<< | ספר בראשית • פרק י"א • פסוק ב' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם

המהדורה המנוקדת:

וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.

המהדורה המוטעמת:

וַיְהִ֖י בְּנׇסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃

המהדורה הדקדוקית:

וַֽ/יְהִ֖י בְּ/נָסְעָ֣/ם מִ/קֶּ֑דֶם וַֽ/יִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּ/אֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַ/יֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַהֲוָה בְּמִטַּלְהוֹן בְּקַדְמֵיתָא וְאַשְׁכַּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְּבָבֶל וִיתִיבוּ תַּמָּן׃
אונקלוס (דפוס):	וַהֲוָה בְּמֵיטַלְהוֹן בְּקַדְמֵיתָא וְאַשְׁכַּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְּבָבֶל וִיתִיבוּ תַּמָּן׃
ירושלמי (יונתן):	וַהֲוָה בְּמֵיטַלְהוֹן מִמַדִינְחָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְבָּבֶל וְיָתִיבוּ תַּמָן:
ירושלמי (קטעים):	כַּד אַטְעוּ לִבְּהוֹן מִן בָּתַר מֵימְרָא דְמַאן דַאֲמַר וַהֲוָה עַלְמָא מִן שֵׁירוּיָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעָא בְּאַרְעָא דְפוּנְטּוֹס וּשְׁרוֹן תַּמָן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בנסעם מקדם" - שהיו יושבים שם כדכתיב למעלה ויהי מושבם וגו' הר הקדם ונסעו משם לתור להם מקום להחזיק את כלם ולא מצאו אלא שנער

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ד] שהיו יושבים שם כו'. הקשה הרמב"ן שהכתוב למעלה (י, ל), לא איירי רק בבני שם, לא בבני יפת וחם, ובוני המגדל היו כל בני נח, ואפשר לומר דרש"י סבירא ליה כיון דכתיב אצל בני שם (שם) "ויהי מושבם ממשא בואכה ספרה הר הקדם" אם כן אומות אחרים גם כן בקדם ישבו, שהרי עדיין לא נפלגה הארץ והיו יושבים סמוכים, רק בני שם היו יושבים אצל הר הקדם, ואומות אחרים סמוכים להם:

[ה] לתור להם וכו'. דמדכתיב בתריה "וימצאו בקעה", ולא הוי למכתב רק 'ויבואו שנער וישבו שם', אלא רצה לומר דמצאו בקעה כמו שבקשו, וממילא היה נסיעתם גם כן מענין זה לתור להם מקום כו':

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה (י,ל): "וַיְהִי מוֹשָׁבָם... הַר הַקֶּדֶם". וְנָסְעוּ מִשָּׁם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם לְהַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁנְעָר.

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

וזה שאמר הכתוב בנסעם מקדם — לאות כי הרי אררט במזרח. וטעם וימצאו בקעה — שביקשו מקום טוב לבנות מדינה, עד שמצאו זאת הבקעה. ופירוש בקעה – ערבה ישרה, הפך "הרכסים" (ישעיהו מ ד), וכן "כבהמה בבקעה תרד" (ישעיהו סג יד). ויתכן שהיא בין הרים, וכאילו נבקעו בתוך:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"בנסעם מקדם" - פירש רש"י שהיו יושבים שם ככתוב למעלה (י ל) ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם ונסעו משם לתור להם מקום המחזיק אותם ולא מצאו אלא שנער ואין זה נכון כי תולדות שם לבדן הם שנאמר עליהם כן ולמה ייחס הפלגה עליהם כי בני יפת ובני חם רבים מהם ועוד כי מושבם בארצותם היה ממשא עד הר הקדם והפלגה היתה טרם שהיה מושבם כי לא באו בני יפת מאיי הים אל הבקעה אשר בארץ שנער אבל בהפלגה הפיצם השם על פני כל הארץ ואז הושבו בארצותם לגוייהם ורבי אברהם פירש כי הרי אררט במזרח ויפה אמר כי הם במזרח קרובים לאשור שנאמר (מלכים ב יט לז) והמה נמלטו ארץ אררט ונח ברדתו מן ההר נתישב בארצות ההם הוא ותולדותיו וכאשר רבו נסעו משם אל הבקעה הזו ואנשי הפלגה על דברי רבותינו (סנהדרין קט) מורדים בבוראם ורודפי הפשט (הראב"ע והרד"ק) אומרים שלא היה דעתם אלא שיהיו יחד מחוברים כי הגיד הכתוב דעתם "פן נפוץ" ולא ספר עליהם ענין אחר ואם כדבריהם יהיו טפשים כי איך תהיה עיר אחת ומגדל אחד מספיק לכל בני העולם או שמא היו חושבים שלא יפרו ושלא ירבו וזרע רשעים יכרת אבל היודע פירוש שם יבין כוונתם ממה שאמרו ונעשה לנו שם וידע כמה השיעור שיזמו במגדל לעשותו ויבין כל הענין כי חשבו מחשבה רעה והעונש שבא עליהם להפרידם בלשונות ובארצות מדה כנגד מדה כי היו קוצצים בנטיעות והנה חטאם דומה לחטא אביהם ושמא בשביל זה דרשו (ב"ר לח ט) אשר בנו בני האדם אמר רבי ברכיה מה בני חמריא בני גמליא אלא בנוי דאדם קדמאה וכו' והסתכל כי בכל ענין המבול הזכיר "אלהים" ובכל ענין הפלגה הזכיר השם המיוחד כי המבול בעבור השחתת הארץ והפלגה בעבור שקצצו בנטיעות והנם ענושים בשמו הגדול וזה טעם הירידה וכן במדת סדום והמשכיל יבין "()" "סגירה"

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"בנסעם מקדם" במנהג הרועים הנוסעים ממקום למקום למצא מרעה נאות:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ב) "ויהי בנסעם מקדם". אז עלה בלב הדור החדש לעזוב דרך הקודם וחיי המשפחה, שזה נכלל במ"ש בנסעם מקדם, מן ההנהגה הקודמת, ואמרו חז"ל מקדמונו של עולם, וימצאו בקעה, רצו להתישב ולכונן ממלכה גדולה ולחיות חיי המדינים ומלך בראשם מושל ממשל רב, וכמ"ש חז"ל שנמרוד היה ראש עצתם, ושהוא המרידן על המקום:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויהי בנסעם מקדם. למיתי מדינחא. דבר אחר: הסיעו עצמן מקדמונו של עולם, אמרו: אי אפשינו לא בו ולא באלהותו.

וימצאו בקעה. ר' יהודה אומר: נתכנסו כולם לידע איזו בקעה מחזקת להם. רבי נחמיה אומר: וימצאו, "אם ללצים הוא יליץ". וישבו שם, כל מקום שאת מוצא ישיבה, השטן קופץ; כל מקום שאת מוצא נחת רוח, השטן מקטרג; בכל מקום שאת מוצא אכילה ושתיה, השטן מקטרג.

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

בנסעם. ב' במסורה הכא ואידך בנסעם מן המחנה. זה הוא שדרשו רז"ל אותו היום סרו מאחרי ה' משל לתינוק שבורח מן הספר פי' בנסעם מקדם שנסעו מקדמונו של עולם:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא ב.

מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?

(בראשית יא ב): "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם"

מאיפה לאיפה הם נסעו?

1. בדברי חז"ל מצאנו "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, ועשו עמו מלחמה" - אולם הפירוש נראה רחוק מפשוטו של מקרא, שמדבר על נסיעה פיסית ממקום למקום.

2. רש"י פירש שהם נסעו מ"הר הקדם" שנזכר בסוף הפרק הקודם (בראשית י ל), אבל זה קצת קשה, כי שם כתוב "וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה סְפָרָה, הַר הַקֶּדֶם. אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵהֶם." כלומר – רק בני-שם ישבו בהר-הקדם. ובפרק יא הפירוש המקובל הוא שכל בני-נוח היו שם (אמנם, ב"דעת מקרא" פירשו שאכן, רק בני שם היו בפרשת מגדל בבל, ולא כל העמים - ע' שם.).

3. לכן נראה לי שפרק יא קרה זמן קצר אחרי המבול, כשכל בני-נוח עוד היו ביחד והפסוק "ויהי בנוסעם מקדם" משמעותו היא שהם התרחקו מגן-עדן (שנמצא מקדם = בארץ ישראל ).

בבראשית ח כ מסופר שנוח בנה מזבח לה', ולפי חז"ל המזבח הזה היה על הר המוריה (כך גם כתב הרמב"ם ב"יד-חזקה", הלכות בית-הבחירה). לפי זה, בני-נוח התיישבו אחרי המבול באזור ירושלים – באזור של גן-עדן; אולם, מאוחר יותר הם התרחקו מארץ הקודש והלכו מזרחה יותר - לאיזור שנער.

המשמעות של זה היא, שהם התרחקו מה', וזו גם כוונתם של דברי חז"ל שהבאנו למעלה בסעיף 1 - "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם".

קדם - הר הזיתים

לפי הסבר זה, הפרקים בספר בראשית מסודרים, לא בסדר כרונולוגי אלא בסדר הגיוני:

קדם - הר הזיתים פרק י מספר מה קרה לבני נוח אחרי המבול – איך כל אחד מהם הוליד בנים ונכדים. בתור הערת-שוליים הוא מוסיף ש"מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם, איש ללשונו, למשפחותם, בגוייהם" (י5), ו"אלה משפחות בני נוח לתולדותם, בגוייהם; ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול" (י32), כדי שנדע שכל אחד מהנכדים של נוח היה בסוף לעם.
אבל בסוף פרק י הקורא עדיין לא מבין – איך זה יכול להיות שצאצאים של משפחה אחת הפכו להיות עמים שונים שמדברים בשפות שונות!? ולכן בא פרק יא ומסביר, שבהתחלה באמת כולם היו "שפה אחת ודברים אחדים", אבל אז ה' בלל את שפתם, "ומשם הפיצם ה’ על פני כל הארץ" (יא9) [כך פירש פרופ' קאסוטו בספר "מנוח עד אברהם"].

קדם - הר הזיתים