קטגוריה:בראשית יא ב
ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיְהִ֖י בְּנׇסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יְהִ֖י בְּ/נָסְעָ֣/ם מִ/קֶּ֑דֶם וַֽ/יִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּ/אֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַ/יֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַהֲוָה בְּמִטַּלְהוֹן בְּקַדְמֵיתָא וְאַשְׁכַּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְּבָבֶל וִיתִיבוּ תַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּמֵיטַלְהוֹן מִמַדִינְחָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְבָּבֶל וְיָתִיבוּ תַּמָן: |
| ירושלמי (קטעים): | כַּד אַטְעוּ לִבְּהוֹן מִן בָּתַר מֵימְרָא דְמַאן דַאֲמַר וַהֲוָה עַלְמָא מִן שֵׁירוּיָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעָא בְּאַרְעָא דְפוּנְטּוֹס וּשְׁרוֹן תַּמָן: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
וזה שאמר הכתוב בנסעם מקדם — לאות כי הרי אררט במזרח.
וטעם וימצאו בקעה — שביקשו מקום טוב לבנות מדינה, עד שמצאו זאת הבקעה. ופירוש בקעה – ערבה ישרה, הפך "הרכסים" (ישעיהו מ ד), וכן "כבהמה בבקעה תרד" (ישעיהו סג יד). ויתכן שהיא בין הרים, וכאילו נבקעו בתוך:רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ב) "ויהי בנסעם מקדם". אז עלה בלב הדור החדש לעזוב דרך הקודם וחיי המשפחה, שזה נכלל במ"ש בנסעם מקדם, מן ההנהגה הקודמת, ואמרו חז"ל מקדמונו של עולם, וימצאו בקעה, רצו להתישב ולכונן ממלכה גדולה ולחיות חיי המדינים ומלך בראשם מושל ממשל רב, וכמ"ש חז"ל שנמרוד היה ראש עצתם, ושהוא המרידן על המקום:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויהי בנסעם מקדם. למיתי מדינחא. דבר אחר: הסיעו עצמן מקדמונו של עולם, אמרו: אי אפשינו לא בו ולא באלהותו.
וימצאו בקעה. ר' יהודה אומר: נתכנסו כולם לידע איזו בקעה מחזקת להם. רבי נחמיה אומר: וימצאו, "אם ללצים הוא יליץ". וישבו שם, כל מקום שאת מוצא ישיבה, השטן קופץ; כל מקום שאת מוצא נחת רוח, השטן מקטרג; בכל מקום שאת מוצא אכילה ושתיה, השטן מקטרג.| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?
(בראשית יא ב): "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם"
מאיפה לאיפה הם נסעו?
1. בדברי חז"ל מצאנו "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, ועשו עמו מלחמה" - אולם הפירוש נראה רחוק מפשוטו של מקרא, שמדבר על נסיעה פיסית ממקום למקום.
2. רש"י פירש שהם נסעו מ"הר הקדם" שנזכר בסוף הפרק הקודם (י30), אבל זה קצת קשה, כי שם כתוב "ויהי מושבם ממשא, בואכה ספרה, הר הקדם. אלה בני שם למשפחותם ללשונותם בארצותם לגוייהם." כלומר – רק בני-שם ישבו בהר-הקדם. ובפרק יא הפירוש המקובל הוא שכל בני-נוח היו שם (אמנם, ב"דעת מקרא" פירשו שאכן, רק בני שם היו בפרשת מגדל בבל, ולא כל העמים - ע' שם.).
3. לכן נראה לי שפרק יא קרה זמן קצר אחרי המבול, כשכל בני-נוח עוד היו ביחד והפסוק "ויהי בנוסעם מקדם" משמעותו היא שהם התרחקו מגן-עדן (שנמצא מקדם = בארץ ישראל ).
בבראשית ח כ מסופר שנוח בנה מזבח לה', ולפי חז"ל המזבח הזה היה על הר המוריה (כך גם כתב הרמב"ם ב"יד-חזקה", הלכות בית-הבחירה). לפי זה, בני-נוח התיישבו אחרי המבול באזור ירושלים – באזור של גן-עדן; אולם, מאוחר יותר הם התרחקו מארץ הקודש והלכו מזרחה יותר - לאיזור שנער.
המשמעות של זה היא, שהם התרחקו מה', וזו גם כוונתם של דברי חז"ל שהבאנו למעלה בסעיף 1 - "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם".
לפי הסבר זה, הפרקים בספר בראשית מסודרים, לא בסדר כרונולוגי אלא בסדר הגיוני:
- קדם - הר הזיתים פרק י מספר מה קרה לבני נוח אחרי המבול – איך כל אחד מהם הוליד בנים ונכדים. בתור הערת-שוליים הוא מוסיף ש"מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם, איש ללשונו, למשפחותם, בגוייהם" (י5), ו"אלה משפחות בני נוח לתולדותם, בגוייהם; ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול" (י32), כדי שנדע שכל אחד מהנכדים של נוח היה בסוף לעם.
- אבל בסוף פרק י הקורא עדיין לא מבין – איך זה יכול להיות שצאצאים של משפחה אחת הפכו להיות עמים שונים שמדברים בשפות שונות!? ולכן בא פרק יא ומסביר, שבהתחלה באמת כולם היו "שפה אחת ודברים אחדים", אבל אז ה' בלל את שפתם, "ומשם הפיצם ה’ על פני כל הארץ" (יא9) [כך פירש פרופ' קאסוטו בספר "מנוח עד אברהם"].
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יא ב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.