קטגוריה:בראשית ד ט
נוסח המקרא
ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃
וַ/יֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑י/ךָ וַ/יֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲ/שֹׁמֵ֥ר אָחִ֖/י אָנֹֽכִי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְקַיִן אָן הֶבֶל אֲחוּךְ וַאֲמַר לָא יָדַעְנָא הֲנָטַר אֲחִי אֲנָא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַאֲמַר יְיָ לְקַיִן אָן הֶבֶל אֲחוּךְ וַאֲמַר לָא יָדַעֲנָא הֲנָטַר אֲחִי אֲנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְקַיִן אָן הֶבֶל אָחוּךְ וַאֲמַר לָא יָדַעֲנָא דִלְמָא נְטִיר אָחִי אֲנָא: |
רש"י
"לא ידעתי" - נעשה כגונב דעת העליונה
"השומר אחי" - לשון תימה הוא וכן כל ה"א הנקודה בחטף פתחרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹא יָדַעְתִּי – נַעֲשָׂה כְגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה.
הֲשׁוֹמֵר אָחִי – לְשׁוֹן תֵּימַהּ הוּא. וְכֵן כָּל הֵ"א הַנְּקוּדָה בַּחֲטָף פַּתָּח.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ט – טז) מ"ש לא ידעתי איך כחש לאל ממעל. מ"ש ארור אתה מן האדמה למה קלל את האדמה, וכי היא בעלת בחירה ובעלת שכר ועונש. מ"ש והיה כל מוצאי יהרגני הלא כן ראוי לשופך דם אחיו, ולמה א"ל ה' לכן כל הורג קין ושם לו אות, הלא לא יכופר לרוצח כי אם בדם שופכו, ולמה ספר כי בנה עיר וקראה בשם בנו:
(ט) "ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך." ה' הודיע לו שהבל הוא אחיו ואוהבו ולא עליו כוון בדבריו, וקין השיב עמ"ש לו שהוא אחיו ואוהבו לא ידעתי, ר"ל לא הבנתי שאחי הוא כי טעיתי שעליו נאמרו הדברים, ועל השאלה אי הבל שמבקש דמו מידו השיב השמר אחי אנכי, כי קין חשב שהאדם מוכרח במעשיו ואין לו בחירה, וע"ז אמר וכי אנכי השומר אחי, הלא אתה השומר מן הפגעים הטבעים והרצונים וכן אתה השומר מן רעות בני אדם, ולמה לא שמרת אותו שלא אהרגנו ואחר שאתה גזרת שיהרג הייתי מוכרח על הדבר, וז"ש במדרש לא אני הרגתיו אלא אתה שנתת בי יצה"ר, וה' השיב אתה עשיתו רע:
אלשיך
ועוד אומרו הן גרשת אותי היום כו', כי זה לא היה, כי היכן נתגרש מעל פני האדמה. ועוד אומרו ומפניך אסתר, היתכן שמפניו יתברך יסתר איש. ואיך אמר כל מוצאי יהרגני, למה יירא שיהרגוהו כל מוצאו. ועוד אומרו לכן כל הורג קין, שאיך תהיה הגזרה אומרו שבעתים יוקם, כי הלא יראה מדברי למך שהוא כי שבעה דורות יאריכו לקין, כאומרו כי שבעתים יוקם קין כמאמר המתרגם. ועוד אומרו וישם ה' לקין אות, מה ענינו, ואם אומרו לכן כל הורג קין הוא תיקן לבל יהרגהו כל מוצאו, מה צורך אות. ועוד אומרו ויצא קין מלפני ה', איך יתכן יצא איש מלפני ה':
אמנם הנה כתבנו באומרו ויאמר קין אל הבל אחיו, שאמר לו דברי פיוסים כאח לו בעצם, ואחר כך בהיותן בשדה הרגו. וזה יאמר לו הוא יתברך "אי הבל אחיך", היכן אחוותך עמו - שהוא להגזים הענין - שאחר הוראת אחוה רבה הרגו:
והנה בתשובת קין אמרו רבותינו ז"ל (תנחומא בראשית ט) שאמר לו לא הרגתיו אני, אלא שנתת בי יצר הרע, והשיב לו הוא יתברך אתה עשיתו רע. והנה ראוי לשית לב כי אין מזה בכתוב כלל אלא לא ידעתי כו'. וגם איך השיבו יתברך אתה עשיתו רע, האם לא רע ומר הוא מעצמו. אך הנה בזה נבא אל ענין הכתובים, והוא כי הנה ידענו כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות (סוטה ג א) ובבלי דעת הוא חוטא, וזה יאמר "לא ידעתי", כלומר לא היה בי דעת, כי נכנס בי רוח שטות הוא כח היצר הרע והוא עשה. והנה זה ענין מאמרם ז"ל באומרם לא הרגתיו אני אלא אתה שנתת בי יצר הרע. ושמא תאמר למה לא עמדת נגד יצרך לשומרו ממנו, זה אי אפשר לי כי "השומר אחי אנכי", לומר הלא בטבע אני נגדי אליו, כי הוא כנודע מסטרא דדכותא ואני ממסאבותא, ואם כן איך אהיה שומרו אנכי, כלומר כי אם אתה היה ראוי תהיה לו לשומר, כי ידמה לך, ותישע אותו ואת מנחתו, והיה לך לשמור יצרי בל יחטיאני להורגו:
(י) והשיב לו הוא יתברך "מה עשית" כו', דבר גדול עשית יותר ממה שאתה חושב, שהוא כי גם שליטת בך היצר הרע הוא עליך. והוא ענין מאמרם ז"ל אתה עשיתו רע, והוא ענין ספר הזוהר ממשל השפחה. כי הוא יתברך נתן היצר הרע לטוב לאדם לתת שכר טוב לבלתי שמוע לו - מה שאין כן אם לא היה לאדם יצר הרע - והאדם המתפתה ממנו מהפכו לרעה ברוע בחירתו:
וגם אין צריך לומר שאתה הרגתו, כי אם לא אותו לבדו הרגת, כי אם דמים רבים שפכת דמו ודם זרעיותיו, וכלם "צועקים אלי מן האדמה, ועתה" טרם עשותך תשובה "ארור אתה מן האדמה":
או יאמר "ועתה" כו', הנה עיקר העונש שמור לך לאחר מותך, ומה שיהיה לך "עתה", הוא כי "ארור אתה מן האדמה". והוא כי הנה כשחטא אדם נתקללה האדמה וגם הוא, והנה היתה קללת האדמה יתירה על קללתו, כי הנה עליה נאמר ארורה האדמה בעבורך, ופירשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה כ כג) שתעלה דברים ארורים יתושים ופרעושים וקוץ ודרדר, ולאדם שנאמר לו ואכלת את עשב השדה היוצא מאליו, עם כל זה הטיב הוא יתברך עמו באומרו בזעת אפך תאכל לחם, שהוא שאם יעבוד את האדמה יאכל לחם, שחלב חטים תשביענו, שממנה יצא לחם כי תתן את כחה לו. אך אתה לא כן אלא "ארור אתה" יותר "מן האדמה", כי הנה עד כה לא מנעו ממנה תת כחה לאדם, רק כשלא יעבוד את "האדמה", "ועתה" גם (יב) "כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך" כאשר באדם, שאם יעבוד את האדמה תתן כחה לו:
או יאמר "מן האדמה", לומר עונש זה נמשך לך "מן האדמה". ונתן הטעם באומרו "אשר פצתה את פיה" כו', לומר הנה עלובה היא האדמה על ידך, כי הלא הפעם הראשונה שפצתה את פיה לקבל איש קבור בתוכה מאז נברא העולם, היה בדם נפש הרוג, וזהו "אשר פצתה כו"'" לקחת את דמי אחיך", שהיא עבירה כפולה כי אחיך הוא, וזה בא לה "מידך". על כן "כי תעבוד כו' לא תתן כחה לך", להוציא לך לחם על ידי עבודתך אותה, ועל ידי כן "נע ונד" כו' כי לא תהיה דר במקום מיוחד, כי אם "נע" גולה ממקום למקום, וגם בכל מקום אשר תגלה שם, לא תנוח בו הזמן אשר תהיה גר שם, כי אם "נד" ומטולטל במקום מיניה וביה, כי ארץ מתקוממה לך כי עשית פתיחת פיה ברעה:
(יג) "ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא", והוא כי הבין באומרו יתברך "ועתה", שהוא "ועתה" טרם שובך בתשובה, על כן התודה ואמר "גדול עוני מנשוא", והוא כי דרכו יתברך להעביר ראשון ראשון עד עון שלישי, אמר הנה "גדול עוני מנשוא" וסבול עד השלישי:
או יאמר כי הנה אם העון הוא גדול, גדולה מאד רחמנות ומחילתו יתברך, ובמה יודע היותו יתברך נושא עון אם לא בהיות העון גדול. כמאמרנו על פסוק (דניאל ט) לה' אלהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו, שבמה יודע כי לו יתברך רחמים וסליחות, אם לא בהגיע אשמתינו אל גדר מרד. לזה אמר כמתמיה "גדול עוני מנשוא", האם יותר גדול העון שלי מהנשוא ומחילה שלך, לא יתכן, כי כח המחילה שלך גדול ודאי:
(יד) ואחר הוידוי אמר "הן גרשת אותי" כו' לומר שתים רעות לי - מת בעולם הזה ובעולם הבא - בדברך זה, כי "הן גרשת אותי מעל" כללות "פני האדמה", כי אהיה מת ונתון תחת פניה בקבר, ומי יתן ולא אהיה נדון אחר מותי, כי האם "מפניך אסתר" אחרי כן, כלומר לא כן הוא כי אם אציעה שאול הנך. ופירש ואמר מה שאמרתי שעל ידי גזרתך אני מת בעולם הזה, הוא כי הנה "והייתי נע ונד והיה כל מוצאי יהרגני", באופן כי איבדתני גם מהעולם הזה, מלבד העולם הבא ששם עיקר העונש:
או יאמר "הן גרשת אותי" כו', כי הנה היו דרים אז בהר המוריה מקום שער השמים, כי שם היה מקום שהקריב בו אדם, והקריב הבל בכורות צאנו וחלב"הן", ובמצב ההוא היה זה. והוא יתברך גזר עליו יהיה נע ונד בארץ שנתגרש משם, וזה אומרו "הן גרשת אותי מעל פני האדמה", שהוא מהר המוריה שהוא הפנים של כל האדמה. כי זכות המקום היה מועיל לי. וגם "מפניך אסתר" מאור פניך, כי צלם אלהים סר מפני כמדובר באומרו ויפלו פניו, ועל כן "והיה כל מוצאי יהרגני", כי לא נאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה, רק אשר בו צלם אלהים על פניו כמפורש אצלנו:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, כתיב: "חרב פתחו רשעים" וגו'. "חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם", זה קין; "להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך", זה הבל. "חרבם", לאפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא. מצא הרוג א' ואחר עומד על גביו. אמר לו: מי הרגו? אמר לו: מה את בעי ליה גבי, ואנא בעי ליה גבך. אמר ליה: לא אמרת כלום. אלא משל לאחד שנכנס לגינה ולקט תותים ואכל, והיה בעל הגינה רץ אחריו, אמר לו: מה בידך? אמר לו: אין בידי כלום. אמר לו: והלא ידיך מלוכלכות? כך אמר קין להקב"ה: השומר אחי אנכי?
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד ט.
הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי
אֵי הֶבֶל אָחִיךָ
אלוהים נהג לשאול שאלות פשוטות וישירות, ללא רמז שהוא יודע מה קרה.
אלוהים נתן לקין הזדמנות להגיד את האמת או לשקר.
אָחִיךָ - זה כינוי חיבה לאח, או אפילו לאדם זר, כפי שיעקב אמר לרועים: "אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם" (ביאור:בראשית כט ד). במקרה של קין היחסים ביניהם לא היו טובים, כלומר אלוהים רק קובע עובדה: 'הבל הוא אח שלך, אפילו אם אתה אוהב אותו או לא.'
לֹא יָדַעְתִּי
התשובה הזאת היא נכונה אם הבל היה בחיים והיה יכול לזוז. כל מה שקין יודע, זה איפה הוא ראה את הבל לאחרונה. אולם במקרה הזה, הבל היה מת ולא יכול לזוז מעצמו, כך שקין יודע איפה הוא נשאר לשכב על האדמה. אפילו אם חיות לקחו את הגופה, כי הדם נשאר ספוג במקום ההריגה.
קין משקר.
- אלוהים הוא שוטר ששואל אזרח, והאזרח משקר. השקר כשלעצמו זאת עבירה, ובנוסף במקרה הזה היא מעידה שקין מנסה להתחמק מאחריות ומודע שהוא עשה מעשה רע.
- אלוהים הוא שופט, הן בהמשך אלוהים פוסק את עונשו של קין. חוקי חמורבי מספר 3 קובע: "אם איש שיקר, במשפט של חיים ומות - הוא יומת." אולם כאן הבל כבר מת, כך שהשקר של קין לא יביא למוות נוסף. לפי עשרת הדברות "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ יב), וכך כאשר אלוהים אמר שהבל הוא אחיו של קין, הבל נעשה "רֵעֲךָ" והוא עבר על העבירה הזאת. אבל השקר הזה אינו משמעותי למצבו של הבל המת, זה רק עלבון לשופט.
כאן קין היה צריך להפסיק לדבר. הוא כבר אמר שהוא לא יודע ואין צורך להוסיף דבר - כל המוסיף גורע.
כל תוספת רק תחמיר את מצבו, או תוכיח שהוא יודע משהו.
הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי
קין מתריס נגד אלוהים: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי".
- קין מוחה שאלוהים דורש ממנו לדעת איפה הבל. קין מצהיר: שהבל הוא איש חופשי ויכול לנוע כרצונו, ושקין לא לקח על עצמו את האחריות לשמור או להגן עליו. ההצהרה הזאת היא נכונה אם קין לא היה הורג את הבל בשדה. קין לא היה חייב לשמור על הבל, אבל ההצהרה הזאת היא הכנה לשאלות שיבואו לאחר שגופתו המתה של הבל תמצא, וכך קין טוען שהוא לא יודע ולא הרג, כי הוא לא שומר של אחיו.
- קין מאשים את אלוהים, שאלוהים גרם שקין יכעס כאשר הוא לא שעה למנחתו (ביאור:בראשית ד ה), ידע מה הוא חושב כשהזהיר אותו: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ" (ביאור:בראשית ד ז), ונכשל בתפקידו כשוטר או שופט, ולא שמר על הבל. קין אומר: 'אני לא השומר שלו, אבל אתה כן השומר שלו - אתה שופט כל הארץ.' בצורה זאת קין מסיר אחריות מעצמו, "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (ביאור:בראשית ח כא). אלוהים מודע לטענה הזאת ולכן הוא מיד עונה לו: "מֶה עָשִׂיתָ. קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד י) - 'אתה עשית, לא אני.'
אלוהים העניק חופש בחירה לבני האדם, והנה אנו מיד רואים איך בני האדם ישתמשו בכוחם. התאוה לכוח היתה מעבר ליכולתו של קין למשול ביצר הרע שלו. כך עד היום אנשים שואפים לשליטה באנשים אחרים וברכושם. חוקים רבים נכתבו. אנשים רבים הוענשו, ובכל זאת בני האדם ממשיכים לפגוע באחרים ומקווים להתחמק מאחריות. אלוהים נשאר כצופה. הוא לא השומר שלנו!
באמצעים טכניים, שליטה אכזרית והריגה המונית, אנחנו יכולים לחסל את הפשע בעולם, אם נקח מאנשים את חופש הבחירה, אבל אז נהפוך לנמלים, ולא נדע את גדולת אלוהים.
- דרך אלוהים היא להשאיר לנו את חופש הבחירה, אבל ללמד אותנו צדק ומשפט.
המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ד ט"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.