ביאור:תימרות עשן
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
== עשן
לפי תרגום הפשיטא (תרגום ארמית-סורית לתורה)
עשן – עניינו חזק , הרבה , איתן , עז וכדומה..
ומבחינתי אם יש לו את המשמעות הזאת בסורית/ארמית אז זה כך גם בעברית..
לדעתי שורש עשן הוא עש
עש(ו) = (שעיר) = חורי = אדום
באנגלית: עשן = smoke = סמוק = אדום (ארמית)
מה הקשר בין עשן לחזק או אדום?
בקשר לאדום , אולי כמו שהעשן מסתיר / מערפל / מכסה – כך גם הצבע האדום הוא סמל לצביעות / מסכה
הצבע האדום הוא הצבע הכי חזק.. וכמובן עשן המיתמר לשמים יוצר רושם כביר..
צריך למצוא עוד הסברים.. ==
יעשן אף / יחר אף
הביטוי יעשן אף מקביל לביטוי יחר אף
יחר = חרה = כעס
גם השורש חר עניינו אדום (חור) , כשאדם כועס פניו ובעיקר אפו נעשים אדומים.. (מעניין גם ההקשר לנחיר..)
דברים כט יט : לא יאבה ה' סלח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא
ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים:
שמואל ב כב ט : עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו: { + תהלים יח ט)
ישעיה סה ה : האמרים קרב אליך אל-תגש-בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל-היום:
תהלים עד א : משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך:
{הביטוי עשן באפו ואש בפיו מזכיר את הסיפורים על הדרקונים..}
הביטויים : "ויחר אף" / "חרי אף" / "חרון אף" , וכדומה מופיעים הרבה..
ראו עוד בענין : ויעשן אף / ויחר אף , במאמרו של מאיר בר אילן http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/bar.html
ראו גם את מאמרו של אראל סגל , קנאה ותחרות – קנאות וחרון http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/htxra.html
מעניין שצבע הכעס הוא אדום , וצבע הקנאה הוא הצבע הנגדי לאדום – ירוק (נעשה ירוק מקנאה)
מילים נרדפות לעשן
עתר , קטר ..
כאמור עתר עניינו עשן , ומעניין שהעיר עתר מופיעה כמה פעמים ליד העיר עשן.. ואולי היא היא..
הביטוי ויעתר לו – נענה לתפילתו , התפתח מזה שבעבר התפילה לוותה בעשן – עתר – קטורת..
גם קטר עניינו קטורת – עשן , וזה מביא אותי למסקנה המעניינת הבאה.. :
קטורה / הגר / חגרא / שור / איתם
קטורה מזוהה לפי המסורת עם הגר , אולי הגר מלשון חגר = שור (תרגום ארמי לשם המקום שור = חגרא)
(שור , עניינו : פר , ראיה (שורו , הביטו וראו) , חומה , חוזק .. ועוד..)
כמו שכתבתי איתן מתורגם בסורית = עשן , איתן מקביל לאיתם ואיתם מקביל לשור ..
שמות טו כב : ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים:
פסוק כג : ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה:
במדבר לג ה : ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת :
פסוק ו : ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר:
פסוק ז : ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל:
פסוק ח : ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה :
אבן עזרא שמות טו כב
- אל מדבר שור . הוא מדבר איתם בעצמו. אולי שתי ערים היו במדבר שנקראו כן.
או יש למדבר שני שמות. והעד שאמר וילכו שלשת ימים במדבר הוא מדבר שור. ע"כ בהודעה נפתח בי"ת במדבר:
נראה שבני הגר (הגריאים) הם בני קטורה ..
דברי הימים א ה י : ובימי שאול עשו מלחמה עם- ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על-כל-פני מזרח לגלעד:
פסוק יט ויעשו מלחמה עם- ההגריאים ויטור ונפיש ונודב:
פסוק כ ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי-בטחו בו:
לעש (עשן) יש גם משמעות של קן (ערבית) ומכאן : קינים / קנזי / קדמוני ..
העמים הללו די מקבילים : קטורה (הגר / חגר / שור) / מדין / (מדנח-מזרח) / בני קדם / ישמעאלים
בראשית כה ו : ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת
וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם :
בראשית כה יג-יח : ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם:
ומשמע ודומה ומשא: חדד ותימא יטור נפיש וקדמה : אלה הם בני ישמעאל
ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם:
ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו:
וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל:
== ==
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-11-12.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_ejn_0