מ"ג בראשית כט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רׇץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְחַוִּי יַעֲקֹב לְרָחֵל אֲרֵי בַּר אֲחָת אֲבוּהָא הוּא וַאֲרֵי בַּר רִבְקָה הוּא וּרְהַטַת וְחַוִּיאַת לַאֲבוּהָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַנִי יַעֲקב לְרָחֵל אֲרוּם לְאִיתְקַרְבָא עִם אָבוּהָא אָתָא וּלְמֵיסַב חָדָא מִן בְּרַתּוֹי עָנְתָה רָחֵל וַאֲמָרַת לֵית אֶפְשַר לָךְ לְמֵיתַב עִמֵיהּ אֲרוּם גְבַר רַמְאַי הוּא אָמַר לָהּ יַעֲקב אֲנָא רַמְאַי וְחַכִּים יַתִּיר מִנֵיהּ וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַבְאָשָׁא לִי אֲרוּם מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדִי וּכְדִי יָדְעַת אֲרוּם בַּר רִבְקָה הוּא וּרְהָטַת וְתַנִיאַת לְאָבוּהָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אחי אביה הוא" - קרוב לאביה כמו (לעיל יג) אנשים אחים אנחנו ומדרשו אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות ואם אדם כשר הוא גם אני בן רבקה אחותו הכשרה

"ותגד לאביה" - (ב"ר) לפי שאמה מתה לא היה לה להגיד אלא לו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויגד יעקב לרחל — מאוחר; וטעמו, וכבר הגיד יעקב לרחל, ואחר כן וישק. ורבים כמוהו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותגד לאביה" - לשון רש"י אמה מתה וכך בבראשית רבה (ע יג) ולפי פשוטו לבשרו ביאת קרובו ושיצא אליו ויכבדהו כי אמה מה לה ומה תעשה לו אבל רבקה הראת את אמה התכשיטין אשר נתנו לה כמנהג הנערות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב)" ויגד יעקב לרחל." א] שהוא קרוב לה, "כי אחי אביה הוא". ב] ש"הוא בן רבקה", ר"ל בנה העיקרי היורש כל הברכות של רבקה, וחז"ל אמרו שא"ל שהוא אחי אביה ברמאות ובן רבקה בצדקות. ר"ל שספר לה כל קורותיו, ומזה ידעה שרמה את עשו שזה מעשה אביה, ושכונתו היה בעבור עבודת ה' וזה מצד שהוא בן רבקה: