ביאור:בראשית מט כה
בראשית מט כה: "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט כה.
ברכת יעקב ליוסף[עריכה]
לאחר שיעקב העניק ברכות (וקללות) לבניו, בגיבוב של מילים חסרות פשר שניתן לפרש למספר כיוונים (כפי שרש"י מסביר 'ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים' (ביאור:בראשית מט א)), עכשו הוא מעניק ליוסף ברכה אמיתית, שמתבססת על ברכות אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב, וברכת יצחק אביו לו.
ברכת יעקב ליוסף היא הברכה החזקה ביותר בתנ"ך, ומעניין שלא משתמשים בה לברך את ילדינו.
נראה שעוצמת הברכה היא כל כך גדולה, שחז"ל לא מצאו אישיות נוספת להעניק לה מברכת יעקב ליוסף.
הברכה מראה את אהבתו הגדולה של יעקב ליוסף, והוא מעניק לו כבוד מלכים, מנהיגות על אחיו, ונושא ברכת אלוהים לאבות לעתיד.
מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ[עריכה]
יעקב זוכר את שבועתו, ככתוב: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי ... וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כ-כא).
עכשו הוא מבקש מהאל הזה לעזור ליוסף כדי לקיים את הבטחות אלוהים לכל האבות:
- לאברהם - "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה" (ביאור:בראשית יג טו-טז).
- ליצחק - "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ג-ד).
- ליעקב - "הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית כח יג-יד).
עכשו יעקב מבקש מאלוהים שהבטיח לאבות, לעזור ליוסף בדרכו.
יעקב ידע את נבואת אלוהים לאברם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (ביאור:בראשית טו יג), והבין שהתקופה הקשה הזאת התחילה, והוא לא יראה את סופה. הוא מבקש שאלוהים יעזור ליוסף לנהל את העם בקשייו.
[ואל] שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ[עריכה]
יעקב זוכר את ברכת יצחק אביו: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ד), ועכשו הוא קושר את ברכתו ליוסף לברכת אביו.
יעקב לא מעניק דבר מעל ליכולתו, הוא לא מעניק טל השמים ופוריות האדמה, הכל ברצונו של אלוהים ולפי התנאים שקבע אלוהים בברכותיו - 'תשמע לי, אז תבורך'
בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת[עריכה]
יעקב מעניק את הברכה ליוסף שתגיע עד רום השמים לאין סוף, ותרד לתהום הרובצת מתחת לקרקע עד אין סוף.
- סביר שיעקב חשב שהארץ היא שטוחה, כך שיש שמים למעלה ותהום למטה, אולם לנו זה לא משנה שהארץ היא כדור סב סביב השמש, במערכת השמש, בשביל החלב, כחלק מהמפץ הגדול שלנו - יעקב הבטיח את כל המרחב, לכל הכיוונים, עד אין סוף - לכל בריאתו של אלוהים.
- סביר שיעקב ידע שעמי העולם מעניקים אזורי שליטה לאלילים שלהם - לכן הוא מברך את יוסף בשם אלוהים שממלא את כל החלל העולמי, ואין מקום לאפסות האלילים להתקיים או לשרוד שם.
בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם[עריכה]
יעקב מבין שקיום העם תלוי בפוריותו.
אלוהים הודיע ליצחק: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).
- ומכאן נובע שבני ישראל חייבים להביא ילדים לעולם כדי ללמד ולחנך אותם לשמור את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".
כדי לקיים את הברכה, בני יוסף, וכל עם ישראל, חייבים להתברך: ברחם פוריה ושדים מתפקדים, כדי שהילדים יתפתחו ויגדלו בהצלחה.