קטגוריה:בראשית מט ד

יעקב מודיע מה יקרה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מט א), ולא 'בקץ הימים', והכוונה כאשר הם יגיעו לארץ המובטחת.

ומטרתו להציג את אופי הבנים, ולהנחות מי ימלוך עליהם בהצלחה. ("אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" (יחזקאל יח ב), מעשה אבות סימן לבנים.)

ראו הרצאת הרב אורי שרקי: |האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.

• ראובן נולד ראשון ליעקב מלאה. יעקב מציין את זה בגאוה וכבוד: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" (בראשית מט ג).
• ראובן הכין לאימו דודאים שהוא אסף בשדה, ככתוב: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה, וַיָּבֵא אֹתָם, אֶל לֵאָה אִמּוֹ" (בראשית ל יד). לא ברור מה היה צמח הדודאים אבל סביר שרחל חשבה שיש להם ערך רפואי שעזר ללאה להכנס להריון והיא ביקשה לאכול. לאה הסבירה ליעקב את עניין דודאי בנה ושהיא קנתה אותו בלילה ההוא.
• ראובן לא הוביל את ההתקפה על שכם.
• ראובן שכב עם בלהה פלגש אביו, ככתוב: "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לה כב). מעשה זה היה עבירה חמורה, וייתכן שהיה נסיון לתפוס את השלטון כשם שאבשלום עשה לפלגשי דוד (שמואל ב טז כב)
• ראובן הציל את יוסף מידי אחיו והציע להם: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם, הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ" (ביאור:בראשית לז כב). אבל לא נשאר לשמור על יוסף או האחים.
• ראובן כעס והתאבל שיוסף נעלם, והבין שאחיו לא כיבדו את פקודתו. ראובן אמר: "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא" (ביאור:בראשית לז ל), והדגש היה על עצמו ולא יוסף.
• ראובן התלונן על אחיו שלא שמעו לו, כדבריו: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" (ביאור:בראשית מב כב), וכך ראובן מנסה לתפוס את השלטון על אחיו ולהכריח אותם להשמע לו.
• ראובן, כראש לאחיו, ניסה לשכנע את יעקב לתת לו את בנימין כדי להראותו במצרים ולשחרר את שמעון, כדבריו: "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (ביאור:בראשית מב לז). יעקב לא מקבל את הצעתו של ראובן.
• ראובן לא זכה לקחת את בנימין למצרים ולהגן עליו במצרים.
• יעקב ויוסף נתנו ליהודה את הכבוד להיות ראש האחים (ביאור:בראשית מו כח).

ניתן לראות שראובן נאבק על הבכורה וניסה להיות האח הבכור, החזק והחכם. נראה שראובן נכשל במאמציו והמשפחה לא קיבלה את מרותו כי הוא לא הביא מספיק רעיונות טובים בזמן הנכון.

"פַּחַז", איש פוחז - ממהר לעשות ללא מחשבה, שטחי וחסר אחריות; קונדס. (ויקימילון), ככתוב: "וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו" (שופטים ט ד).

"פַּחַז כַּמַּיִם" נע ורץ מהר כמים שנשפכים ונאבדים באדמה ורצים לים.

"אַל תּוֹתַר" לא נותר, ולא נשאר מהם דבר.

זאת קללה איומה לראובן הבכור ופתיחה איומה לדברי יעקב. יעקב מאחל לראובן שהוא לא ראוי להיות שבט בישראל, כי הוא פזיז ולא הצליח להיות בכור מכובד.
יעקב מחסל את שבט ראובן בדבריו והוציא את הכבוד מכל בני ראובן לדורות עד שחלקם התאחדו עם שבט יהודה והשאר נכחדו.

ראובן מתנהג בעוצמה ומוכן להיות חלוץ לפני המחנה (ביאור:בראשית ד יב-יג), אולם הוא פזיז ונחפז. אביו נזף בו, ואחיו לא מקבלים אותו כמנהיגם.

לכן ראובן לא מתאים להיות מלך על בני ישראל.

יעקב מקלל את משפחת ראובן בשמד כי אביהם עלה על יצועו ושכב עם בלהה פילגשו. קשה להבין למה בני ראובן לדורות חייבים לסבול. אפילו אלוהים אמר שהוא: "פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי" (שמות כ ד). ניתן להבין מדברי אלוהים, שאלוהים פוקד עוון על הבנים, אבל מאפשר להם לעשות בנים נוספים. אלוהים לא מעניש את בני ישראל בהכחדה.

יעקב מעניש את בני ראובן בגלל מעשה חמור של ראובן. בהיסטוריה באמת שבט ראובן נפגע כאשר הוא היה צריך לקבל נחלה באזור גרר ואשקלון איפה שהפלישתים גרו, ושבט ראובן וויתר על נחלה בכנען ולקח חלק בעבר הירדן המזרחי (יהושע יג ח), וכך תוך מספר דורות חלק משבט ראובן הצטרף לשבט יהודה והשאר אבדו. שבט יהודה ושמעון כבשו את נחלתו של שבט ראובן, ככתוב: "וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ, וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ, וְאֶת עֶקְרוֹן, וְאֶת גְּבוּלָהּ" (שופטים א יח).

ללאה היו ששה בנים. ולרחל שני בנים.
יעקב התאמץ לאזן את הכבוד.

יעקב הכפיל את יוסף לשבט אפרים ומנשה - כך היו לרחל שלושה שבטים.
יעקב חיסל שלושה שבטים מבני לאה - את ראובן, שמעון ולוי - ואיחל להם פיזור ואובדן (בראשית מט ז) - כך נשארו ללאה רק שלושה שבטים. משה הציל את שבט לוי והשאיר אותו בחיים אבל מפוזר.