קטגוריה:בראשית כט יא

[ז] והעני חשוב כמת. לפי שאין לו חיות מצד עצמו, שכל החיים יש להם קיום מצד עצמם בלבד ואינם צריכים לזולתם, והעני אין לו חיות מצד עצמו רק מצד אחרים, לכך מצד עצמו הוא חשוב כמת. ולפיכך כתיב (ויקרא כ"ה, ל"ו) "וחי אחיך עמך", שאחרים מחיים אותו. וזהו שאמר (משלי ט"ו, כ"ז) "ושונא מתנות יחיה", כי אחר שהוא שונא להיות חי מאחרים - אם כן יש לו חיות מעצמו, לפי שאינו מקבל החיות מאחרים. שאין ענין החיות רק החיות מעצמו, שלכך נקרא המעין שהוא נובע מעצמו ואין מקבל מאחר "מעיין חיים" (ר' שיה"ש ד, טו), מפני שהוא מעצמו נובע, וזהו החיים:מה שפירש"י שצפה ברוח הקדש שאינה נכנסת עמו בקבורה קשה א"כ איך בכה נגדה וכי גילה לה אותה הבכייה על מה היתה לכן פירש ד"א בעבור שבא בידים ריקנים וזה גילה לה אבל חלילה שצדיק יבכה על איבוד ממון ואדרבה יודה לה' שהציל גופו כי היה בסכנה גדולה וגם אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות וצריך האדם לשמוח על איבוד ממונו כי לכפרה הוא לו אלא הוא בכה מפני הנבוא' שראה וק"ל ולפיכך לא צריכין אנו להאבן עזרא שמהפך הפסוקים עיין שם מהרש"ל: