קטגוריה:בראשית מט ד
פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה.
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.
פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃
פַּ֤חַז פַּ֤חַז - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6349
מורפ': HNcmsa כַּמַּ֨יִם֙ כַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מַּ֨יִם֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: k/4325
מורפ': HRd/Ncmpa אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תּוֹתַ֔ר תּוֹתַ֔ר - פועל, הפעיל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3498
מורפ': HVhj2ms כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC עָלִ֖יתָ עָלִ֖יתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5927
מורפ': HVqp2ms מִשְׁכְּבֵ֣י מִשְׁכְּבֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 4904
מורפ': HNcmpc אָבִ֑יךָ אָבִ֑י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmsc/Sp2ms אָ֥ז אָ֥ז - תואר הפועל
צורת יסוד: 227 a
מורפ': HD חִלַּ֖לְתָּ חִלַּ֖לְתָּ - פועל, פיעל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2490 c
מורפ': HVpp2ms יְצוּעִ֥י יְצוּעִ֥ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3326 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs עָלָֽה עָלָֽה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5927
מורפ': HVqp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
פַּ֤חַז מהפך (משרת, דרגא 5) כַּמַּ֨יִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַל־תּוֹתַ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עָלִ֖יתָ טפחא (מלך, דרגא 2)
מִשְׁכְּבֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אָבִ֑יךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אָ֥ז מרכא (משרת, דרגא 5) חִלַּ֖לְתָּ טפחא (מלך, דרגא 2)
יְצוּעִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עָלָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פַּחַז כַּמַּיִם (אבל בגלל שהיית) פוחז וקל דעת, נמהר כמו מים אַל תּוֹתַר לא יהיה לך יתרון על שאר בני (ואכן הבכורה נילקחה ממנו וניתנה ליוסף - דברי הימים א ה א) כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ - אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי על מיטתי המוצעת עָלָה שהסתלק (יצועי, כבר לא היה רק שלי), והכוונה למעשהו עם בלהה - לעיל לה, כב.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַל דַּאֲזַלְתְּ לָקֳבֵיל אַפָּךְ הָא כְמַיָּא בְּרַם לָא אַהְנֵיתָא חוּלָק יַתִּיר לָא תִּסַּב אֲרֵי סְלֵיקְתָּא בֵּית מִשְׁכְּבֵי אֲבוּךְ בְּכֵין אַחֵילְתָּא לְשִׁיוָיִי בְּרִי סַלֵּיקְתָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מְדַמִינָא לָךְ לְגִינָא קַלִילָא דְעָלוּן לְגַוָוהּ נַחֲלִין מוֹחִין מִתְגַבְּרִין וְלָא יְכִילַת לְמִסוֹבְלָא יְהוֹן וְאִסְתְּחִיפַת כֵּן אִיתְרָעַת רְאוּבֵן בְּרִי דִי חַטְיַת לָא תוֹסִיף וְעַל דִי חַטְיַת יִשְׁתְּבֵיק לָךְ אֲרוּם אִתְחַשֵׁב לָךְ כְּאִילוּ עָלְתָה לְאִיתָא דְשַׁמֵשׁ עִמָהּ אָבוּךְ בְּעִידַן דְבַלְבֵּילְתָּא שִׁווּיִי דִסְלֵיקַת עֲלָהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | מְדַמֵי אֲנָא לָךְ בְּרִי רְאוּבֵן לְגַנָא זְעֵירָא דְעָלוּן לְגַוָוהּ נַחֲלִין שַׁטְפִין דְלָא יְכִלַת לְסוֹבְרָא יַתְהוֹן וְאִתְרְעַת מִן קֳדָמֵיהוֹן כֵּן אִתְרְעַת רְאוּבֵן בְּרִי בְּעוֹבָדָךְ טַבְיָא דְחַטְיַית לָא תוֹסִיף לְמֵיחְטִי וְעַל דְחַטְיַית יִשְׁתְּבֵק לָךְ: |
רש"י
"אל תותר" - אל תרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך ומהו הפחז אשר פחזת
"כי עלית משכבי אביך אז חללת" - אותו שם שעלה על יצועי והיא השכינה שהיה דרכה להיות עולה על יצועי
"פחז" - שם דבר הוא לפיכך טעמו למעלה וכולו נקוד פת"ח ואלו היה לשון עבר היה נקוד חציו קמ"ץ וחציו פת"ח וטעמו למטה
"יצועי" - ל' משכב ע"ש שמציעים אותו ע"י לבדין וסדינין והרבה דומים לו (תהלים סג) אם זכרתיך על יצועי (שם קלב) אם אעלה על ערש יצועירש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַל תּוֹתַר – אַל תַּרְבֶּה לִטֹּל כָּל הַיְּתֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לְךָ (מדרש תנחומא ויחי ט). וּמַהוּ הַפַּחַז אֲשֶׁר פָּחַזְתָּ?–
כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. אָז חִלַּלְתָּ – אוֹתוֹ שֶׁעָלָה עַל יְצוּעִי, וְהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיָה דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת עוֹלָה עַל יְצוּעִי (שבת נ"ה ע"ב).
