ביאור:בראשית מט כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית מט כ: "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט כ.


מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ[עריכה]

מטרת הברכות של יעקב[עריכה]

יעקב מודיע מה יקרה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מט א), ולא 'בקץ הימים', והכוונה כאשר הם יגיעו לארץ המובטחת.

ומטרתו להציג את אופי הבנים, ולהנחות מי ימלוך עליהם בהצלחה. ("אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" (יחזקאל יח ב), מעשה אבות סימן לבנים.)
ראו הרצאת הרב אורי שרקי: |האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.

אשר אינו מתאים להיות מלך על בני ישראל[עריכה]

יעקב טוען שאשר נהנה לאכול, ולשרת.
נראה שהוא יעבוד בתעשית המזון, יספק אוכל מעולה למלך ולבני ישראל, יקח לעצמו ממה שהוא מכין לאחרים, אולם לא ברור אם זה מתוך הרווח או שזה גנבה, ככתוב: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (ביאור:דברים כה ד).

בכל אופן נראה שיעקב טוען שאשר ידאג לעצמו, ואינו מתאים להיות מלך שישרת את העם בכל ענייני המדינה, הכלכלה והבטחון.

סוף דבר[עריכה]

אין תאורים של הצלחות חשובות של בני שבט אשר, אולם לפחות ניתן להבין שחלק משבט אשר, מהפליטה שנשארה מכף אשור, הצטרף לשבט יהודה, ככתוב: "אַךְ אֲנָשִׁים מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן נִכְנְעוּ, וַיָּבֹאוּ לִירוּשָׁלָ͏ִם" (דברי הימים ב ל יא) לעשות את הפסח.