ביאור:בראשית מט כב
בראשית מט כב: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן; בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט כב.
בן פורת יוסף
[עריכה]בראשית מט כב :
בן "פרת" יוסף
בן "פרת" עלי עין
בנות "צעדה" עלי שור
יעקב מדמה את יוסף לעץ שתול על פלגי מים רבים שצומח והופך לעץ מפואר
"בן / בנות" = סעיפים (ענפים) של "פורת / צעדה" (פארות , צעדות) (= צמרות העץ)
הפרשן אברהם אבן עזרא
- "בן פורת יוסף. "בן" כמו "סעיף" והוא לשון "נקבה" . וכן ועל בן אמצת לך..."
"עלי עין / עלי שור" = עלי באר..עלי מים ..עלי נהר..עץ מפואר שגדל על מים רבים.. { שור = ראה = עין = באר}
במדבר כד ו-ז : כנחלים נטיו כגנת "עלי נהר" כאהלים נטע ה' כארזים "עלי מים" : יזל "מים" מדליו וזרעו "במים רבים" ..
יחזקאל לא ג-ז : הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו:
"{{{1}}}" גדלוהו "{{{1}}}" רממתהו את-נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת-תעלתיה שלחה אל כל-עצי השדה :
על-כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה "סרעפתיו" ותארכנה "פארתיו ממים רבים " בשלחו:
"{{{1}}}" קננו כל-עוף השמים ותחת "פארתיו" ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים :
וייף בגדלו בארך דליותיו כי-היה שרשו אל "מים רבים" :
נראה שיש קשר בין "סעף" ל "פסע" ומכאן ל "צעד
" הברכה נאמרה גם בהשאלה "למלכות" יוסף.. (לפאר / צעדה יש משמעות של תכשיטי - מלכות)
פורת (פאר) מקביל לצעדה :
ישעיה ג כ : "{{{1}}}" והקשרים ובתי הנפש והלחשים:
שמואל ב א י : ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו
ואקח "הנזר" אשר על-ראשו "ואצעדה" אשר על-זרעו ואביאם אל-אדני הנה:
במדבר לא נ :ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב
" אצעדה" וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני ה':
שמואל ב ה כד : ויהי כשמעך את-קול "צעדה" בראשי הבכאים
אז תחרץ כי אז יצא ה' לפניך להכות במחנה פלשתים:
דברי הימים א יד טו :ויהי כשמעך את-קול "הצעדה" בראשי הבכאים
אז תצא במלחמה כי-יצא האלהים לפניך להכות את-מחנה פלשתים:
"קול הצעדה בראשי הבכאים" = קול פארות (צמרות) העץ (של עץ הבכא)
עץ הבכא מזוהה עם העץ אלת המסטיק
שם מדעי : Pistacia lentiscus
שם אנגלי : Mastic tree , Lentisc
שם ערבי : סיריס / ע'זק
הרעיון של פורת יוסף הואמלכות יוסף (במצרים)
וכן מלכותו על אחיו , "יוסף" הוא "נזר אחיו"
בראשית לז ה :
ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו:
ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי:
והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה
והנה קמה אלמתי וגם נצבה
והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:
ויאמרו לו אחיו "המלך תמלך" עלינו אם "משול תמשל" בנו
ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו:
ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו
ויאמר הנה חלמתי חלום עוד
והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי:
--
שמואל ב א י :ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו
ואקח "{{{1}}}" אשר על-ראשו "{{{1}}}" אשר על-זרעו ואביאם אל-אדני הנה :
תרגום יונתן : וקמית עלוהי וקטלתיה ארי ידענא ארי לא יחי בתר די נפל
ונסיבית "כלילא" די על רישיה "וטוטפתא" דעל דרעיה ואיתיתינון לות רבוני הלכא:
אצעדה זה כנראה "אצילי" הידים , צמיד על היד העליונה
את הטוטפת (תפילין של יד) שמים על היד העליונה
אציל זה השם של היד העליונה (מהמרפק עד הכתף) ושל בית השחי
אולי מבית השחי נוצרה המלה – שיח / שיך , שליט בערבית (שח-מט , שח = מלך)
אציל בערבית וצל אולי מכאן - וסל , שליט
אדם אצילי = אדם חשוב / מלכותי
שמות כד יא :ואל "אצילי" בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו :
---
הקבלת ברכות יוסף :
|
"בראשית מט כב-כו " "" |
"דברים לג יג-יז " "" |
"{{{1}}}" "" |
"{{{1}}}" "" |
"" |
|
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור : וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים: ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל: . מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם : ברכת אביך גברו על . ברכת "הורי עד" תאות "גבעת עולם " . . תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו :
|
. . . =מארה (קללה), "רבה קשת" . |
=ותשב(ר)?
.
.
.
.
וליוסף אמר
מברכת ה' ארצו
ממגד שמים מטל
ומ תהום רבצת תחת :
וממגד תבואת שמש
וממגד גרש ירחים :
.
