בראשית רבה יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · יז · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יז[עריכה]

בראשית רבה פרשה יז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח

בראשית רבה · יז · א · >>


א. [עריכה]

ויאמר ה' אלהים לא טוב היות תנינן: בעשרה מאמרות נברא העולם, ואלו הן:

  1. בראשית;
  2. ורוח אלהים מרחפת;
  3. ויאמר אלהים יהי אור;
  4. ויאמר אלהים יהי רקיע;
  5. ויאמר אלהים יקוו המים;
  6. ויאמר אלהים תדשא הארץ;
  7. ויאמר אלהים יהי מאורות;
  8. ויאמר אלהים ישרצו המים;
  9. ויאמר אלהים תוצא הארץ;
  10. ויאמר אלהים נעשה אדם.

מנחם בר יוסי: מוציא ורוח אלהים מרחפת, ומביא ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם.

אמר רבי יעקב בן קורשאי: מאמר ניתן לרוח בפני עצמה:

<< · בראשית רבה · יז · ב · >>


ב. [עריכה]

לא טוב תני רבי יעקב: כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה, בלא טובה.

לא טוב היות האדם לבדו -- בלא עזר. אעשה לו עזר כנגדו -- בלא שמחה, שנאמר (דברים יז): ושמחת אתה וביתך. בלא כפרה -- (ויקרא טו): וכפר בעדו ובעד ביתו. בלא ברכה -- (יחזקאל מד): להניח ברכה אל ביתך.

רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר: אף בלא שלום, שנאמר (שמואל א כה): ואתה שלום וביתך שלום.

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: אף בלא חיים, שנאמר (קהלת ט): ראה חיים עם האשה אשר אהבת.

רבי חייא בר גמדא אמר: אף אינו אדם שלם, שנאמר: ויברך אותם ויקרא את שמם אדם, שניהם כאחד קרויים אדם.

ויש אומרים: אף ממעט את הדמות, שנאמר (בראשית ט): כי בצלם אלהים עשה את האדם. מה כתיב אחריו?

ואתם פרו ורבו:

<< · בראשית רבה · יז · ג · >>


ג. [עריכה]

אעשה לו עזר כנגדו אם זכה עזר, ואם לאו - כנגדו.

אמר רבי יהושע בר נחמיה: אם זכה, כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי. ואם לאו, כאשתו של רבי יוסי הגלילי.

רבי יוסי הוה ליה אנתתא בישא והות ברתא דאחתיה, והות בזית ליה קדם תלמידוי,
אמרין תלמידיו: שבקא להדא אנתתא בישא, דליתא מיקרך.
אמר להון: פורנא רב עלי, לית בידי מה אשבוק לה.
חד זמן הוון יתבין פשטין הוא ורבי אלעזר בן עזריה דמן חסלין.
אמר לו: משגח רבי ואנן סלקין בביתא.
אמר לו: אין. סליק, כי סליק אמכת לאפה ונפקת לה, צפה בההיא קדירה.
אמר לה: אית בההיא קדריה כלום?
אמר לו: אית פרפריין.
אזל גליתה ואשכח פרגיין, ידע רבי אלעזר בן עזריה מה הוא שמע, יתבון להון אכלין.
אמר לו: רבי! לא אמרת אלא פרפריין, והא אשכחנן בגוה פרגיין?!
אמר לו: מעשה נסים הן.
מן דחסלין, אמר לו: רבי שבוקא ההיא אנתתא מינך, דלית היא עבדא ליקרתך.
אמר לו: פורנא רב עלי, ולית בי מה אשבוק לה.
אמר לו: אנן יהבינן לה פורנא, ושבקית מינך.
עבדון ליה כן, פסק לה פורנא ושבק יתה מיניה, ואסבון יתיה איתתא אחרא טבא מינה. גרמון חובין דההיא איתתא ואזלת ואתנסבית לסנטרין דקרתא.

