: אֶפְשָׁר הַקְּרָבַיִם הַלָּלוּ טְעוּנִין וָלָד? הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ שֶׁצָּמְקוּ מוֹשְׁכִין חָלָב? תַּנְחוּמָא (שופטים יח).
עֶדְנָה – צִחְצוּחַ בָּשָׂר (ב"מ פז ע"א), וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה "מַשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר" (מנחות פ"ו ע"א). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן "עִדָּן", זְמַן וֶסֶת נִדּוּת (בראשית רבה מח,יז).


(יג) הַאַף אֻמְנָם – הֲגַם אֱמֶת אֵלֵד?
וַאֲנִי זָקַנְתִּי – שִׁנָּה הַכָּתוּב מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה "וַאדֹנִי זָקֵן" (פ"ז ע"א; בראשית רבה מח,יח).


(יד) הֲיִפָּלֵא – כְּתַרְגּוּמוֹ: "הֲיִתְכַּסֵּי". וְכִי שׁוּם דָּבָר מוּפְלָא וּמוּפְרָד וּמְכֻסֶּה מִמֶּנִּי מִלַּעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי?
לַמּוֹעֵד – לְאוֹתוֹ מוֹעֵד הַמְּיוּחָד שֶׁקָּבַעְתִּי לְךָ אֶתְמוֹל: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (לעיל יז,כא).


(טו) כִּי יָרֵאָה... כִּי צָחָקְתְּ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן "דְּהָא", שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לַדָּבָר: "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה" לְפִי שֶׁ"יָּרֵאָה". וְהַשֵּׁנִי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְֹשוֹן "אֶלָּא": "וַיֹּאמֶר לֹא" כִדְבָרֵךְ הוּא אֶלָּא "צָחָקְתְּ". שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת: "אִי", "דִּילְמָא", "אֶלָּא", "דְּהָא" (ראש השנה ג' ע"א).


(טז) וַיַּשְׁקִפוּ – כָּל "הַשְׁקָפָה" שֶׁבַּמִּקְרָא לְרָעָה, חוּץ מֵ"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ" (דברים כו,טו), שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוֹפֵךְ מִדַּת הָרוֹגֶז לְרַחֲמִים.
לְשַׁלְּחָם – לְלַוּוֹתָם, כְּסָבוּר אוֹרְחִים הֵם.


(יז) הַמְכַסֶּה אֲנִי – בִּתְמִיָּה.
אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה – בִּסְדוֹם. לֹא יָפֶה לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ: אֲנִי נָתַתִּי לוֹ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַחֲמִשָּׁה כְּרַכִּין הַלָּלוּ שֶׁלּוֹ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן... בֹּאֲכָה סְדוֹמָה וַעֲמוֹרָה..." (לעיל י,יט). קָרָאתִי אוֹתוֹ אַבְרָהָם, "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (לעיל יז,ה), וְאַשְׁמִיד אֶת הַבָּנִים וְלֹא אוֹדִיעַ לָאָב שֶׁהוּא אוֹהֲבִי (בראשית רבה מט,ב)?


(יח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י,ז), הוֹאִיל וְהִזְכִּירוֹ בֵּרְכוֹ (יומא ל"ח ע"ב; בראשית רבה מט,א). וּפְשׁוּטוֹ: וְכִי מִמֶּנּוּ אֲנִי מַעְלִים? וַהֲרֵי הוּא חָבִיב לְפָנַי לִהְיוֹת "לְגוֹי גָּדוֹל" וּלְהִתְבָּרֵךְ בּוֹ "כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"!


(יט) כִּי יְדַעְתִּיו – לְשׁוֹן חִבָּה. כְּמוֹ: "מוֹדַע לְאִישָׁהּ" (רות ב,א), "הֲלֹא בֹעַז מוֹדַעְתָּנוּ" (רות ג,ב), "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג,יז). וְאָמְנָם עִקַּר לְשוֹן כֻּלָּם אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן יְדִיעָה, שֶׁהַמְחַבֵּב אֶת הָאָדָם מְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ וְיוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ. וְלָמָּה "יְדַעְתִּיו"? "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה", לְפִי שֶׁהוּא מְצַוֶּה אֶת בָּנָיו עָלַי לִשְׁמוֹר דְּרָכָי. וְאִם תְּפָרְשֵׁהוּ כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי בְּדִיל דִּיפַקֵּיד יָת בְּנוֹהִי..."): "יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בָּנָיו...", אֵין "לְמַעַן" נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן.
יְצַוֶּה – לְשׁוֹן הוֹוֶה כְּמוֹ (איוב א,ה): "כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב".
לְמַעַן הָבִיא – כָּךְ הוּא מְצַוֶּה לְבָנָיו: "שִׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' כְּדֵי שֶׁיָּבִיא ה' עַל אַבְרָהָם...". "עַל בֵּית אַבְרָהָם" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "עַל אַבְרָהָם", לָמַדְנוּ: כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵת (בראשית רבה מט,ד).


(כ) וַיֹּאמֶר ה' – אֶל אַבְרָהָם, שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁלֹּא יְכַסֶּה מִמֶּנּוּ.
כִּי רָבָּה – כָּל "רַבָּה" שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהֵן מְתֻרְגָּמִין "גְּדוֹלָה" אוֹ "גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת". אֲבָל זֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בָּרֵי"שׁ לְפִי שֶׁמְּתוּרְגָּם "גָּדְלָה" כְּבָר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה" (לעיל טו,יז), "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א,טו).


(כא) אֵרְדָה נָּא – לִמֵּד לַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִרְאִיָּה, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת הַפַּלָּגָה (לעיל יא,ה). דָּבָר אַחֵר: "אֵרְדָה נָּא" – לְסוֹף מַעֲשֵׂיהֶם.
הַכְּצַעֲקָתָה – שֶׁל מְדִינָה.
הַבָּאָה אֵלָי עָשׂוּ – וְכֵן עוֹמְדִים בְּמִרְדָם, "כָּלָה" אֲנִי עוֹשֶׂה בָּהֶם. "וְאִם לֹא" יַעַמְדוּ בְמִרְדָּם "אֵדְעָה" מָה אֶעֱשֶׂה לְהִפָּרַע מֵהֶן בְּיִסּוּרִין, וְלֹא אֲכַלֶּה אוֹתָן (בראשית רבה מט,ו). וְכַיּוֹצֵא בוֹ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר: "וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ" (שמות לג,ה). וּלְפִיכָךְ יֵשׁ הֶפְסֵק נְקוּדַּת פְּסִיק בֵּין "עָשׂוּ" לְ"כָּלָה", כְּדֵי לְהַפְרִיד תֵּיבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. וְרַבּוֹתֵנוּ דָּרְשׁוּ: "הַכְּצַעֲקָתָהּ" – צַעֲקַת רִיבָה אַחַת שֶׁהֲרָגוּהָ בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה עַל שֶׁנָּתְנָה מָזוֹן לְעָנִי, כִּמְפוֹרָשׁ בְּ"חֵלֶק" (סנהדרין ק"ט ע"ב).


(כב) וַיִּפְנוּ מִשָּׁם – מִמָּקוֹם שֶׁאַבְרָהָם לִוָּם שָׁם.
וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לִפְנֵי ה' – וַהֲלֹא לֹא הָלַךְ לַעֲמוֹד לְפָנָיו? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: "זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה", וְהָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וַה' עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד עַל אַבְרָהָם"? אֶלָּא תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה [אֲשֶׁר הָפְכוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ לִכְתּוֹב כֵּן] (בראשית רבה מט,ז).


(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם – מָצִינוּ הַגָּשָׁה לְמִלְחָמָה: "וַיִּגַּשׁ יוֹאָב..." (דה"א יט,יד); הַגָּשָׁה לְפִיּוּס: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" (להלן מד,יח); וְהַגָּשָׁה לִתְפִלָּה: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" (מל"א יח,לו). וּלְכָל אֵלֶּה נִכְנַס אַבְרָהָם: לְדַבֵּר קָשׁוֹת, וּלְפִיּוּס, וְלִתְפִלָּה (בראשית רבה מט,ח).
הַאַף תִּסְפֶּה – הֲגַם תִּסְפֶּה? וּלְתַרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס שֶׁתִּרְגְּמוֹ לְשׁוֹן רוֹגֶז ("הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא"), כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: "הַאַף" יַשִּׂיאֲךָ שֶׁתִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?


(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים – עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, כִּי חֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת יֵשׁ. וְאִם תֹּאמַר: לֹא יַצִּילוּ הַצַּדִּיקִים אֶת הָרְשָׁעִים, לָמָּה תָּמִית הַצַדִּיקִים (בראשית רבה מט,ח)?