ומראש "הררי קדם"
וממגד "גבעות עולם" :
וממגד ארץ ומלאה
ורצון שכני סנה
תבואתה לראש יוסף
ולקדקד נזיר אחיו
בכור שורו הדר לו
וקרני ראם קרניו
בהם עמים ינגח
יחדו אפסי ארץ
והם רבבות אפרים
והם אלפי מנשה:
|
במדבר כא יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה: . . . ישעיה נו ה
בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות .. . . . . . שדים רחם / ירח / אמא שמש / אבא חבקוק ג ו ..ויתפצצו "הררי עד " שחו "גבעות עולם" ..
|
. . . . . . . . . . . . . . . במדבר כג ז ..מן ארם ינחני בלק מלך מואב "מהררי קדם" ..
|
|
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.
תגובות
[עריכה]
מאת: יהודה גור
יסוד פירושך הוא הפירוש בן,בנות=ענפים
ונסמכת על אבן עזרא: "בן פורת יוסף. בן כמו סעיף והוא לשון נקבה . וכן ועל בן אמצת לך".
אבל ערביך ערבא צריך שהרי בתהלים פ' שם כתוב במפורש: "תהי-ידך על-איש ימינך; על-בן-אדם, אמצת לך". (אגב, ימין ה' היא הסומכת, המחזקת, המאמצת וזהו פירוש הפעל אמצת בפסוק)
אם כן נפל יסוד הפירוש. יתר על כן, גם ההשוואה לעץ הגדל על מים רבים אינה במקום שהרי מים רבים אינם מי מעין או באר אלא נחל שוטף או איזור רווי מים. (ואל תקשה ממי מריבה כי שם הכוונה אכן שפרץ מעין שוטף כנחל).
אמת שאין בידי פירוש לפסוק זה אבל יש בינו דמיון מפליא לפרשת הגר שטרם ראיתי כי עמד עליו מישהו.
"וימצאה מלאך ה', על-עין המים--במדבר: על-העין, בדרך שור. ויאמר, הגר שפחת שריי אי-מזה באת--ואנה תלכי; ותאמר--מפני שריי גברתי, אנוכי בורחת. ויאמר לה מלאך ה', שובי אל-גברתך, והתעני, תחת ידיה. ויאמר לה מלאך ה', הרבה ארבה את-זרעך, ולא ייספר, מרוב."
הגר צועדת בדרך שור (יתכן שהשפחות נקראות "בנות", השווה למשל "משפט הבנות") ושם על העין מודיע לה המלאך שבנה יפרה כל כך עד שלא יספר מרב (כזו היא הברכה שניתנה לאברהם ועברה ליעקב וממנו ליוסף - ברכת הפריון).
גם המשך ברכת יוסף "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ" מזכיר את ישמעאל שהיה רובה קשת.
(הבאר הנקראת עין שור יתכן והיא באר לחי רואי ונקראת שור על שם ראיית המלאך או שמא על שם "ויפקח אלהים את-עיניה, ותרא באר מים" או כשם נרדף לעין ולראיה.)
כאמור רק הצבעתי על דמיון הפסוקים ולא הצעתי פירוש לפסוק, אך נראה לי כי די בדמיון זה כדי לאשר כי בן פורת הוא בן שנתברך בפריון ולא ענף עץ.
אם כבר דברנו על פריון יוסף כדאי לשים לב כי יוסף הוא היחיד מבני יעקב שבורך בפריון (שהיא כאמור חלק מברכת אברהם ואולי לכך נתכוין יעקב באומרו "ברכות אביך גברו על ברכות הורי"). השרש פר"ה מופיע גם אצל רחל שנפטרה "בדרך אפרת היא בית לחם" וגם אצל בנו אפרים שזכה להיות ל"רבבות אפרים".
- מאת: אביתר כהן
- אני לא התבססתי על ראב"ע , אלא הבאתי אותו כחיזוק
- ראה מה שכתבתי על בית / בת / בן - ענף
- בקשר להגר , גם אני כבר ראיתי את הדמיון
- אבל אין לי בינתיים כל כך מה להסיק משם
- "באיתן קשתו" מזכיר את מדבר איתם הוא שור
- ובאר לחי ראי אכן יכולה להיקרא גם עין שור
- בראשית טז ז: "וימצאה מלאך ה' על
- עין המים
- במדבר על
- העין בדרך שור
- "
- בראשית טז יד: "על כן קרא לבאר
- באר לחי ראי
- הנה בין
- קדש
- ובין
- ברד
- "
- בראשית כ א: "ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין
- קדש
- ובין
- שור
- ויגר בגרר"
- לשור מלבד משמעות של ראיה ופר יש גם משמעות של חומה
- והוא מתורגם חגרא (חומה , וגם ברד מתורגם חגרא)
- ברד = קרח , יש מפרשים שגם לקרח משמעות של חומה / עיר מבצר
- בין השאר בקשר למצבת מישע
- "אנכ. בנתי. קרחה. חמת. היערנ. וחמת העפל"
- ברור שיוסף מבורך בפריון - אבל בצורה סמלית בדרך משל - לעץ
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בן פורת יוסף
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/dmut_dmut_173_1