ביאור:בראשית מט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית מט טז: "דָּן יָדִין עַמּוֹ, כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט טז.


דָּן יָדִין עַמּוֹ[עריכה]

מטרת הברכות של יעקב[עריכה]

יעקב מודיע מה יקרה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מט א), ולא 'בקץ הימים', והכוונה כאשר הם יגיעו לארץ המובטחת.

ומטרתו להציג את אופי הבנים, ולהנחות מי ימלוך עליהם בהצלחה. ("אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" (יחזקאל יח ב), מעשה אבות סימן לבנים.)
ראו הרצאת הרב אורי שרקי: |האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.

דן אינו מתאים להיות מלך על בני ישראל[עריכה]

יעקב ממשיך ואומר: "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר." (ביאור:בראשית מט יז).

ניתן להבין שיעקב טוען שדן יכול להיות כשופט בישראל, כמו שמשון "מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי" (שופטים יג ב), אולם הוא אינו מתאים להיות מלך, ואפילו לא שופט בפועל. שמשון היה נזיר לוחם.

לפי התאור של יעקב, אנשי דן מתאימים להיות לוחמי גרילה, פועלים בקבוצות קטנות זריזות וגמישות, התקפות פתע, פגע וברח, אולם לא מתאימים לנהל מדינה, צבא קבוע, יחסים עם מדינות שכנות, מסחר וכלכלה. הם יודעים להרוג בסתר.