(כה) חָלִילָה לְּךָ – חוּלִין הוּא לְךָ, יֹאמְרוּ: כָּךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ, שׁוֹטֵף הַכֹּל צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה!
כַּדָּבָר הַזֶּה – לֹא הוּא וְלֹא כַיּוֹצֵא בוֹ (בראשית רבה מט,ט).
חָלִילָה לָּךְ – לָעוֹלָם הַבָּא.
הֲשׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ – נָקוּד בַּחֲטַ"ף פַּתָּח הֵ"א שֶׁל "הֲשֹׁפֵט", לְשׁוֹן תְּמִיָּה: וְכִי מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵט לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט אֱמֶת (בראשית רבה מט,ט)?


(כו) אִם אֶמְצָא בִסְדוֹם... לְכָל הַמָּקוֹם – לְכָל הַכְּרַכִּים. וּלְפִי שֶׁסְּדוֹם הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין וַחֲשׁוּבָה מִכֻּלָּם, תָּלָה בָהּ הַכָּתוּב.


(כז) הוֹאַלְתִּי – רָצִיתִי, כְּמוֹ (שמות ב,כא): "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה".
וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר – וּכְבָר הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת עָפָר עַל יְדֵי הַמְּלָכִים, וְאֵפֶר עַל יְדֵי נִמְרוֹד, לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר עָמְדוּ לִי (בראשית רבה מט,יא).


(כח) הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה – וַהֲלֹא הֵן תִּשְׁעָה לְכָל כְּרַךְ, וְאַתָּה צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּצְטָרֵף עִמָּהֶם (בראשית רבה מט,ט).


(כט) אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים – וְיִמָּלְטוּ אַרְבָּעָה הַכְּרַכִּים. וְכֵן שְׁלֹשִׁים יַצִּילוּ שְׁלֹשָה מֵהֶם, אוֹ עֶשְׂרִים יַצִּילוּ שְׁנַיִם מֵהֶם, אוֹ עֲשָׂרָה יַצִּילוּ אֶחָד מֵהֶם.


(לא) הוֹאַלְתִּי – רָצִיתִי, כְּמוֹ (שמות ב,כא): "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה".


(לב) אוּלַי יִמָצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה – עַל הַפָּחוּת לֹא בִּקֵּשׁ. אָמַר: דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ שְׁמוֹנָה, נֹחַ וּבָנָיו וּנְשֵׁיהֶם, וְלֹא הִצִּילוּ עַל דּוֹרָם. וְעַל תִּשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא (בראשית רבה מט,יג).


(לג) וַיֵּלֶךְ ה'... – כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר הָלַךְ לוֹ הַדַּיָּן.
וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ – נִסְתַּלֵּק הַדַּיָּן נִסְתַּלֵּק הַסָּנֵיגוֹר, וְהַקָּטֵגוֹר מְקַטְרֵג. וּלְפִיכָךְ (פסוק הבא): "וַיָּבוֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדוֹמָה" – לְהַשְׁחִית.

פרק יט[עריכה]


(א) שְׁנֵי – [אֶחָד לְהַשְׁחִית אֶת סְדוֹם, וְאֶחָד לְהַצִּיל אֶת לוֹט וְהוּא אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְרַפְּאוֹת אַבְרָהָם,] וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּא לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה: כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ נִסְתַּלֵּק לוֹ (בראשית רבה נ,ב).
הַמַּלְאָכִים – וּלְהַלָּן (לעיל יח,ב) קְרָאָם "אֲנָשִׁים"? כְּשֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם קְרָאָם "אֲנָשִׁים". דָּבָר אַחֵר: אֵצֶל אַבְרָהָם שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל וְהָיוּ הַמַּלְאָכִים תְּדִירִין אֶצְלוֹ כַּאֲנָשִׁים, קְרָאָם "אֲנָשִׁים". וְאֵצֶל לוֹט קְרָאָם "מַלְאָכִים" (בראשית רבה נ,ב).
בָּעֶרֶב – וְכִי כָל כָּךְ שָׁהוּ הַמַּלְאָכִים מֵחֶבְרוֹן לִסְדוֹם? אֶלָּא מַלְאֲכֵי רַחֲמִים הָיוּ, וּמַמְתִּינִים שֶׁמָּא יוּכַל אַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵּיגוֹרְיָא (בראשית רבה נ,א).
וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדוֹם – "יָשַׁב" כְּתִיב, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ שׁוֹפֵט עֲלֵיהֶם (בראשית רבה נ,ג).
וַיַּרְא לוֹט... – מִבֵּית אַבְרָהָם לָמַד לְחַזֵּר עַל הָאוֹרְחִים (בראשית רבה נ,ד).


(ב) הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי – הִנֵּה נָא אַתֶּם אֲדוֹנִים לִי אַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי. דָּבָר אַחֵר: "הִנֶּה נָּא" – צְרִיכִים אַתֶּם לָתֵת לֵב עַל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בָּכֶם. וְזוֹ הִיא עֵצָה נְכוֹנָה: סוּרוּ נָא – עַקְּמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתִי דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ שֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר "סוּרוּ" (בראשית רבה נ,ד).
[וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לָלוּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ רוֹחֵץ? וְעוֹד: שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם אָמַר לָהֶם תְּחִלָּה "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" (לעיל יח,ד)? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹט: אִם כְּשֶׁיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם וְיִרְאוּ שֶׁכְּבָר רָחֲצוּ רַגְלֵיהֶם, יַעֲלִילוּ עָלַי וְיֹאמְרוּ: כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלוֹשָׁה שֶׁבָּאוּ לְבֵיתְךָ וְלֹא הוֹדַעְתָּנוּ! לְפִיכָךְ אָמַר: מוּטָב שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כַאן בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִין כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ עַכְשָׁיו. לְפִיכָךְ אָמַר "לִינוּ" תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ "רַחֲצוּ".]
וַיֹּאמְרוּ לֹּא – וּלְאַבְרָהָם אָמְרוּ "כֵּן תַּעֲשֶׂה" (לעיל יח ה): מִכַּאן שֶׁמְּסָרְבִין לַקָּטָן וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל (בבא מציעא פ"ז ע"א; בראשית רבה נ,ד).
כִּי בָרְחוֹב נָלִין – הֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא", שֶׁאָמְרוּ: לֹא נָסוּר אֶל בֵּיתְךָ אֶלָּא בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר נָלִין.


(ג) וַיָּסֻרוּ אֵלָיו – עִקְּמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְצַד בֵּיתוֹ (בראשית רבה נ,ד).
וּמַצּוֹת אָפָה – פֶּסַח הָיָה (בראשית רבה מח,יב).


(ד) טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדוֹם – כַּךְ נִדְרַשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ,ה): "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר" הָיוּ בְּפִיהֶם שֶׁל מַלְאָכִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים לְלוֹט מַה טִּיבָם וּמַעֲשֵׂיהֶם? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: רֻבָּם רְשָׁעִים. עוֹדָם מְדַבְּרִים בָּהֶם, וְ"אַנְשֵׁי סְדוֹם...". וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "וְאַנְשֵׁי הָעִיר" אַנְשֵׁי רֶשַׁע "נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת". עַל שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים נִקְרָאִים אַנְשֵׁי "סְדוֹם", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים" (לעיל יג,יג).
כָּל הָעָם מִקָּצֶה – מִקְצֵה הָעִיר עַד הַקָּצֶה, שֶׁאֵין אֶחָד מוֹחֶה בְיָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיק אֶחָד אֵין בָּהֶם (בראשית רבה נ,ה).


(ה) וְנֵדְעָה אוֹתָם – בְּמִשְׁכַּב זָכָר, כְּמוֹ (להלן פסוק ח): "אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ" (בראשית רבה נ,ה).


(ח) הָאֵל – כְּמוֹ "הָאֵלֶּה".
כִּי עַל כֵּן בָּאוּ – כִּי הַטּוֹבָה הַזֹּאת תַּעֲשׂוּ לִכְבוֹדִי, עַל אֲשֶׁר "בָּאוּ בְּצֵל קוֹרָתִי". תַּרְגּוּם: "בִּטְלַל שָׁרִיתִי", תַּרְגּוּם שֶׁל "קוֹרָה" – "שָׁרִיתָא".