לבתר יומין אתון יסורין עליו ואיתעוור, והוות ציירת בידיה, ומחזרא ליה על שקקיא דקרתא, כיון דהות מטיא בשקקיא דרבי יוסי הגלילי, הות קיימא לה וחזרה לאחורה. מן דהוה ההוא גברא חכים קרתא, אמר לה: למה את לא מובלת לי לשכונתיה דרבי יוסי הגלילי, דאנא שמע דההוא עביד מצוה? אמרת ליה: משבקתיה אנא, ולית בי דליחמי סבר אפוהי.

חד זמן אתון קרון בשכונתיה דרבי יוסי, ארגיש בה יום קדמוי ויום תניין, ושרי מחי לה, ואזיל קלהון, והוון מתבזין בכל קרתא. אודיק ר' יוסי לקלהון וחמהון מתבזן בגו שוקא. אמר לו: למה את מחי לה? אמר לו: כל יום היא מובדה פרנסתיה דהדין שקקיה מיני. כיון דשמע רבי יוסי כן, נסביהון ויהיב יתהון בחדא ביתא מן דידיה, והוה מפרנס יתהון כל יומי חייהון.

על שם (ישעיה נח): ומבשרך לא תתעלם:

<< · בראשית רבה · יז · ד · >>


ד. [עריכה]

ויצר ה' אלהים מן האדמה בעון קומי, רבי יוחנן בן זכאי כתיב: ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה. ומה ת"ל ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה? אמר להן: להלן לבריאה, וכאן לכבוש. היאך מה דאת אמר (דברים יז): כי תצור אל עיר ימים רבים.

אמר רבי אחא: בשעה שבא הקב"ה לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת. אמר להן: נעשה אדם. אמרו לו: אדם זה מה טיבו? אמר להן: חכמתו מרובה משלכם. הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף. אמר להם: זה, מה שמו? ולא היו יודעין. העבירן לפני אדם. אמר לו: זה, מה שמו? אמר: זה שור, זה חמור, זה סוס, וזה גמל. ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להקרא אדם, שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי? אמר לו: לך נאה להקראות אדני, שאתה אדון לכל בריותיך.

אמר רבי אחא: (ישעיה מב): אני ה', הוא שמי. הוא שמי, שקרא לי אדם הראשון. חזר והעבירן לפניו זוגות אמר: לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג! ולאדם לא מצא עזר כנגדו אתמהא?! ולמה לא בראה לו תחלה?

אלא צפה הקדוש ברוך הוא, שהוא עתיד לקרות עליה תגר, לפיכך לא בראה לו עד שתבעה בפיו. כיון שתבעה, מיד ויפל ה' אלהים תרדמה וגו':

<< · בראשית רבה · יז · ה · >>


ה. [עריכה]

ויפל ה' אלהים תרדמה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: תחלת מפלה שינה דמך ליה, ולא לעי באורייתא, ולא עביד עבידתא.

רב אמר: שלוש תרדמות הן: תרדמת שינה; ותרדמת נבואה; ותרדמת מרמיטה.

תרדמת שינה, (בראשית ג): ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן. תרדמת נבואה, (שם טו): ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם. תרדמת מרמיטה, (שמואל א כו): אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים, כי תרדמת ה' נפלה עליהם.

רבנן אמרי: אף תרדמה של שטות, דכתיב (ישעיה כט): כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה.

רבי חנינא בר יצחק אמר: שלושה נובלות הן: נובלת מיתה - שינה; נובלת נבואה - חלום; נובלת העולם הבא - שבת.

רבי אבין מוסיף: עוד תרתין: נובלת אורה, של מעלה גלגל חמה;

נובלת חכמה. של מעלה תורה:

<< · בראשית רבה · יז · ו · >>


ו. [עריכה]

ויקח אחד מצלעותיו רבי שמואל בר נחמן אמר: מן סטרוהי, היך מה דאת אמר (שמות כז): ולצלע המשכן.

ושמואל אמר: עילעא חדא, מבין ב' צלעותיו נטל תחתיה אין כתיב כאן, אלא תחתנה.

