קטגוריה:בראשית ד יח

<< | ספר בראשית • פרק ד' • פסוק י"ח | >>

ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך.

וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּוָּלֵ֤ד וַ - ו' החיבור
יִּוָּלֵ֤ד - פועל, נפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3205
מורפ': HC/VNw3ms לַֽחֲנוֹךְ֙ לַֽ - מילת יחס
חֲנוֹךְ֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/2585
מורפ': HR/Np אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עִירָ֔ד עִירָ֔ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5897
מורפ': HNp וְעִירָ֕ד וְ - ו' החיבור
עִירָ֕ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/5897
מורפ': HC/Np יָלַ֖ד יָלַ֖ד - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מְחֽוּיָאֵ֑ל מְחֽוּיָאֵ֑ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4232
מורפ': HNp וּמְחִיּיָאֵ֗ל וּ - ו' החיבור
מְחִיּיָאֵ֗ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/4232
מורפ': HC/Np יָלַד֙ יָלַד֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל מְת֣וּשָׁאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4967
מורפ': HNp וּמְתוּשָׁאֵ֖ל וּ - ו' החיבור
מְתוּשָׁאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/4967
מורפ': HC/Np יָלַ֥ד יָלַ֥ד - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־לָֽמֶךְ לָֽמֶךְ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3929
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיִּוָּלֵ֤ד מהפך (משרת, דרגא 5) לַֽחֲנוֹךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־עִירָ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְעִירָ֕ד זקף גדול (מלך, דרגא 2)

יָלַ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וּמְחִיּיָאֵ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)

יָלַד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּמְתוּשָׁאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

יָלַ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־לָֽמֶךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד, וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל, וּמְחִיּיָאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאִתְיְלֵיד לַחֲנוֹךְ יָת עִירָד וְעִירָד אוֹלֵיד יָת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל אוֹלֵיד יָת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלֵיד יָת לָמֶךְ׃
אונקלוס (דפוס):	וְאִתְיְלִיד לַחֲנוֹךְ יַת עִירָד וְעִירָד אוֹלִיד יַת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל אוֹלִיד יַת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלִיד יַת לָמֶךְ׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִיתְיְלִיד לַחֲנוֹךְ יַת עִירָד וְעִירָד אוֹלִיד יַת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָיאֵל אוֹלִיד יַת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלִיד יַת לָמֶךְ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ועירד ילד" - יש מקום שהוא אומר בזכר הוליד ויש מקום שהוא אומר ילד שהלידה משמשת שתי לשונות לידת האשה נישטר"א בלע"ז וזריעת תולדות האיש אינזינד"ר בלע"ז כשהוא אומר הוליד בלשון הפעיל מדבר בלידת האשה פלוני הוליד את אשתו בן או בת וכשהוא אומר ילד מדבר בזריעת האיש והוא בלע"ז אניידרי"ר

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כ] שהלידה משמשת שתי לשונות. ומכל מקום צריך ליתן טעם למה פעם יכתוב "ילד" (כאן) ופעם "הוליד" (להלן יא, כז), ויראה כאשר בא לדבר מן תולדה חשובה יאמר עליו "הוליד", שהוא לשון הפעיל, לפי שכל אשר הלשון הוא בלשון הפעיל - התולדה חשובה יותר, מפני כי הלשון הוא לשון חשוב יותר, שהוא לשון שיש בו תוספות, אבל כאשר יאמר בלשון קל - אין התולדה חשובה, ומפני כי אלו התולדות כלם נמחו במבול (להלן ז, כג), לכך כתב לשון קל "ילד":

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְעִירָד יָלַד – יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּזָכָר "הוֹלִיד", וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד". שֶׁהַלֵּדָה מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת: לֵידַת הָאִשָּׁה ניישטר"א [neistre = להיוולד (גם ללדת)] בְּלַעַ"ז, וּזְרִיעַת תּוֹלְדוֹת הָאִישׁ איניינדרי"ר [enjendrer = להוליד^[2]] בְּלַעַ"ז. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "הוֹלִיד" בִּלְשׁוֹן הִפְעִיל, מְדַבֵּר בְּלֵידַת הָאִשָּׁה: "פְּלוֹנִי הוֹלִיד אֶת אִשְׁתּוֹ בֵּן אוֹ בַּת". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד" מְדַבֵּר בִּזְרִיעַת הָאִישׁ.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יז - יח) "וידע". אחר שראה שנתרחק מאביו ראה להעמיד בנים שלא יהיה יחידי בעולם, ובאר כי לא יבם אשת הבל ובשגם לחז"ל שעליה היה המריבה ביניהם, כי שב מדרכו הרעה, ויהי בונה עיר, שאחר שהוא היה הרוצח הראשון שהרס את הדת הטבעי, שבזה יהיו בני אדם כדגי הים איש את רעהו חיים יבלע, רצה לתקן זאת במה שיבנה עיר שבה יתחברו האנשים לקבוץ מדיני ויעשו ביניהם חוקים ונמוסים, ובאופן שיעזרו זל"ז נגד המתקוממים עליהם, ויען שהיה עדיין נודד היה בונה עיר שיסד את העיר ולא השלימה רק עסק בבנין, לכן לא אמר ויבן עיר ויקרא שם העיר כשם בנו, כי חפץ שחנוך בנו ישלים אותה ויציב דלתיה ותקרא על שמו, ובנין העיר הזאת היה התחלה לקבוץ המדיני, והוא יסד הנהגת העיר שזה יסוד לחכמת הנהגת המדינה, והגם שתחלה היו בניו מועטים נולד לחנוך את עירד וכו' עד שהרבו בנים ובני בנים ונתרבה הקבוץ, ועי"ז התחזקו בממשלה ובכח והעיר היתה גדולה ומושלת ממשל רב, והבנים שחשב פה היו אדירים ונודעים בעת ההיא, וספר הכתוב שלכן האריך ה' לבני קין למען תתישב הארץ והם היו לבני שת כעלים החופפים על הפרי, והם חדשו המלאכות והאומניות, שכ"ז היה צריך לישוב העולם אשר לשבת יצרה:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויולד לחנוך את עירד וגו'. אמר ר' יהושע בן לוי: כולהון לשון מרדות הן. עירד, עורדן אני מן העולם. מחויאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל, מתישן אני מן העולם. למך, מה לי ללמך ולתולדותיו?

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

הנה בשמים עד"י. בגימטריא חנוך ושהד"י בגימטריא מטטרון שלקח הקב"ה אחד מאותן של קודם דור המבול ואחד של אחר דור המבול דהיינו חנוך ופנחס והעלם לשמים שיעידו עליו ובחר בחנוך שהיה דור שביעי שהקב"ה חפץ בשביעיות וכן משה שהיה שביעי לאבות כתיב ביה ומשה עלה אל האלהים: