רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(א) שָׂפָה אֶחָת – לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.
וּדְבָרִים אֲחָדִים – בָּאוּ בְעֵצָה אַחַת וְאָמְרוּ: לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוֹר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים, נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה! דָּבָר אַחֵר: עַל יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: "וּדְבָרִים אֲחָדִים", אָמְרוּ: אַחַת לְאֶלֶף וְשֵׁש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה בִּימֵי הַמַּבּוּל. בֹּאוּ וְנַעֲשֶׂה לוֹ סָמוֹכוֹת (בראשית רבה לח,ו).


(ב) בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה (י,ל): "וַיְהִי מוֹשָׁבָם... הַר הַקֶּדֶם". וְנָסְעוּ מִשָּׁם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם לְהַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁנְעָר.


(ג) אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ – אֻמָּה לְאֻמָּה: מִצְרַיִם לְכוּשׁ, וְכוּשׁ לְפוּט, וּפוּט לִכְנַעַן.
הָבָה – הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם. כָּל "הָבָה" לְשׁוֹן הַזְמָנָה הוּא, שֶׁמְּכִינִים עַצְמָן וּמִתְחַבְּרִים לִמְלָאכָה אוֹ לְעֵצָה אוֹ לְמַשָּׂא. "הָבָה" – הַזְמִינוּ, אפרייליי"ר [apareilier = להיכון] בְּלַעַז.
לְבֵנִים – שֶׁאֵין אֲבָנִים בְּבָבֶל, שֶׁהִיא בִקְעָה.
וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה – כָּךְ עוֹשִׂין הַלְּבֵנִים, שֶׁקּוֹרִים טיול"ש [tiules = רעפים] בְּלַעַז: שׂוֹרְפִים אוֹתָם בַּכִּבְשָׁן.
לַחֹמֶר – לָטוּחַ הַקִּיר.


(ד) פֶּן נָפוּץ – שֶׁלֹּא יָבִיא עָלֵינוּ שׁוּם מַכָּה לַהֲפִיצֵנוּ מִכָּאן.


(ה) וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת – לֹא הוּצְרַךְ לְכָךְ, אֶלָּא בָא לְלַמֵּד לַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יַרְשִׁיעוּ הַנִּדּוֹן עַד שֶׁיִּרְאוּ וְיָבִינוּ. מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (נח יח).
בְּנֵי הָאָדָם – אֶלָּא בְּנֵי מִי, שֶׁמָּא בְּנֵי חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים? אֶלָּא בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּפָה אֶת הַטּוֹבָה וְאָמַר "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (לעיל ג,יב), אַף אֵלּוּ כָפוּ בַּטּוֹבָה לִמְרוֹד בְּמִי שֶׁהִשְׁפִּיעָם טוֹבָה וּמִלְּטָם מִן הַמַּבּוּל.


(ו) הֵן עַם אֶחָד – כָּל טוֹבָה זוֹ יֵשׁ עִמָּהֶן, שֶׁעַם אֶחָד הֵם וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְדָבָר זֶה הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת.
הַחִלָּם – כְּמוֹ "אָמְרָם", "עֲשׂוֹתָם" – לְהַתְחִיל הֵם לַעֲשׂוֹת.
לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם... לַעֲשׂוֹת – בִּתְמִיהָה. "יִבָּצֵר" לְשׁוֹן "מְנִיעָה" כְּתַרְגּוּמוֹ ("יִתְמְנַע"), וְדוֹמֶה לוֹ "יִבְצוֹר רוּחַ נְגִידִים" (תהלים עו,יג).


(ז) הָבָה נֵרְדָה – בְּבֵית דִּינוֹ נִמְלַךְ מֵעַנְוְתָנוּתוֹ יְתֵרָה.
הָבָה – מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: הֵם אָמְרוּ "הָבָה נִבְנֶה", וְהוּא כְנֶגְדָּם מָדַד וְאָמַר "הָבָה נֵרְדָה".
וְנָבְלָה – וּנְבַלְבֵּל. נוּ"ן מְשַׁמֵּשׁ בְּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהֵ"א אַחֲרוֹנָה יְתֵרָה כְהֵ"א שֶׁל "נֵרְדָה".
לֹא יִשְׁמְעוּ – זֶה שׁוֹאֵל לְבֵנָה, וְזֶה מֵבִיא טִיט. וְזֶה עוֹמֵד עָלָיו וּפוֹצֵעַ אֶת מוֹחוֹ.


(ח) וַיָּפֶץ ה' אוֹתָם מִשָּׁם – בָּעוֹלָם הַזֶּה (סנהדרין ק"ז ע"ב). מַה שֶּׁאָמְרוּ "פֶּן נָפוּץ" (לעיל פסוק ד) נִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ" (משלי י,כד).


(ט) וּמִשָּׁם הֱפִיצָם – לִמֵּד שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְכִי אֵיזוֹ קָשָׁה, שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל אוֹ שֶׁל דּוֹר הַפַּלָּגָה? אֵלּוּ לֹא פָשְׁטוּ יָד בָּעִיקָּר, וְאֵלּוּ פָשְׁטוּ יָד בָּעִקָּר לְהִלֵָּחם בּוֹ; וְאֵלּוּ נִשְׁטְפוּ, וְאֵלּוּ לֹא נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם? אֶלָּא שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ גַּזְלָנִים וְהָיְתָה מְרִיבָה בֵינֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֶבְדוּ. וְאֵלּוּ הָיוּ נוֹהֲגִים אַהֲבָה וְרֵעוּת בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" – לָמַדְתָּ שֶׁשָּׂנאוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם.


(י) שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה – כְּשֶׁהוֹלִיד אֶת אַרְפַּכְשַׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל.


(כח) עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו – בְּחַיֵּי אָבִיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה לח,יג): יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל יְדֵי אָבִיו מֵת, שֶׁקָּבַל תֶּרַח עַל אַבְרָם בְּנוֹ לִפְנֵי נִמְרוֹד עַל שֶׁכִּתֵּת אֶת צְלָמָיו, וְהִשְׁלִיכוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וְהָרָן יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: אִם אַבְרָם נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם נִמְרוֹד נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ. וּכְשֶׁנִּצַּל אַבְרָם אָמְרוּ לוֹ לְהָרָן: מִשֶּׁל מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם הָרָן: מִשֶּׁל אַבְרָם אֲנִי! הִשְׁלִיכוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, וְזֶהוּ "אוּר כַּשְׂדִים". וּמְנַחֵם פֵּרַשׁ "אוּר" – בִּקְעָה. וְכֵן "בָּאוּרִים כַּבְּדוּ ה'" (ישעיהו כד,טו), וְכֵן "מְאוּרַת צִפְעוֹנִי" (שם יא,ח): כָּל חוֹר וּבֶקַע עָמוֹק קָרוּי "אוּר".


(כט) יִסְכָּה – זוֹ שָׂרָה, עַל שֵׁם שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, וְשֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ. וְעוֹד: "יִסְכָּה" לְשׁוֹן נְסִיכוּת, כְּמוֹ "שָׂרָה" לְשׁוֹן שְׂרָרָה.


(לא) וַיֵּצְאוּ אִתָּם – וַיֵּצְאוּ תֶּרַח וְאַבְרָם עִם לוֹט וְשָׂרַי.


(לב) וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן – לְאַחַר שֶׁיָּצָא אַבְרָם מֵחָרָן וּבָא לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהָיָה שָׁם יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (לקמן יב,ד): "וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן", וְתֶרַח בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד אַבְרָם, הֲרֵי מֵאָה אַרְבָּעִים וַחֲמֵּשׁ לְתֶרַח. כְּשֶׁיָּצָא אַבְרָם מֵחָרָן, עֲדַיִין נִשְׁאֲרוּ מִשְּׁנוֹתָיו הַרְבֵּה. וְלָמָה הִקְדִּים הַכָּתוּב מִיתָתוֹ שֶׁל תֶּרַח לִיצִיאָתוֹ שֶׁל אַבְרָם? שֶׁלֹּא יְהֵא הַדָּבָר מְפוּרְסָם לַכֹּל, וְיֹאמְרוּ: לֹא קִיֵּם אַבְרָם אֶת כְּבוֹד אָבִיו, שֶׁהִנִּיחוֹ זָקֵן וְהָלַךְ לוֹ. לְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַכָּתוּב "מֵת", שֶׁהָרְשָׁעִים אַף בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִם מֵתִים, וְהַצַּדִּיקִים אַף בְּמִיתָתָן קְרוּיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמ"ב כג,כ) "וּבְנָיָהו בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי".
[בְּחָרָן – הַנּוּ"ן הֲפוּכָה, לוֹמַר לְךָ: עַד אַבְרָם חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם בָּעוֹלָם.]

הערות[עריכה]