בראשית רבה נו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · נו · ב · >>

הוסף ביאור

ב.    [ עריכה ]

אמר ליצחק: בני! רואה את מה שאני רואה? אמר לו: הין! אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה? אמרו לו: לאו! אמר הואיל וחמור אינו רואה, ואתם אין אתם רואים, שבו לכם פה עם החמור! ומניין שהעבדים דומין לבהמה? מהכא, שבו לכם פה עם החמור, עַם החמור.

רבנן מייתי ליה מהכא, ממתן תורה שנאמר (שמות כ): ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו', אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך.

אמר רבי יצחק: עתיד המקום לירחק מבעליו ולעולם, תלמוד לומר (תהלים קלב): זאת מנוחתי עד, עד פה אשב, לכשיבא אותו שכתוב בו (זכריה ט): עני ורוכב על חמור.

ואני והנער נלכה עד כה אמר רבי יהושע בן לוי: נלך ונראה מה יהיה בסופו של כה, ונשתחוה ונשובה אליכם, בשרו שהוא חוזר מהר המוריה בשלום.

אמר רבי יצחק: הכל בזכות השתחויה, ואברהם לא חזר מהר המוריה בשלום, אלא בזכות השתחויה, ונשתחוה ונשובה אליכם. ישראל, לא נגאלו אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שמות ד): ויאמן העם וגו' ויקדו וישתחוו. התורה, לא נתנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שם כד): והשתחויתם מרחוק. חנה, לא נפקדה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שמואל א): וישתחו שם לה'. הגליות, אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה, שנאמר (ישעיה כז): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו.' והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים. בהמ"ק, לא נבנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (תהלים צט): רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו. המתים, אינן חיין אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שם צה): באו ונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו: