ברטנורא על התורה/בראשית/כט
י[עריכה]
ויגל את האבן כמו שהיה מעבירה פקק מעל פי הצלוחית. פי' מדלא כתי' ויגלול כמו שכתוב באחרים וגללו בשני למדי"ן שומע אני שהסיר אותם בנקלה כזה המעביר פקק מעל פי הצלוחית:
יא[עריכה]
ויבך לפי שראה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה. ד"א לפי שבא בידים רקניות. אין להקשות מאי ד"א כי המשכיל על דבר ימצא טוב ויבין כי הפי' הראשון דרש הוא ואינו מענין הפרשה לכך עשה ד"א דקאי אויחבק לו וינשק לו דלקמן:
יב[עריכה]
ותגד לאביה אמה מתה. פי' לפי שפירש לעיל שאין הבת מגדת אלא לאמה תקשה לה למה לא הגידה לאמה לכך פרש"י אמה מתה:
יג[עריכה]
וירץ לקראתו כסבור ממון הוא טעון וכו' ויחבק לו וכו' וינשק לו וכו' ויספר ללבן שלא בא אלא מתוך אונס אחיו וכו'. קשה מנא לו לרש"י כל הענינים האלו. י"ל מדספר לנו הכתו' כל ההתקרבות הזה שהיה לבן עושה ליעקב ולבן רשע היה ולא היה גומל חסדים ומכניס אורחים בעין יפה אית לן למימר שמחמת חמוד ממון עשה כל זה שהיה סבור ממון הוא טעון ושמא יש לו מרגליות וזהובין ואח"כ סתם לן הכתו' שאמ' ויספר ללבן את כל הדברים האלה ולא ידענו מה היו הדברים סברא היא לומר שספר לו כל הדברים שבעבורם חבק לו ונשק לו אדסליק מינה והיינו הסבה שבעבורה לא היה בידו ממון מחמת אונס אחיו שנטל ממונו:
יד[עריכה]
אך עצמי אין לי לאוספך הבית וכו' עד ואף זו לא לחנם שהיה רועה את צאנו. קשה מנא לו י"ל מדאמ' לו אחר כן ועבדתני חנם לשון עבד משמע שעד עתה היה עובד אותו:
יז[עריכה]
ועיני לאה רכות שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו וכו' קשה מנא לו. י"ל לפי שדרך המקרא לספר בשבחן של צדיקים ולא בגנותן ותמיד תמצא שהכתו' אומ' שהאמהות יפות תואר ולא נכתב כאן עיני לאה רכות אלא לשבחה שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו והיינו שכתו' למעלה שם הגדולה כלומ' שמתוך שהיא היתה הגדולה לכך היו עיניה רכות שהיו הכל אומרים גדולה לגדול:
יח[עריכה]
ברחל בתך הקטנה כל הסמנים הללו למה וכו'. קשה דהא עדיין היה יכול לרמותו שהרי היה לו זלפה שבתו היתה מפלגש כדכתב רש"י לקמן והיתה בחורה מכלן והרי הוא יכול להחליף שם זלפה ולקרותה רחל. י"ל דזלפה היתה נקראת קטנה קטנות והוא לא אמר אלא הקטנה: