ביאור:יתר שאת ויתר עז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
כבר כתבתי ששמו של יתרו נגזר כנראה מלשון יתר (ענף)
על פי השם הערבי שלו שועיב (סעיף)
לשועיב / סעיף / ענף / יתר יש גם משמעות של קבוצה / משפחה
לענף (יתר / סעיף) יש שם נוסף : שרך (שרכים)
השרך / סרך הוא מקור השם של מגילת הסרכים , ממגילות מדבר יהודה (סרך = קובץ , קבוצה , משפחה)
כמו כן נראה שיתר (ענף) ויתר (יותר) ממוצא אחד שכן בארמית-סורית יתר (יותר) = שרך (שרכא)
--
שרך / שררך מפורש כטבור , אבל אולי פירושו חבל - הטבור
שיר השירים ז ג: " שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים"
יחזקאל טז ד: "ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת"
גם ליתר יש משמעות של חבל (הכינו את החבלים מענפים לחים)
שופטים טז ז: "ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם"
--
המלה משפחה היא כנראה מלשון שפח (ספיח , נספח) - יתר (נוסף)
יתכן שהשפחה (אמה , משרתת) נקראה כך בגלל שהיא הייתה נספחת למשפחה ולא חלק ממנה..
--
שבט (מטה) -> משפחה (ענף) -> בית -> גבר
יהושע ז יח-יד : ונקרבתם בבקר לשבטיכם
והיה השבט אשר ילכדנו ה' יקרב למשפחות
והמשפחה אשר ילכדנה ה' תקרב לבתים
והבית אשר ילכדנו ה' יקרב לגברים .
והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו
כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל.
וישכם יהושע בבקר
ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה.
ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי
ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי. { = כנראה טעות סופרים , צריך להיות לבתים }
ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן-כרמי בן-זבדי בן-זרח למטה יהודה.
--
דברי הימים א ב ז-ג: בני יהודה ער ואונן ושלה שלושה נולד לו מבת-שוע הכנענית
ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימיתהו.
ותמר כלתו ילדה לו את-פרץ ואת- זרח כל-בני יהודה חמשה. בני-פרץ חצרון וחמול.
ובני זרח זמרי {= הוא כנראה זבדי } ואיתן והימן וכלכל ודרע כלם חמשה.
{ובן זמרי כרמי} ובני כרמי עכר {= נקרא גם עכן } עוכר ישראל אשר מעל בחרם.
--
יתכן שגם בית מלשון בת / בן = ענף / סעיף
אבן עזרא בראשית מט כב : בן פורת יוסף. בן כמו סעיף והוא לשון נקבה . וכן ועל בן אמצת לך.
תהלים פ טז : וכנה אשר-נטעה ימינך ועל- בן אמצתה לך:
--
הענפים שימשו להכנת שוטים / סרבים
מלכים א יב יא: "ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים "
יחזקאל ב ו: "ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב
מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה"
בארמית סורית משפחה נקראת סרב ..
--
הקשר בין משפחה לעץ השתמר עד היום..
כשרוצים להכין שושלת משפחתית קוראים לזה עץ משפחה / עץ שורשים / אילן שורשים..
- [נכתב ב-09:35:09 24.12.2006]
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-12-26.
תגובות[עריכה]
מאת: אביתר כהן
--
שרך / שררך מפורש כטבור , אבל אולי פירושו חבל - הטבור
שיר השירים ז ג: " שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים"
יחזקאל טז ד: "ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת"
- מאת: אראל
- כמו במשלי ג ח: "רפאות תהי לשרך, ושיקוי לעצמותיך"
- מאת: אביתר כהן
- אבל אני מבין אחרת..
- משלי ג ח: "רפאות תהי לשרך, ושיקוי לעצמותיך"
- שרך פה זה לדעתי מלשון שארך = בשרך
- שאר זה בשר וגם לחם (בערבית בשר נקרא לחם)
- תהלים עח כ: "הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו
- הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו"
- {שאר מקביל ללחם/מן "לחם שמים" }
- תהלים עח כז: "וימטר עליהם כעפר שאר
- וכחול ימים עוף כנף"
- {שאר מקביל לבשר/עוף/שלו}
- מאת: אביתר כהן
- לא לחינם משתמשים בביטוי "שרירים משורגים"
- (שריג = ענף / סעיף)
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_ytr_0