פַּחַז – שֵׁם דָּבָר הוּא; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, וְכֻלּוֹ נָקוּד פַּתָּח. וְאִלּוּ הָיָה לְשׁוֹן עָבַר, הָיָה נָקוּד חֶצְיוֹ קָמַץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח, וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה.
יְצוּעִי – לְשׁוֹן מִשְׁכָּב, עַל שֵׁם שֶׁמַּצִּיעִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי לְבָדִין וּסְדִינִין. וְהַרְבֵּה דּוֹמִים לוֹ: "אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי" (תהלים סג,ז); "אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי" (שם קלב,ג).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ואחרים אמרו: רק אתה פחזת כמים הנשפכים ולא הותרת כלום. רק על דעתי, שלא תמצא מלת אַל, רק במקום צווי; ואף על פי שנמצא: "ודרך נתיבה אל מות" (משלי יב, כח), ואיננו צווי. ופירושו, אל תבקש יתרון, אפילו פחז כמים. ויהיה משקל תותר, "זכור מלחמה אל תוסף" (איוב מ, לב).
והגאון אמר: אפילו דבר ריק כמים, לא יהיה לך יתרון; ופחז, מגזרת "אנשים ריקים ופוחזים" (שופטים ט, ד). ואין פוחזים הפוך.
אז חללת — מיום שחללת נסתלק יצועי, כאילו אמר "עלה מעלי". גם תמצא מלת עלה – כרת, כמו: "אומר אלי אל תעלני בחצי ימי" (תהלים קב, כה).
וזאת הפרשה מפורשת בדברי הימים: "ובחללו יצועי אביו" (דברי הימים א ה, א). ואמר על יהודה שהוא הנגיד, והבכורה ליוסף. ויש מפרשים: "ולא להתייחס לבכורה" (שם), שיהא תחילת המספר מראובן:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובמדרש אז חללת יצועי עלה. אמר לו יעקב בני אין לך רפואה עד שיבא מי שכתוב בו (שמות י"ט:ג׳) ומשה עלה אל האלהים. וכיון שבא משה ועמד בהר עיבל ומנה שבטו של ראובן תחלה על הקללות ופתח פיו שבטו של ראובן ואמר ארור שוכב עם אשת אביו ידעו כל ישראל שהיה ראובן זכאי עד כאן.
וצריך שתשכיל כי ראובן ירמוז למדת הדין שלמטה וכבר הזכרתי זה בלידת השבטים ושם כתבתי מה שנרמז בשמו של כל אחד ואחד. וזהו לשון כחי וראשית אוני. וכן פחז כמים לשון חפזון כשטף מים.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"עלה "או כעלות גדיש בעתו]. "אז חללת "את "יצועי "אשר "עלה "ונסתלק על ידך, וכבר בארנו בפ' וישלח שהיה ראוי שיעקב יוליד עוד בן ואז היה י"ג שבטים, וע"י בלבול יצוע נשארו רק י"ב שבטים, והגם שיעקב לקח את מנשה ואפרים וחלקם לב' שבטים, נשארו תמיד רק י"ב שבטים, שכ"מ שיחשב מנשה ואפרים לשנים לא נחשב לוי בפ"ע לשבט, כמו בדגלים ובנשיאים ובנחלה וכדומה, עד לעתיד שאז יהיה ללוי חלק בארץ כמ"ש ביחזקאל ואז יהיו י"ג שבטים כמספר אחד, שהוא מעלה עליונה נגד מספר י"ב שהוא למטה במרכבה
ומספר י"ג עומד למעלה במלכות שמים:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וכנגד מה שנוגע למעשה בנין שורשו אמר כי עלית וגו' פירוש טעם עשותך כן הוא כי בעת שזרעו ועלה בבטן אמו היה בלבול בעליתו כי עלה בב' משכבות לאה ורחל א' במעשה וא' במחשבה, כי במעשה היתה לאה ובמחשבה חשב יעקב כי היא רחל, והוא אומרו משכבי אביך, וזה היה סיבה שאז חללת יצועי עלה, כי בחינת הרע תוליד בדמותה כשם שעלה בבלבול כמו כן בלבל יצועי אביו, ולזה דקדק לומר אז לרמוז כי לא על זמן שעלה משכבי אביו הוא אומר שחלל יצועי כי הם ב' זמנים שזמן שעלה משכב הוא זמן שעלה בבטן אמו וזמן שחלל הוא אחרי כן:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מט ד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.