קטגוריה:בראשית כד יז

תרגום

ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק

הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ

וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ

העבד רץ לקראת רבקה, כלומר הוא רץ כלפיה כך שהיא היתה יכולה לראות אותו בעודה חוזרת מהמעיין לעיר נחור. מכאן משתמע שרבקה חלפה על פני העבד בלכתה מהעיר למעיין וראתה אותו ואת גמליו.

הריצה מעידה שהעבד היה מספיק צעיר לרוץ, ושהוא לא הציג את עצמו כאדם חשוב ביותר שהולך לאט ודורש שיתנו לו כבוד. הריצה העידה שהוא במצוקה וצריך עזרה, אבל לא שהוא עייף, חלש או חולה.

אם רבקה היתה ילדה צעירה ולא עלמה בוגרת, רבקה היתה מפילה את הכד ובורחת. רבקה לא פחדה ונתנה לגבר הזר להתקרב אליה ולדבר איתה. אפשרי שהיא רצתה לעשות על הזר העשיר רושם טוב ולמצוא חן בעינייו, וגם בהמשך היא הסכימה לעבוד בשבילו זמן רב כדי להשקות את גמליו עד שיכלו לשתות. נראה שאם האיש הזר היה מציע לה נשואין היא לא היתה מסרבת. נאמר שרבקה באה מוקדם לפני הנערות האחרות, יתכן שהיא לא רצתה להיות בחברת הנערות הצעירות ולרכל או שירכלו עליה, בגלל שהיא היתה יותר בוגרת ובכל זאת עדיין לא נשואה. רואים בספורי התנ"ך שלנשים, ממשפחות של רועי צאן, היה קשה להתחתן בגלל שהצאן גרם לריח רע ואנשים סלדו מהן (ביאור:בראשית מו, לד). אנו מוצאים דוגמאות: לבן הביא את לאה ליעקב כי לא היו לה הצעות נשואין למרות עושרו (ביאור:בראשית כט כג), וכפי שמופיע בסיפור משה וציפורה (שמות ב כא).

מה חשב העבד אודות רבקה עד כה?

1. היא בתו של איש מכובד מעיר נחור שהולכת להביא מים לאנשי ביתה, והיא לבטח ממשפחת אברהם, מארצו, מולדתו ומבית אביו.
2. היא "טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (ביאור:בראשית כד טז), ולכן לאברהם לא תהיה בעיה לקבלה ככלתו, כמו כן ליצחק לקחת אותה לאישה.

העבד ראה את בגדיה והתרשם מייחוסה.

1. סביר שהיה מקובל שנערות שאינן מאורסות או נשואות היו באות להביא מים בערב, והעבד חשב שרבקה נראית שמן הראוי היה שהיא כבר תהיה מאורסת.
2. היא עלמה חזקה ובריאה, ככתוב: "ותְַּמַלֵּא כַדָּהּ ותַָּעַל" (ביאור:בראשית כד טז).
3. היא מכירה בכוחה ובכוח אביה ומשפחתה, ואינה חוששת שמישהו יפגע בה. היא לא עצרה ולא חיכתה לאחרות, וגם לא עשתה איגוף כדי לשמור מרחק מהזר.
4. היא עברה על פניו ולא הגיבה או רמזה לו דבר בעינייה. היא ראתה ושמרה את מחשבותיה ללא סימני סקרנות ורכילות. היא ראתה שהוא עשיר ומכובד ושיש לו עשרה גמלים.
5. היא שמה לב שהגמלים היו צמאים, ולמרות שהעבד רץ לקראתה והיה רחוק מגמליו היא הציעה להשקות אותם.
6. היא הבינה שהוא בא למכור ולקנות. לא ברור מה היה לו לקנות בעיר נחור חוץ מצאן וצמר, הרי רעיית צאן היתה עיסוקם של אברהם ולבן.
7. היא חרוצה, שכן היא הקדימה ללכת להביא מים נקיים למשפחתה לפני ששאר הנערות יעלו בוץ במים.
8. היא לא באה למעיין כדי לפטפט ולשמוע רכילות, ולכן היא באה ותחזור לפני שאר הנערות.
9. היא באה לבד, כלומר אין לה אחיות בגיל המתאים להבאת מים. לכן ייתכן שהיא בת יחידה ומשפחתה לא תרצה להיפרד ממנה.
10. היא נשאה את כדה על כתפה ולא על ראשה, כלומר היא לא מובילת מים מקצועית.
11. היא לא ברחה כאשר העבד רץ לקראתה.