אמר רבי חנינא בריה דר' אידי: מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך, כיון שנבראת נברא שטן עמה. ואם יאמר לך אדם הוא הסובב, תאמר לו בנהרות הכתוב מדבר.

אמר רבי חנינא בר יצחק: עשה הקב"ה נוי לתחתיתו, כדי שלא יהא מתבזה כבהמה.

רבי אמי ורבי ינאי חד אמר: עשה לו מנעל ואפיפורין כבוש עליו, כדי שלא יצטער כשהוא יושב. וחרנא אמר: עשה לו כסתות.

רבי לוי ורבי אמי: חד אמר: עשה לו קבורה.

וחד אמר: עשה לו תכריכין:

<< · בראשית רבה · יז · ז · >>


ז. [עריכה]

מטרונה אחת שאלה את רבי יוסי אמרה לו: למה בגניבה? אמר לה: משל, אם הפקיד אדם לידך אונקיא של כסף בחשאי, וחזרת ליה ליטרא של זהב בפרהסיא, זו גניבה?! אמרה לו: למה במטמוניות? ואמר לה: בתחלה בראה לו, וראה אותה מלאה רירין ודם הפליגה ממנו, חזר ובראה לו פעם שניה. אמרה לו: מוספת אני על דבריך. אמורה הייתי להנשא לאחי אמי, ועל ידי שגדלתי עמו בבית התכערתי בעיניו, והלך ונשא לו אשה אחרת, ואינה נאה כמוני.

מעשה בחסיד אחד, שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו אין אנו מועילים להקדוש ברוך הוא כלום, עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק.

הוי, שהכל מן האשה:

<< · בראשית רבה · יז · ח


ח. [עריכה]

שאלו את רבי יהושע: מפני מה האיש יוצא פניו למטה ואשה יוצאת פניה למעלה? אמר להם: האיש מביט למקום ברייתו ואשה מבטת למקום ברייתה.

ומפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם? אמר להם: אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחוה נבראת מעצם. משל אם תניח בשר שלושה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח.

ומפני מה האשה קולה הולך ולא האיש? אמר להם: משל אם תמלא קדרה בשר, אין קולה הולך. כיון שתתן לתוכה עצם, מיד קולה הולך.

מפני מה האיש נוח להתפתות ואין האשה נוחה להתפתות? אמר להן: אדם נברא מאדמה, וכיון שאתה נותן עליה טפה של מים, מיד היא נשרית. וחוה נבראת מעצם ואפילו אתה שורה אותו כמה ימים במים אינו נשרה.

ומפני מה האיש תובע באשה ואין האשה תובעת באיש? אמר להן: משל למה הדבר דומה? לאחד שאבד אבידה, הוא מבקש אבידתו ואבידתו אינה מבקשתו.

ומפני מה האיש מפקיד זרע באשה ואין האשה מפקדת זרע באיש? אמר להם: דומה לאחד, שהיה בידו פקדון ומבקש אדם נאמן שיפקדנו אצלו.

ומפני מה האיש יוצא ראשו מגולה והאשה ראשה מכוסה? אמר להן: לאחד שעבר עבירה והוא מתבייש מבני אדם, לפיכך יוצאת וראשה מכוסה.

ומפני מה הן מהלכות אצל המת תחלה? אמר להם: על ידי שגרמו מיתה לעולם, לפיכך הן מהלכות אצל המת תחלה, הדא הוא דכתיב (איוב כא): ואחריו כל אדם ימשוך.

ומפני מה ניתן לה מצות נדה? ע"י ששפכה דמו של אדם הראשון, לפיכך ניתן לה מצות נדה.

ומפני מה ניתן לה מצות חלה? על ידי שקלקלה את אדם הראשון, שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך ניתן לה מצות חלה.

ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת? אמר להן: על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון. לפיכך, ניתן לה מצות נר שבת.

<< · בראשית רבה · יז · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.


פרשת בראשית