הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חרץ = יצא בזריזות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: תחרץ

תגובה ל: חרצ שנכתבה ב18:08:53 02.12.2004 "{{{1}}}"

בספר שמואל (ב ה כד) מסופר על מלחמת דוד בפלשתים ושם נאמר :

"ויהי כשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז ת "חרץ" !

כי אז "יצא" ה' לפניך להכות במחנה פלשתים" ""

מה זה ת "חרץ" ? הפירושים המקובלים לא מקובלים עלי ..

לדעתי השורש "{{{1}}}" (אז ת "חרץ" = אז ת "צא" )

כך גם נכתב בפסוק המקביל בדברי הימים א יד טו :

"ויהי כשמעך את-קול הצעדה בראשי הבכאים אז ת "צא" במלחמה

כי- "יצא" האלהים לפניך להכות את-מחנה פלשתים"

""

חרץ במובן "יצא" מופיע עוד כמה פעמים במקרא למשל :

בביטוי "לא "יחרץ" כלב לשונו" = לא "יוציא" כלב לשנו (שמות יא ז)

וכן בויקרא כב כב : (בעניין שלא להקריב בהמות בעלי מום)

"עורת או שבור או "חרוץ" או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה לה'.."

""

חרוץ מופיע אחרי שבור , זאת אומרת עצם שיוצאת ה "חוצה" !

--

כמו כן ה "חרגל" נקרא בערבית "חרציא"

יתכן מאד ש "חרגל" נקרא כך מלשון "{{{1}}}"

--

אגב חרג בשיכול אותיות = חיגר = צולע = חרג'ל (ערבית)

יצא = טלע (ערבית) , טלע מקביל ל: צלע / צולע ..

--

"כלה ונ "חרץ" " = כלה ו "יצא" (הוחלט)

"חרוץ" = שם פיוטי לזהב

"טוב פריי מ "חרוץ" ומפז ותבואתי מכסף נבחר" (משלי ח יט)

נראה לי שאולי "זהב" קשור ל "{{{1}}}" (נשפך)

" "חריצי" חלב" = (גבינה) חמאה = זבד / זבת / זב = "יצא" ..

" "חריצי" הברזל" למשל בספר עמוס (א ג)

"כה אמר ה' על-שלשה פשעי דמשק ועל-ארבעה לא אשיבנו

על- דושם "בחרצות הברזל" את-הגלעד"

""

חריצי הברזל = מין מחרשה , ש "יוצאים" ממנה זיזי ברזל

בעניין הזה השורש "חרץ" מקביל ל "חרש" , לחרוץ תלמים בשדה

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-12-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_xrc_0