הַגְמִיאִינִי

העבד אמר שהוא יגיד לנערה: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה", אולם בהמשך העבד חשש להשתמש במילים הללו ובמקום זאת הוא אמר לרבקה: " הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ". בפני לבן ומשפחתו העבד טען שהוא ביקש: "הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד מג), בדיוק כפי שהוא אמר לאלוהים.

החלפת הפועל "הַשְׁקִינִי" בפועל "הַגְמִיאִינִי" היא בעל חשיבות, שכן הפועל 'לגמוא' מרמז על לקיחת לגימה ברעש ובגסות ועל בליעה מהירה של כמות מים גדולה, כדרך החיות: "בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז, יְגַמֶּא אָרֶץ" (איוב לט כד). נראה שהעבד כאילו הזמין את רבקה להגמיא את גמליו שגמאו מרחק רב ובמהירות. העבד בחר את רבקה. הוא מאוד רצה שהיא תהיה אשתו של יצחק, ולכן הוא שינה את דבריו. מילותיו של העבד רומזות על השקיית גמלים אשר גומאים מים בכמויות גדולות ומרחק רב בהליכה ממושכת.

למעשה, העבד רמז לרבקה להגמיא את גמליו, וכך הוא הושיט לה עזרה. העבד ידע שאם הוא יגיד את האמת ללבן, לבן לא יחשב שזה היה נס מאלוהים ואולי יסרב לשלוח אותה לכנען להתחתן עם איש זר.

אֵשֶׁת חַיִל, מִי יִמְצָא

העבד לא פתח את דבריו בברכת שלום או בתאור יחוסה או יופיה. הוא לא רצה לומר דברים שיפגעו בכבודה של הנערה. הוא העמיד פנים שהוא צמא ולכן הוא מבקש מעט מים. העבד ראה הרבה. עכשיו הוא שאל: האם את אשת חיל? האם היא תראה את אופיה הטוב, כמתואר על אשת חיל: "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (משלי לא כ)? תשובתה המלאה של רבקה מעידה על כך שהיא אשת חיל, שמגיע לה להיות אמנו, ושאלוהים עשה בחירה טובה. רבקה ניתחה את הבעיה ומצא את הפתרון האידאלי.

בת כמה היתה רבקה בחתונתה?

רש"י מסביר שיצחק בעקדתו היה בן 37 ושרה מתה כאשר היא שמעה על העקדה. מיד לאחר זאת נודע לאברהם שרבקה נולדה, לכן רש"י מסביר שרבקה היתה בת שלוש כאשר יצחק היה בן 40.

מקובל לחשוב שהיא היתה נערה, מתאימה לנשואין, כבת 13, ולכן היא מוגדרת כנערה.

בסיפורי התנ"ך רואים 3 נשים שהיו להן קשיים למצוא בעל ונישאו בגיל מבוגר: לא באו לבקש את ידה של לאה למרות שאביה היה עשיר; דינה הלכה לבד לעיר להסתובב ולהראות; וציפורה היתה הבכורה בשבע בנות יתרו. המשותף לנשים האלה ולרבקה שכולן היו רועות צאן לאביהן ונדוניתן תהיה צאן. נאמר שהמצרים תעבו את רועי הצאן (ביאור:בראשית מו לד), ולכן המצרים לא ישבו איתם לאכול (ביאור:בראשית מג לב). סביר שגם אנשים אחרים נמנעו מרועי צאן בגלל הריח הרע שבא מעיסוקם. גם לרועי צאן היה קשה למצוא כלה, כמסופר על יצחק ויעקב, לאומת עשו שמצא נשים ללא בעיות, כי הוא היה איש שדה והיה לו ריח טוב.

כדי להעריך את גילה של רבקה, נעבור על רשימת העובדות וההשלכות הבאות:

• נערות שאינן מאורסות או נשואות היו הולכות בערב לבאר להביא מים זכים לבני הבית. לגברים אסור היה לבוא לבאר בזמן הזה.
• עבד אברהם חיפש "עַלְמָה" (ביאור:בראשית כד מג) בוגרת שסביר שהיא משתוקקת להנשא.
• העבד חיפש רועת צאן לאדונו שהיה רועה צאן, ולכן הוא רצה לראות מי מהעלמות תציע להשקות את גמליו.
• רבקה הלכה לבאר לבדה. סביר שהיא לא רצתה להיות בחברת נערות אחרות, לרכל ולפטפט, כי היא היתה שונה ומבוגרת מהן.
• מודגש שרבקה היא "טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (ביאור:בראשית כד טז) כעלמה בוגרת, מפותחת ומלאה.
• מודגש שרבקה היא "בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" (ביאור:בראשית כד טז) במשמעות שגברים לא נגעו בה.
• רבקה לא פחדה ללכת בערב לבאר לבד, ולא ברחה כאשר זר רץ לקראתה.
• רבקה הבינה שהזר מתעניין בה, וצריך משהו.
• רבקה היתה מוכנה לשוחח עם הזר ולשרת אותו ואת גמליו.
• רבקה היתה מוכנה להשקות עשר גמלים עד שיגמרו לשתות, דבר שיהיה עבודה מאומצת וארוכה עד שכל גמל ישתה כ200 ליטר מים.
• רבקה ידעה שהיא תאחר לשוב הביתה. היא לא הודיעה בבית או בקשה רשות להתעכב, כדי שלא ימנעו ממנה להיות לבד עם הזר.
• רבקה ניסתה למצוא חן בעיניי הזר ולהשאיר רושם טוב. היא רצתה להיות בחברתו זמן רב, ואפשרי שהיא חשבה שהם יעבדו ביחד בהשקיית הגמלים.
• רבקה קיוותה שאלוהים יעזור לה והזר, בניו או קרוביו ישאו אותה.
• רבקה נתנה תאור של יחוסה הרם כדי להעלות את ערכה.
• רבקה ידעה שגברים סולדים מאנשי צאן והיא הסתירה שאביה עשיר ועוסק בצאן, ונדוניתה תהיה צאן.
• רבקה ראתה שהזר הוא עשיר מאוד ואין לו צורך בנדוניה.
• רבקה הבינה שהעבד משתחווה לפניה כאל גבירתו, ושהנזם והצמידים מזהב הם הצעת אירוסין ולא תשלום עבור עבודתה.
• רבקה הבינה שבחירתה באה מאלוהי אדונו של העבד, ושמשפחתה ומשפחת החתן לא יוכלו להתנגד.
• רבקה לא היססה לקחת את מתנות האירוסין, וסביר שלא היה לה מחזר או אהוב או סיכויים לגבר אחר.
• רבקה הרשתה לזר לגעת בה ולשים נזם באפה כסימן של בעלות עליה (ביאור:בראשית כד מז).
• בלי למלא את כד המים, רבקה רצה לבית אימה לספר לה את החדשה הנפלאה ולהראות את מתנותיה.
• סביר שרבקה היתה מסרבת להחזיר את התכשיטים אפילו אם בני המשפחה היו דורשים ממנה לבטל את הארוסין.
• לרבקה לא היו חברות, והיא לא רצתה טקס פרידה, מלבד ברכה מאחיה.
• לבן לא מוזכר כאשר רבקה נולדה, והוא נשמע להחלטות של רבקה. רבקה מתנהגת כבכורה במשפחתה והיא קובעת מה יקרה איתה.
• רבקה ענתה בחוכמה רבה שהיא 'תלך' עם האיש, אבל היא לא אמרה שהיא תינשא ליצחק לפני שהיא תראה אותו, ולכן רבקה שמה צעיף על פניה כאשר יצחק בא לקראתה.
• יצחק היה כבן 40 כאשר היא ראתה אותו, וזה לא הפריע לה כי גם היא לא היתה צעירה.

מכל זה ניתן להניח שרבקה היתה אישה חזקה ותקיפה מעל גיל 20, שדאגה שהיא כבר לא תתחתן.