(ט) וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה – [קְרַב לְהָלְאָה (לפי התרגום "קְרַב לְהַלְאָה"), כְּלוֹמַר: הִתְקָרֵב לַצְּדָדִין וְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וְכֵן כָּל "הָלְאָה" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן רִחוּק, כְּמוֹ: "זְרֵה הָלְאָה" (במדבר יז,ב), "הִנֵּה הַחֵצִי מִמְּךָ וָהָלְאָה" (שמ"א כ,כב; כ,כז). "גֶּשׁ הָלְאָה" – הִמָּשֵׁךְ לְהַלָּן, בִּלְשׁוֹן לַעַז טריטידנו"שtrete de nos = התרחק מעלינו.
הערה: לעז זה נמצא בתוספת לפירוש רש"י ואינו מובא באוצר הלעזים; את פירושו השלמנו מתוך גרינברג.
. וּדְבַר נְזִיפָה הוּא, לוֹמַר: אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין לְךָ! וְדוֹמֶה לוֹ (ישעיהו סה,ה): "קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי". וְכֵן (ישעיהו מט,כ): "גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה" – הִמָּשֵׁךְ לַצְּדָדִין בַּעֲבוּרִי וְאֵשֵׁב אֶצְלְךָ. אַתָּה מֵלִיץ עַל הָאוֹרְחִים, אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ?] עַל שֶׁאָמַר לָהֶם עַל הַבָּנוֹת אָמְרוּ לוֹ: גֶּשׁ הָלְאָה – לְשׁוֹן נַחַת. וְעַל שֶׁהָיָה מֵלִיץ עַל הָאוֹרְחִים: הָאֶחָד בָּא לָגוּר – אָדָם נָכְרִי יְחִידִי אַתָּה בֵינֵינוּ, שֶׁבָּאתָ לָגוּר, וַיִּשְׁפּוֹט שָׁפוֹט – וְנַעֲשֵׂיתָ מוֹכִיחַ אוֹתָנוּ?
הַדָּלֶת – הִיא הַסּוֹבֶבֶת לִנְעוֹל וְלִפְתּוֹחַ.


(יא) פֶּתַח – הוּא הֶחָלָל שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין.
בַּסַּנְוֵרִים – מַכַּת עִוָּרוֹן.
מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל – הַקְּטַנִּים הִתְחִילוּ בָעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ד): "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן". לְפִיכָךְ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת מֵהֶם (בראשית רבה נ,ח).


(יב) עוֹד מִי לְךָ פֹה – פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: מִי יֵשׁ לְךָ עוֹד בָּעִיר הַזֹּאת חוּץ מֵאִשְׁתְּךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁבַּבָּיִת.
חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ – וְאִם יֵשׁ לְךָ חָתָן אוֹ בָּנִים וּבָנוֹת, "הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם".
וּבָנֶיךָ – בְּנֵי בְנוֹתֶיךָ הַנְּשׂוּאוֹת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "עוֹד" – מֵאַחַר שֶׁעוֹשִׂין נְבָלָה כָזֹאת, "מִי לְךָ" פִּתְחוֹן פֶּה לְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם? שֶׁכָּל הַלַּיְלָה הָיָה מֵלִיץ עֲלֵיהֶם טוֹבוֹת. קְרֵי בֵיהּ: "מִי לְךָ פֶה".


(יד) חֲתָנָיו – שְׁתֵּי בָנוֹת נְשׂוּאוֹת הָיוּ לוֹ בָּעִיר.
לֹקְחֵי בְנוֹתָיו – שֶׁאוֹתָן שֶׁבַּבַּיִת אֲרוּסוֹת לָהֶם (בראשית רבה נ,ט).


(טו) וַיָּאִיצוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּדְחִיקוּ", מִהֲרוּהוּ.
הַנִּמְצָאוֹת – הַמְּזֻמָּנוֹת לְךָ בַּבַּיִת לְהַצִּילָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ, וְזֶה יִשּׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא.
תִּסָּפֶה – תִּהְיֶה כָלֶה. "עַד תּוֹם כָּל הַדּוֹר" מְתוּרְגָּם "עַד דְּסָף כָּל דָּרָא" (דברים ב,יד).


(טז) וַיִּתְמַהְמָהּ – כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ (בראשית רבה נ,יא).
וַיַּחֲזִיקוּ – אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁלִיחַ לְהַצִּילוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַהֲפוֹךְ אֶת סְדוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט", וְלֹא נֶאֱמַר "וַיֹּאמְרוּ" (בראשית רבה נ,יא).


(יז) הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ – דַּיֶּךָ לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת, אַל תָּחוֹס עַל הַמָּמוֹן.
אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ – אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם, וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אַתָּה נִצָּל. אֵינְךָ כְּדַאי לִרְאוֹת בְּפוּרְעָנוּתָם וְאַתָּה נִצָּל (בראשית רבה נ,יא).
בְּכָל הַכִּכָּר – כִּכַּר הַיַּרְדֵּן.
הָהָרָה הִמָּלֵט – אֵצֶל אַבְרָהָם בְּרַח, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב,ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה". וְאַף עַכְשָׁיו הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יג,ג): "עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה". וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב "וַיֶּאֱהַל אַבְרָם..." (לעיל יג,יח), אֹהָלִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ וְנִמְשְׁכוּ עַד חֶבְרוֹן.
הִמָּלֵט – לְשׁוֹן הַשְׁמָטָה, וְכֵן כָּל "הַמְלָטָה" שֶׁבַּמִּקְרָא אישמוציי"רesmucier = להיחבא, להינצל. בְּלַעַ"ז. וְכֵן: "וְהִמְלִיטָה זָכָר" (ישעיהו סו,ז), שֶׁנִּשְׁמַט הָעֻבָּר מִן הָרֶחֶם; "כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה" (תהלים קכד,ז); "לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא" (ישעיהו מו,ב), לְהַשְׁמִיט מַשָּׂא הָרְעִי שֶׁבְּנִקְבֵיהֶם.


(יח) אַל נָא אֲדֹנָי – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שבועות ל"ה ע"ב) שֶׁשֵּׁם זֶה קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי" – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיּוֹת. וְתַרְגּוּמוֹ: "בְּבָעוּ כְעַן יְיָ".
אַל נָא – אַל תֹּאמְרוּ אֵלַי לְהִמָּלֵט הָהָרָה. נָא – לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.


(יט) פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה – כְּשֶׁהָיִיתִי אֵצֶל אַנְשֵׁי סְדוֹם, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי בְנֵי הָעִיר, וְהָיִיתִי נִרְאֶה צַדִּיק וּכְדַאי לְהִנָּצֵל. וּכְשֶׁאָבֹא אֵצֶל צַדִּיק אֲנִי כְרָשָׁע. וְכֵן אָמְרָה הַצָּרְפִית לְאֵלִיָּהוּ (מל"א יז,יח): "בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי" – עַד שֶׁלֹּא בָאתָ אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי עַמִּי, וַאֲנִי צַדֶּקֶת בֵּינֵיהֶם. וּמִשֶּׁבָּאתָ אֶצְלִי, לְפִי מַעֲשֶׂיךָ אֲנִי רְשָׁעָה (בראשית רבה נ,יא).


(כ) הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה – קְרוֹבָה יְשִׁיבָתָהּ, נִתְיַשְּׁבָה מִקָּרוֹב, לְפִיכָךְ לֹא נִתְמַלְּאָה סְאָתָהּ עֲדַיִין (שבת י' ע"ב). וּמַה הִיא קְרִיבָתָהּ? מִדּוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁנִּתְפַּלְּגוּ הָאֲנָשִׁים וְהִתְחִילוּ לְהִתְיַשֵּׁב אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ. וְהִיא הָיְתָה בִּשְׁנַת מוֹת פֶּלֶג, וּמִשָּׁם עַד כַּאן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁפֶּלֶג מֵת בִּשְׁנָת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לְאַבְרָהָם. כֵּיצַד? פֶּלֶג חַי אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת רְעוּ מָאתַיִם וָתֵשַׁע שָׁנָה, צֵא מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּים כְּשֶׁנּוֹלַד שְׂרוּג, וּמִשְּׂרוּג עַד שֶׁנּוֹלַד נָחוֹר שְׁלוֹשִׁים, הֲרֵי שִׁשִּׁים וּשְׁתַּים. וּמִנָּחוֹר עַד שֶׁנּוֹלָד תֶּרַח עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, הֲרֵי תִשְׁעִים וְאַחַת. וּמִשָּׁם עַד שֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם שִׁבְעִים, הֲרֵי מֵאָה שִׁשִּׁים וְאַחַת. תֵּן לָהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, הֲרֵי מָאתַיִם וָתֵשַׁע. וְאוֹתָהּ שָׁנָה הָיְתָה שְׁנַת הַפַּלָּגָה. וּכְשֶׁנֶּחְרְבָה סְדוֹם הָיָה אַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, הֲרֵי מִדּוֹר הַפַּלָּגָה עַד כַּאן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְצוֹעַר אֵחֲרָה יְשִׁיבָתָהּ אַחֲרֵי יְשִׁיבַת סְדוֹם וְחַבְרוֹתֶיהָ שָׁנָה אַחַת, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמָּלְטָה נָּא" – "נָא" בְּגִימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים וְאַחַת.
הֲלֹא מִצְעָר הִוא – וַהֲלֹא עֲוֹנוֹתֶיהָ מוּעָטִין, וְיָכוֹל אַתָּה לְהַנִּיחָהּ וּתְחִי נַפְשִׁי בָּהּ, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: הֲלֹא עִיר קְטַנָּה הִיא וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט, אֵין לְךָ לְהַקְפִּיד אִם תַּנִּיחֶנָּה "וּתְחִי נַפְשִׁי" בָּהּ.


(כא) גַּם לַדָּבָר הַזֶּה – לֹא דַּיֶּךָ שֶׁאַתָּה נִצָּל, אֶלָּא אַף כָּל הָעִיר אַצִּיל בִּגְלָלֶךָ.
הָפְכִּי – "הוֹפֵךְ אֲנִי", כְּמוֹ "עַד בּוֹאִי" (להלן מח,ה), "אַחֲרֵי רוֹאִי" (לעיל טז,יג), "מִדֵּי דַּבְּרִי בּוֹ" (ירמיהו לא,יט).


(כב) כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת – זֶה עָנְשָׁן שֶׁל מַלְאָכִים, עַל שֶׁאָמְרוּ "כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ" (לעיל פסוק יג), וְתָלוּ הַדָּבָר בְּעַצְמָן. לְפִיכָךְ לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהוּזְקְקוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָן (בראשית רבה נ,ט).
כִּי לֹא אוּכַל – לְשׁוֹן יָחִיד. מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָאֶחָד הוֹפֵךְ וְהָאֶחָד מַצִּיל, שֶׁאֵין שְׁתֵּי מַלְאָכִים נִשְׁלָחִים לְדָבָר אֶחָד.
עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר – עַל שֵׁם "וְהִיא מִצְעָר".


(כד) וַה' הִמְטִיר – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַה'" – הוּא וּבֵית דִּינוֹ (בראשית רבה נא,ב).
הִמְטִיר עַל סְדוֹם – בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק טו): "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה" – שָׁעָה שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בָּרָקִיעַ עִם הַחַמָּה. לְפִי שֶׁהָיוּ מֵהֶם עוֹבְדִין לַחַמָּה וּמֵהֶם לַלְּבָנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּיּוֹם, יִהְיוּ עוֹבְדֵי לְבָנָה אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה בַלַּיְלָה שֶׁהַלְּבָנָה מוֹשֶׁלֶת – לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין. וְאִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּלַּיְלָה, יִהְיוּ עוֹבְדֵי הַחַמָּה אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה בַיּוֹם כְּשֶׁהַחַמָּה מוֹשֶׁלֶת – לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין. לְכָךְ כְּתִיב "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה", וְנִפְרַע מֵהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מוֹשְׁלִים (בראשית רבה נ,יב).
הִמְטִיר... גָּפְרִית וָאֵשׁ – בַּתְּחִלָּה מָטָר, וְנַעֲשָׂה גָּפְרִית וָאֵשׁ.
מֵאֵת ה' – דֶּרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ (לעיל ד,כג): "נְשֵׁי לֶמֶךְ", וְלֹא אָמַר "נָשַׁי". וְכֵן אָמַר דָּוִד (מל"א א,לג): "קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדוֹנֵיכֶם", וְלֹא אָמַר 'עֲבָדַי". וְכֵן אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ "בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ" (אסתר ח,ח), וְלֹא אָמַר "בִּשְׁמִי". אַף כַּאן אָמַר "מֵאֵת ה'", וְלֹא אָמַר "מֵאִתּוֹ" (סנהדרין ל"ח ע"ב; בראשית רבה נא,יב).
מִן הַשָּׁמַיִם – הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לו,לא): "כִּי בָם יָדִין עַמִּים...". כְּשֶׁבָּא לְיַסֵּר הַבְּרִיּוֹת, מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִסְדוֹם. וּכְשֶׁבָּא לְהוֹרִיד הַמָּן – מִן הַשָּׁמַיִם (שמות טז,ד): "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם".


(כה) וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים... – אַרְבַּעְתָּם יוֹשְׁבוֹת בְּסֶלַע אֶחָד, וַהֲפָכָן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח,ט): "בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ...".


(כו) וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו – מֵאַחֲרָיו שֶׁל לוֹט.
וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח – בְּמֶלַח חָטְאָה וּבְמֶלַח לָקְתָה. אָמַר לָהּ: תְּנִי מְעַט מֶלַח לָאוֹרְחִים הַלָּלוּ! אָמְרָה לוֹ: אַף הַמִּנְהָג הָרָע הַזֶּה אַתָּה בָא לְהַנְהִיג בַּמָּקוֹם הַזֶּה (בראשית רבה נ,ד)?!


(כח) קִיטוֹר – תִּימוּר שֶׁל עָשָׁן, טורקאtorche = לפיד, אבוקה. בְּלַעַ"ז.
כִּבְשָׁן – חֲפִירָה שֶׁשּׂוֹרְפִין בָּהּ אֶת הָאֲבָנִים לְסִיד, וְכֵן כָּל "כִּבְשָׁן" שֶׁבַּתּוֹרָה.


(כט) וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם – מַהוּ זְכִירָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עַל לוֹט? נִזְכַּר שֶׁהָיָה לוֹט יוֹדֵעַ שֶׁשָּׂרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְשָׁמַע שֶׁאָמַר אַבְרָהָם בְּמִצְרַיִם עַל שָׂרָה "אֲחוֹתִי הִיא" (לעיל יב,יט), וְלֹא גִלָּה הַדָּבָר שֶׁהָיָה חָס עָלָיו. לְפִיכָךְ חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו (בראשית רבה נא,ו).


(ל) כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר – לְפִי שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לִסְדוֹם.


(לא) אָבִינוּ זָקֵן – וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי? שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ יִפְסוֹק מֵהוֹלִיד.
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ – סְבוּרוֹת הָיוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם נֶחֱרַב כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל (בראשית רבה נא,ח) .


(לג) וַתַּשְׁקֶיןָ... – יַיִן נִזְדַּמֵּן לָהֶן בַּמְּעָרָה, לְהוֹצִיא מֵהֶן ֹשְתֵּי אֻמּוֹת.
וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ – וּבַצְּעִירָה כְּתִיב (להלן פסוק לה): "וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ"? צְעִירָה, לְפִי שֶׁלֹּא פָתְחָה בִזְנוּת אֶלָּא אֲחוֹתָהּ לִמְּדַתָּהּ, חִסֵּךְ עָלֶיהָ הַכָּתוּב וְלֹא פֵרַשׁ גְּנוּתָהּ. אֲבָל בְּכִירָה שֶׁפָּתְחָה בִזְנוּת פִּרְסְמָהּ הַכָּתוּב בִּמְפוֹרָשׁ. וּבְקוּׄמָהּ שֶׁל בְּכִירָה נָקוּד, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא נִכְתָּב. לוֹמַר שֶׁבְּקוּמָהּ יָדַע, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִשְׁמַר לֵיל שֵׁנִי מִלִּשְׁתּוֹת (נזיר כ"ג ע"א). [אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל מִי שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר בּוּלְמוּס שֶׁל עֲרָיוֹת, לְסוֹף מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ (בראשית רבה נא,ט).]


(לו) וַתַּהֲרֶיןָ... – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, אֵלּוּ שָׁלְטוּ בְעַצְמָן וְהוּצִיאוּ עֶרְוָתָן לַחוּץ, וְנִתְעַבְּרוּ מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה נא,ט).


(לז) מוֹאָב – זוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה צְנוּעָה פֵּרְשָׁה שֶׁמֵּאָבִיהָ הוּא, אֲבָל צְעִירָה קְרָאַתּוּ בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. וְקִבְּלָהּ שָׂכָר בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְנֵי עַמּוֹן (דברים ב,יט): "וְאַל תִּתְגָּר בָּם" – כְּלָל. וּבְמוֹאָב לֹא הִזְהִיר אֶלָּא שֶׁלֹּא יִלָּחֵם בָּם, אֲבָל לְצַעֲרָן הִתִּיר לוֹ (בבא קמא ל"ח ע"ב; בראשית רבה נא,יא).

פרק כ[עריכה]


(א) וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם – כְּשֶׁרָאָה שֶׁחָרְבוּ הַכְּרַכִּים וּפָסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, נָסַע לוֹ מִשָּׁם (בראשית רבה נב,ג). דָּבָר אַחֵר: לְהִתְרַחֵק מִלּוֹט, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רָע שֶׁבָּא עַל בְּנוֹתָיו (בראשית רבה נב,ד).


(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם – כַּאן לֹא נָטַל רְשׁוּת, אֶלָּא עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר לֻקְּחָה לְבֵית פַּרְעֹה עַל יְדֵי כֵן (בראשית רבה נב,ד).
אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ – עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמ"א ד,כא): "אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן... וְאֶל חָמִיהָ", שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן "עַל".


(ד) לֹא קָרַב אֵלֶיהָ – הַמַּלְאָךְ מְנָעוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ו): "לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגּוֹעַ אֵלֶיהָ".
הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרוֹג – אַף אִם הוּא צַדִּיק תַּהַרְגֶנּוּ?! שֶׁמָּא כָךְ דַּרְכְּךָ לְאַבֵּד הָאֻמּוֹת חִנָּם? כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה. אַף אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהֲרַגְתָּם עַל לֹא דָבָר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְהָרְגֵנִי!


(ה) גַם הִוא – לְרַבּוֹת עֲבָדִים וְגַמָּלִים וְחַמָּרִים שֶׁלָּהּ, אֶת כֻּלָּם שָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי: "אָחִיהָ הוּא".
בְּתָם לְבָבִי – שֶׁלֹּא דִמִּיתִי לַחֲטוֹא.
וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי – נָקִי אֲנִי מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי בָּהּ (בראשית רבה נב,ו).


(ו) יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ... – אֱמֶת שֶׁלֹּא דִמִּיתָ מִתְּחִלָּה לַחְטוֹא, אֲבָל נִקְיוֹן כַּפַּיִם אֵין כַּאן.
לֹא נְתַתִּיךָ – לֹא מִמְּךָ הוּא שֶׁלֹּא נָגַעְתָּ בָּהּ, אֶלָּא חָשַׂכְתִּי אֲנִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹא וְלֹא נָתַתִּי לְךָ כֹּחַ. וְכֵן (להלן לא,ז): "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים". וְכֵן (שופטים טו,א): "וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא".


(ז) הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ – וְאַל תְּהֵא סָבוּר שֶׁמָּא תִּתְגַנֶּה בְעֵינָיו וְלֹא יְקַבְּלֶנָּה, אוֹ יִשְׂנָאֲךָ וְלֹא יִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ. [אָמַר לוֹ אֲבִימֶלֶךְ: וּמִי מְפַיְּסוֹ שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי בָּהּ? אָמַר לוֹ:] כִּי נָבִיא הוּא – וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נָגַעְתָּ בָּהּ, לְפִיכָךְ: "וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ" (בראשית רבה נב,ח; בבא קמא צ"ב ע"א).


(ט) מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ – מַכָּה אֲשֶׁר לֹא הוּרְגְּלָה לָבֹא עַל בְּרִיָּה בָּאָה לָנוּ עַל יָדְךָ: עֲצִירַת כָּל נְקָבִים שֶׁל זֶרַע, וְשֶׁל קְטַנִּים, וּרְעִי, וְאָזְנַיִם, וְחוֹטֶם (בראשית רבה נב,ח; בבא קמא צ"ב ע"א).


(יא) רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים – אַכְסְנַאי שֶׁבָּא לָעִיר, עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ? אוֹ עַל עִסְקֵי אִשְׁתּוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: "אִשְׁתְּךָ הִיא אוֹ אֲחוֹתְךָ הִיא" (בבא קמא צ"ב ע"א)?


(יב) אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא – וּבַת אָב מֻתֶּרֶת לְבֶן נֹחַ, שֶׁאֵין אַבְהוּת לְגוֹי. וּכְדֵי לְאַמֵּת דְּבָרָיו הֱשִׁיבָם כֵּן. וְאִם תֹּאמַר: וַהֲלֹא בַּת אָחִיו הָיְתָה? בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים, וַהֲרֵי הִיא בִתּוֹ שֶׁל תֶּרַח. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר לְלוֹט (לעיל יג,ח): "כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ".
אַךְ לֹא בַת אִמִּי – הָרָן מֵאֵם אַחֶרֶת הָיָה.


(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אוֹתִי... – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מַה שֶּׁתִּרְגֵּם ("וַהֲוָה כַּד טְעוֹ עַמְמַיָּא בָּתַר עוּבָדֵי יְדֵיהוֹן, יָתִי קָרֵיב יְיָ לְדַחְלְתֵיהּ מִבֵּית אַבָּא"). וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עוֹד דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו: כְּשֶׁהוֹצִיאָנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּית אָבִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יָדַעְתִּי שֶׁאֶעֱבוֹר בִּמְקוֹם רְשָׁעִים, וָאוֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ.
כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ – לְשׁוֹן רַבִּים. וְאַל תִּתְמַהּ, כִּי הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְשׁוֹן אֱלֹהוּת וּלְשׁוֹן מָרוּת קָרוּי בִּלְשׁוֹן רַבִּים: "אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים" (שב"ב ז,כג), "אֱלֹהִים חַיִּים" (דברים ה,כג), "אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים" (יהושע כד,יט); וְכָל לְשׁוֹן "אֱלֹהִים" לְשׁוֹן רַבִּים. וְכֵן: "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף" (להלן לט,כ), "וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים" (דברים י,יז), "אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ" (להלן מב,לג). וְכֵן: "בְּעָלָיו עִמּוֹ" (שמות כב,יד), "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו" (שמות כא,כט). וְאִם תֹּאמַר: מַהוּ לְשׁוֹן "הִתְעוּ"? כָּל הַגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב קָרוּי "תּוֹעֶה", כְּמוֹ: "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע" (להלן כא,יד), "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד" (תהלים קיט,קעו), "יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל" (איוב לח,מא), יֵצְאוּ וְיִתְעוּ לְבַקֵּשׁ אָכְלָם.
אִמְרִי לִי – עָלַי (לפי התרגום "אֵימַרִי עֲלַי אֲחִי הוּא"). וְכֵן (להלן כו,ז): "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ", עַל אִשְׁתּוֹ. וְכֵן (שמות יד,ג): "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ "עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"; "פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ" (שופטים ט,נד).


(יד) וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם – כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּיֵּס וְיִתְפַּלֵּל עָלָיו.


(טו) הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ – אֲבָל פַּרְעֹה אָמַר לוֹ (לעיל יב,יט): "הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" לְפִי שֶׁנִּתְיָרֵא, שֶׁהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה.


(טז) וּלְשָׂרָה אָמַר – אֲבִימֶלֶךְ לִכְבוֹדָהּ, כְּדֵי לְפַיְּסָהּ: הִנֵּה עָשִׂיתִי לָךְ כָּבוֹד זֶה, "נָתַתִּי" מָמוֹן "לְאָחִיךְ" שֶׁאָמַרְתְּ עָלָיו "אָחִי הוּא". הִנֵּה הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד הַזֶּה לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ – יְכַסּוּ עֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא יְקִלּוּךְ. שֶׁאִלּוּ הֲשִׁיבוֹתִיךְ רֵיקָנִית יֵשׁ לָהֶם לוֹמַר: לְאַחַר שֶׁנִּתְעַלֵּל בָּהּ הֶחֱזִירָהּ. עַכְשָׁיו שֶׁהוּצְרַכְתִּי לְבַזְבֵּז מָמוֹן וּלְפַיְּסֵךְ, יוֹדְעִים יִהְיוּ שֶׁעַל כָּרְחִי הֲשִׁיבוֹתִיךְ וְעַל יְדֵי נֵס.
וְאֵת כֹּל – וְעִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם.
וְנֹכָחַת – יְהִי לָךְ פִּתְחוֹן פֶּה לְהִתְוַכֵּחַ וּלְהַרְאוֹת דְּבָרִים נִכָּרִים הַלָּלוּ. וּלְֹשוֹן "הוֹכָחָה" בְּכָל מָקוֹם – בֵּרוּר דְּבָרִים, וּבְלַעַ"ז אישפרובי"רesprover = לבחון.. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בְּפָנִים אֲחֵרִים ("הָא הוּא לִיךְ כְּסוּת דִּיקָר, חֲלָף דִּשְׁלַחִית דְּבַרְתִּיךְ, וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כֹּל דְּעִמִּיךְ"), וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא כָּךְ הוּא נוֹפֵל עַל הַתַּרְגּוּם: "הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת" שֶׁל כָּבוֹד עַל "הָעֵינַיִם" שֶׁלִּי שֶׁשָּׁלְטוּ בָךְ וּבְכָל אֲשֶׁר אִתָּךְ. וְעַל כֵּן תִּרְגְּמוֹ: "וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כֹּל דְּעִמִּיךְ". וְיֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אֲבָל יִשּׁוּב לְֹשוֹן הַמִּקְרָא פֵּרַשְׁתִּי.


