ביאור:בראשית מט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית מט יז: "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט יז.


ראו: מדוע דן אינו מתאים למלוך על בני ישראל (ביאור:בראשית מט טז).

יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ[עריכה]

הברכה התקיימה בשמשון, שופט צדק שהיה משבט דן (רשב"י).

שימו לב גם שכל הביצועים של שמשון היו על אלמנט ההפתעה, בדומה למתואר בפסוק על הנחש, הנושך את הסוס בעקבו ובכך מפתיע ומפיל את הרוכב.