(יז) וַיֵּלֵדוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאִתְרְוַחוּ", נִפְתְּחוּ נִקְבֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ, וְהִיא "לֵידָה" שֶׁלָּהֶם.


(יח) בְּעַד כָּל רֶחֶם – כְּנֶגֶד כָּל פֶּתַח.
עַל דְּבַר שָׂרָה – עַל פִּי דִבּוּרָהּ שֶׁל שָׂרָה (בראשית רבה נב,יג).


פרק כא[עריכה]


(א) וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה... – סָמַךְ פָּרָשָׁה זוֹ לְכָאן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵירוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כ,יז): "וַיִּתְפַּלֵּל...", וּסְמִיךְ לֵיהּ "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" – שֶׁפְּקָדָהּ כְּבָר קוֹדֶם שֶׁרִפָּא אֶת אֲבִימֶלֶךְ (בבא קמא צ"ב ע"א).
פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר – בְּהֵרָיוֹן. כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר – בְּלֵידָה. וְהֵיכָן הוּא אֲמִירָה, וְהֵיכָן הוּא דִּבּוּר? אֲמִירָה (לעיל יז,יט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ...". דִּבּוּר (לעיל טו,א): "הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם" בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְשָׁם נֶאֱמַר "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה..." (טו,ד), וְהֵבִיא הַיּוֹרֵשׁ מִשָּׂרָה.
וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר – לְאַבְרָהָם.


(ב) [בֵּן לִזְקֻנָיו – שֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ (בראשית רבה נג,ו).]
לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ – "דְּמַלֵיל יָתֵיהּ", אֶת הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר וְקָבַע כְּשֶׁאָמַר לוֹ: "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ" (לעיל יח,יד). שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה בַכּוֹתֶל, אָמַר לוֹ: כְּשֶׁתַּגִּיעַ חַמָּה לִשְׂרִיטָה זוֹ בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת – תֵּלֵד.
[לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר – רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חָמָא, רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁנּוֹלַד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ הוּא. וְרַבִּי חָמָא אוֹמֵר: לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים.]


(ו) יִצֲחַק לִי – יִשְׂמַח עָלַי (לפי התרגום "יִחְדֵּי לִי"). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַרְבֵּה עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חוֹלִים נִתְרַפְּאוּ בוֹ בַיּוֹם, הַרְבֵּה תְפִלּוֹת נַעֲנוּ עִמָּהּ, וְרֹב שְׂחוֹק הָיָה בָּעוֹלָם (בראשית רבה נג,ח).


(ז) מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם – לְשׁוֹן שֶׁבַח וַחֲשִׁיבוּת, [כְּמוֹ "מִי פָעַל וְעָשָׂה" (ישעיהו מא,ד), "מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיהו מ,כו)]: רְאוּ מִי הוּא וְכַמָּה הוּא גָּדוֹל, שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ וּמַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה.
מִלֵּל – שִׁנָּה הַכָּתוּב וְלֹא אָמַר "דִּבֶּר". גִּימַטְרִיָּא שֶׁלּוֹ מֵאָה, כְּלוֹמַר: לְסוֹף מֵאָה לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה (בראשית רבה נג,ט). וּמַהוּ "בָנִים" לְשׁוֹן רַבִּים? בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרוֹת: לֹא יָלְדָה שָׂרָה, אֶלָּא אֲסוּפִי הֵבִיאָה מִן הַשּׁוּק (בבא מציעא פ"ז ע"א).


(ח) וַיִּגָּמַל – לְסוֹף עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ (גיטין ע"ה ע"ב).
מִשְׁתֶּה גָדוֹל – שֶׁהָיוּ שָׁם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר: שֵׁם וָעֵבֶר וַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה נג,ט).


(ט) מְצַחֵק – לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב,ו): "וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק". דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן גִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמָה דְּתֵימָא: "לְצַחֵק בִּי" (להלן לט,יז). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן רְצִיחָה, כְּמוֹ "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ..." (שמ"ב ב,יד).


(י) [עִם בְּנִי... – מִתְּשׁוּבַת שָׂרָה "כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי", אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה מֵרִיב עִם יִצְחָק עַל הַיְרֻשָּׁה וְאוֹמֵר: אֲנִי בְּכוֹר וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וְיוֹצְאִים לַשָּׂדֶה, וְנוֹטֵל קַשְׁתּוֹ וְיוֹרֶה בוֹ חִצִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַרְתְּ (משלי כו,יח-יט): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים... וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי" (בראשית רבה נג,יא).]
עִם בְּנִי עִם יִצְחָק – מִכֵּיוָן שֶׁהוּא בְנִי אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ הָגוּן כְּיִצְחָק, אוֹ הָגוּן כְּיִצְחָק אֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּנִי – אֵין זֶה כְּדַאי לִירַשׁ עִמּוֹ. קַל וָחֹמֶר "עִם בְּנִי עִם יִצְחָק", שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בּוֹ (בראשית רבה נג,יא).


(יא) עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ – שֶׁשָּׁמַע שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. וּפְשׁוּטוֹ: עַל שֶׁאוֹמֶרֶת לוֹ לְשַׁלְּחוֹ.


(יב) שְׁמַע בְּקֹלָהּ – [בְּקוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ,] לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה אַבְרָהָם טָפֵל לְשָׂרָה בִּנְבִיאוּת.


(יד) לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם – וְלֹא כֶסֶף וְזָהָב? לְפִי שֶׁהָיָה שׂוֹנְאוֹ עַל שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה.
וְאֶת הַיֶּלֶד – אַף הַיֶּלֶד "שָׂם עַל שִׁכְמָהּ", שֶׁהִכְנִיסָה בוֹ שָׂרָה עַיִן רָעָה, וַאֲחָזַתּוּ חַמָּה, וְלֹא יָכוֹל לֵילֵךְ בְּרַגְלָיו (בראשית רבה נג,יג).
וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע – חָזְרָה לְגִלּוּלֵי בֵית אָבִיהָ (פרקי דרבי אליעזר ל).


(טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם – לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ חוֹלִים לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה (בראשית רבה נג,יג).


(טז) מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק.
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת – כִּשְׁתֵּי טִיחוֹת, וְהוּא לְשׁוֹן יְרִיַּת חֵץ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (סנהדרין מ"ו ע"א): "שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ", עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ. וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "כִּמְטַחֵי קֶשֶׁת”? מִשְׁפַּט הַוָּי"ו לִכָּנֵס לְכַאן, כְּמוֹ (שיר השירים ב,יד): "בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע", מִגִּזְרַת "וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא" (ישעיהו יט,יז), וּמִגִּזְרַת "יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר" (תהלים קז,כז). וְכֵן (תהלים סה,ו): "קַצְוֵי אֶרֶץ", מִגִּזְרַת "קָצֶה".
וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד – כֵּיוָן שֶׁקָּרַב לָמוּת הוֹסִיפָה לְהִתְרַחֵק.


(יז) אֶת קוֹל הַנַּעַר – מִכַּאן שֶׁיָּפָה תְּפִלַּת הַחוֹלֶה מִתְּפִלַּת אֲחֵרִים עָלָיו, וְהִיא קוֹדֶמֶת לְהִתְקַבֵּל (בראשית רבה נג,יד).
בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם – לְפִי מַעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַכְשָׁיו הוּא נִדּוֹן, וְלֹא לְפִי מַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת (ראש השנה ט"ז ע"ב). לְפִי שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַטְרְגִים וְאוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי שֶׁעָתִיד זַרְעוֹ לְהָמִית בָּנֶיךָ בַּצָּמָא, אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר? וְהוּא מְשִׁיבָם: עַכְשָׁיו מַה הוּא, צַדִּיק אוֹ רָשָׁע? אָמְרוּ לוֹ: צַדִּיק. אָמַר לָהֶם: לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל עַכְשָׁיו אֲנִי דָּנוֹ. וְזֶהוּ: "בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם”. וְהֵיכָן הֵמִית אֶת יִשְׂרָאֵל בַּצָּמָא? כְּשֶׁהִגְלָם נְבוּכַדְנֶצַר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כא,יג-יד): "מַשָּׂא בַּעֲרָב... לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם..." – כְּשֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתָם אֵצֶל עַרְבִיִּים הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְֹשוֹבֵיהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹלִיכוּנוּ אֵצֶל בְּנֵי דוֹדֵנוּ יִשְׁמָעֵאל וִירַחֲמוּ עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹרְחוֹת דְּדָנִים" (שם), אַל תִּקְרֵי "דּוֹדָנִים" אֶלָּא "דּוֹדִים". וְאֵלּוּ יוֹצְאִים לִקְרָאתָם, וּמֵבִיאִין לָהֶם בָּשָׂר, וְדָג מָלוּחַ, וְנוֹדוֹת נְפוּחִים. כִּסְבוּרִים יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֵאִים מַיִם, וּכְשֶׁמַּכְנִיסוֹ לְתוֹךְ פִּיו וּפוֹתְחוֹ, הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּגוּפוֹ וּמֵת.


(כ) רוֹבֶה קַשָּׁת – יוֹרֶה חִצִּים בַּקֶּשֶׁת.
קַשָּׁת – עַל שֵׁם הָאֻמָּנוּת, כְּמוֹ: חַמָּר, גַּמָּל, צַיָּד; לְפִיכָךְ הַשִּׁי"ן מוּדְגֶּשֶׁת. הָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר וּמְלַסְטֵם אֶת הָעוֹבְרִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,יב): "יָדוֹ בַכֹּל...".


(כא) מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – מִמְּקוֹם גִּדּוּלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,א): "וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית...". הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אֱנָשֵׁי: זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא אַעִקָּרֵיהּ קָאֵי (בראשית רבה נג,טו).


(כב) אֱלֹהִים עִמְּךָ – לְפִי שֶׁרָאוּ שֶׁיָּצָא מִשְּׁכוּנַת סְדוֹם לְשָׁלוֹם, וְעִם הַמְּלָכִים נִלְחַם וְנָפְלוּ בְיָדוֹ, וְנִפְקְדָה אִשְׁתּוֹ לִזְקוּנָיו (בראשית רבה נד,ב).


(כג) וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי – עַד כַּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (בראשית רבה נד,ב).
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי – שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (לעיל כ,טו): "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ".


(כה) וְהוֹכִחַ – נִתְוַכַּח עִמּוֹ עַל כָּךְ.


(ל) בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִי זֹאת לְעֵדָה – לְֹשוֹן עֵדוּת שֶׁל נְקֵבָה, כְּמוֹ (להלן לא,נב): "וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה".
כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר – מְרִיבִים הָיוּ עָלֶיהָ רוֹעֵי אֲבִימֶלֶךְ, וְאוֹמְרִים: אֲנַחְנוּ חֲפַרְנוּהָ. אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁיִּתְרָאֶה עַל הַבְּאֵר וְיַעֲלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתוֹ – שֶׁלּוֹ הִיא. וְעָלוּ לִקְרַאת אַבְרָהָם (בראשית רבה נד,ה).


(לג) אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יא,מה): "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".
וַיִּקְרָא שָׁם... – עַל יְדֵי אוֹתו אֵשֶׁל נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱלוֹהַּ לְכָל הָעוֹלָם. לְאַחַר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אוֹמֵר לָהֶם: בָּרְכוּ לְמִי שֶׁאֲכַלְתֶּם מִשֶּׁלּוֹ! סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם? מִשֶּׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֲכַלְתֶּם (סוטה י' ע"א)!


(לד) יָמִים רַבִּים – מְרֻבִּים עַל שֶׁל חֶבְרוֹן. בְּחֶבְרוֹן עָשָׂה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וְכַאן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ, שֶׁהֲרֵי בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן, אוֹתָהּ שָׁנָה "וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא" (לעיל יג,יח). שֶׁלֹּא מָצִינוּ קוֹדֶם לָכֵן שֶׁנִּתְיַשֵּׁב אֶלָּא שָׁם, שֶׁבְּכָל מְקוֹמוֹתָיו הָיָה כְאוֹרֵחַ חוֹנֶה וְנוֹסֵעַ וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲבוֹר אַבְרָם" (לעיל יב,ו), "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם" (לעיל יב,ח), "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה" (לעיל יב,י). וּבְמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי שִׁלְּחוֹ פַרְעֹה, מִיָּד "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו" (לעיל יג,ג) עַד "וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן" (לעיל יג,יח), שָׁם יָשַׁב עַד שֶׁנֶּהֶפְכָה סְדוֹם, מִיָּד "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם" (לעיל כ,א) מִפְּנֵי בּוּשָׁה שֶׁל לוֹט וּבָא לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וּבֶן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה הָיָה, שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ בָּאוּ אֶצְלוֹ הַמַּלְאָכִים, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. וְכַאן כְּתִיב "יָמִים רַבִּים" – מְרֻבִּים עַל הָרִאשׁוֹנִים. וְלֹא בָא הַכָּתוּב לִסְתּוֹם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, וְאִם הָיוּ מְרֻבִּים עֲלֵיהֶם שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר הָיָה מְפָרְשָׁם. וְעַל כָּרְחֲךָ אֵינָם יְתֵרִים יוֹתֵר מִשָּׁנָה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה. מִיָּד יָצָא מִשָּׁם וְחָזַר לְחֶבְרוֹן, וְאוֹתָהּ שָׁנָה קָדְמָה לִפְנֵי עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק א).

פרק כב[עריכה]


(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים (סנהדרין פ"ט ע"ב): אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל שָׂטָן, שֶׁהָיָה מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר: מִכָּל סְעֻדָּה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם, לֹא הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר אֶחָד אוֹ אַיִל אֶחָד. אָמַר לוֹ: כְּלוּם עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנוֹ? אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ זְבַח אוֹתוֹ לְפָנַי – לֹא הָיָה מְעַכֵּב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר עַל יִצְחָק שֶׁמָּל בֶּן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא מִיחָה. אָמַר לוֹ יִצְחָק: בְּאֵבֶר אֶחָד אַתָּה מְיָרְאֵנִי? אִלּוּ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְבַח עַצְמְךָ לְפָנַי – לֹא הָיִיתִי מְעַכֵּב.
הִנֵּנִי – כָּךְ הִיא עֲנִיָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, לְשׁוֹן עֲנָוָה הוּא וּלְשׁוֹן זִמּוּן.


(ב) קַח נָא – אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲמוֹד לִי בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיָה בָהֶן מַמָּשׁ.
אֶת בִּנְךָ – אָמַר לוֹ: שְׁנֵי בָנִים יֵשׁ לִי. אָמַר לוֹ: "אֶת יְחִידְךָ". אָמַר לוֹ: זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ, וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. אָמַר לוֹ: "אֲשֶׁר אָהַבְתָּ". אָמַר לוֹ: שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב. אָמַר לוֹ: "אֶת יִצְחָק". וְלָמָּה לֹא גִלָּה לוֹ מִתְּחִלָּה? שֶׁלֹּא לְעַרְבְּבוֹ פִּתְאוֹם, וְתָזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו וְתִטָּרֵף. וּכְדֵי לְחַבֵּב עָלָיו אֶת הַמִּצְוָה, וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר (סנהדרין פ"ט ע"ב; בראשית רבה נה,ז).
אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה – יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב ג,א): "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלַיִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה". וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: עַל שֵׁם שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָאָה יוֹצְאָה לְיִשְׂרָאֵל. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגְּמוֹ ("לַאֲרַע פּוּלְחָנָא") עַל שֵׁם עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת שֶׁיֵּשׁ בוֹ מוֹר, נֵרְדְּ, וּשְׁאָר בְּשָׂמִים (בראשית רבה נה,ז).
וְהַעֲלֵהוּ – לֹא אָמַר לוֹ "שְׁחָטֵהוּ", לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁחְטוֹ אֶלָּא לְהַעֲלֵהוּ לָהָר לַעֲשׂוֹתוֹ עוֹלָה. וּמִשֶּׁהֶעֱלָהוּ אָמַר לוֹ הוֹרִידֵהוּ (בראשית רבה נו,ח).
אַחַד הֶהָרִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְהֵא הַצַּדִּיקִים וְאַחַר כָּךְ מְגַלֶּה לָהֶם. וְכָל זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָן. וְכֵן (לעיל יב,א): "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". וְכֵן בְּיוֹנָה (יונה ג,ב): "וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה" (בראשית רבה נה,ז).


(ג) וַיַּשְׁכֵּם – נִזְדָּרֵז לַמִּצְוָה (פסחים ד' ע"א).
וַיַּחֲבֹשׁ – הוּא בְעַצְמוֹ. וְלֹא צִוָּה לְאֶחָד מֵעֲבָדָיו, שֶׁהָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה (בראשית רבה נה,ח).
אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו – יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר. שֶׁאֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלֹא שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ הָאֶחָד לִנְקָבָיו וְיִתְרַחֵק, יִהְיֶה הַשֵּׁנִי עִמּוֹ (בראשית רבה נה,ח).
וַיְבַקַּע – תַּרְגּוּם "וְצַלַּח", כְּמוֹ (שמ"ב יט,יח): "וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן" – לְשׁוֹן בִּקּוּעַ, פינדר"אfendre = לחטוב, לבקע. בְּלַעַ"ז.


(ד) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – לָמָה אֵחַר מִלְּהַרְאוֹתוֹ מִיָּד? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הֲמָמוֹ וְעִרְבְּבוֹ פִּתְאוֹם וְטָרַף דַּעְתּוֹ, וְאִלּוּ הָיָה לוֹ שָׁהוּת לְהִמָּלֵךְ אֶל לִבּוֹ – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה.
וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם – רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר (בראשית רבה נו,א).


(ה) עַד כֹּה – כְּלוֹמַר: דֶּרֶךְ מוּעָט לַמָּקוֹם אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה נו,ב): אֶרְאֶה הֵיכָן הוּא מַה שֶּׁאָמַר לִי הַמָּקוֹם "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ".
וְנָשׁוּבָה – נִתְנַבֵּא שֶׁיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם.


(ו) הַמַּאֲכֶלֶת – סַכִּין, עַל שֵׁם שֶׁאוֹכֶלֶת אֶת הַבָּשָׂר כְּמָה דְּתֵימָא (דברים לב,מב): "וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר"; וְשֶׁמַּכְשֶׁרֶת בָּשָׂר לַאֲכִילָה. דָּבָר אַחֵר: זֹאת נִקְרֵאת "מַאֲכֶלֶת" עַל שֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מַתַּן שְׂכָרָהּ (בראשית רבה נו,ג).
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו – אַבְרָהָם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת בְּנוֹ, הָיָה הוֹלֵךְ בְּרָצוֹן וְשִׂמְחָה כְּיִצְחָק שֶׁלֹּא הָיָה מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר.


(ח) יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה – כְּלוֹמַר: יִרְאֶה וְיִבְחַר לוֹ הַשֶּׂה. וְאִם אֵין שֶׂה:
לְעוֹלָה בְּנִי! וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵבִין יִצְחָק שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהִשָּׁחֵט, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו – בְּלֵב שָׁוֶה (בראשית רבה נו,ד).


(ט) וַיַּעֲקֹד – יָדָיו וְרַגְלָיו מֵאֲחוֹרָיו. הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם בְּיַחַד הִיא עֲקֵדָה (שבת נ"ד ע"א). וְהוּא לְשׁוֹן "עֲקֻדִּים" (להלן ל,לט) שֶׁהָיוּ קַרְסֻלֵּיהֶם לְבָנִים, מָקוֹם שֶׁעוֹקְדִים אוֹתן בּוֹ הָיָה נִכָּר.


(יא) אַבְרָהָם אַבְרָהָם – לְשׁוֹן חִבָּה הוּא, שֶׁכּוֹפֵל אֶת שְׁמוֹ (בראשית רבה נו,ז).


(יב) אַל תִּשְׁלַח – לִשְׁחוֹט. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן לְחִנָּם בָּאתִי לְכַאן, אֶעֱשֶׂה בוֹ חַבָּלָה וְאוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְעַט דָּם! אָמַר לוֹ: אַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה – אַל תַּעַשׂ בּוֹ מוּם (בראשית רבה נו,ז).
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי – אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אֲפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ אֶת שִׂיחָתִי. אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (לעיל כא,יב). וְחָזַרְתָּ וְאָמַרְתָּ: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ". עַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר"! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים פט,לה): "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי, וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה"! כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ "קַח" – מוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ 'שְׁחָטֵהוּ" אֶלָּא "הַעֲלֵהוּ". אַסִּקְתֵּיהּ, אַחֲתֵיהּ!
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי – מֵעַתָּה יֵשׁ לִי מַה לְּהָשִׁיב לַשָּׂטָן (סנהדרין פ"ט ע"ב) וְלָאֻמּוֹת, הַתְּמֵהִים מַה הִיא חִבָּתִי אֶצְלְךָ: יֵשׁ לִי פִּתְחוֹן פֶּה עַכְשָׁיו, שֶׁרוֹאִים "כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה" (בראשית רבה נו,ח).


(יג) וְהִנֵּה אַיִל – מוּכָן הָיָה לְכָךְ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית (אבות ה,ו).
אַחַר – אַחֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ "אַל תִּשְלַח יָדְךָ", רָאָהוּ כְּשֶׁהוּא נֶאֱחַז. וְהוּא שֶׁמְּתַרְגְּמִינָן: "וּזְקַף אַבְרָהָם יָת עֵינוֹהִי בָּתַר אִלֵּין".
בַּסְּבַךְ – אִילָן (לפי התרגום "בְּאִילָנָא").
בְּקַרְנָיו – שֶׁהָיָה רָץ אֵצֶל אַבְרָהָם, וְהַשָּׂטָן סוֹבְכוֹ וּמְעַרְבְּבוֹ בָּאִילָנוֹת [כְּדֵי לְעַכְּבוֹ].
תַּחַת בְּנוֹ – מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב "וַיַּעֲלֵהוּ לְעוֹלָה", לֹא חָסֵר הַמִּקְרָא כְלוּם, מַהוּ "תַּחַת בְּנוֹ"? עַל כָּל עֲבוֹדָה שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ הָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא זוֹ כְּאִלּוּ הִיא עֲשׂוּיָה בִּבְנִי, כְּאִלּוּ בְנִי שָׁחוּט, כְּאִלּוּ דָמוֹ זָרוּק, כְּאִלּוּ הוּא מוּפְשָׁט, כְּאִלּוּ הוּא נִקְטָר וְנַעֲשֶׂה דֶשֶׁן (בראשית רבה נו,ט).


(יד) ה' יִרְאֶה – פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ: ה' יִבְחַר וְיִרְאֶה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ, וּלְהַקְרִיב כַּאן קָרְבָּנוֹת.
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם – שֶׁיֹּאמְרוּ לִימֵי הַדּוֹרוֹת עָלָיו: בְּהַר זֶה "יֵרָאֶה" הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ.
הַיּוֹם – הַיָּמִים הָעֲתִידִין, כְּמוֹ "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" שֶׁבְּכָל הַמִּקְרָא. שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הַקּוֹרְאִים אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמְרִים: "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" עַל הַיּוֹם שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ (סוטה מ"ו ע"ב). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "ה' יִרְאֶה" עֲקֵדָה זוֹ לִסְלוֹחַ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁנָה וּלְהַצִּילָם מִן הַפּוּרְעָנוּת, כְּדֵי שֶׁיֵּאָמֵר "הַיּוֹם הַזֶּה", בְּכָל דּוֹרוֹת הַבָּאִים, "בְּהַר ה' יֵרָאֶה" אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק צָבוּר וְעוֹמֵד לְכַפָּרָה.


(יז) בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ – אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן.
וְהַרְבָּה אַרְבֶּה – אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן (בראשית רבה נו,יא).


(יט) וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע – לֹא יְשִׁיבָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּחֶבְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים לִפְנֵי עֲקֵידָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לוֹ לְחֶבְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כא,לד): "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" – מְרֻבִּים מִשֶּׁל חֶבְרוֹן הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה (רש"י לעיל כא,לד).


(כ) אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד... – בְּשׁוּבוֹ מֵהַר הַמּוֹרִיָּה הָיָה אַבְרָהָם מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר: אִלּוּ הָיָה בְנִי שָׁחוּט כְּבָר, הָיָה הוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים! הָיָה לִי לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא! בִּשְּׂרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה בַּת זוּגוֹ. וְזֶהוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – הִרְהוּרֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ עַל יְדֵי הָעֲקֵדָה (בראשית רבה נז,ג).
גַם הִוא – אַף הִיא הִשְׁוְתָה מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ לְמִשְׁפְּחוֹת אַבְרָהָם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מָה אַבְרָהָם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁיָצְאוּ מִיַּעֲקֹב שְׁמוֹנָה בְּנֵי הַגְּבִירוֹת וְאַרְבָּעָה בְּנֵי שְׁפָחוֹת, אַף אֵלּוּ שְׁמוֹנָה בְּנֵי גְבִירוֹת וְאַרְבָּעָה בְּנֵי פִלֶּגֶשׁ (בראשית רבה נז,ג).


(כג) וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה – כָּל הַיִּחוּסִין הַלָּלוּ לֹא נִכְתְּבוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל פָּסוּק זֶה (בראשית רבה נז,ג).

הערות[עריכה]