ביאור:לתת לחוטא הזדמנות להודות
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
לפני שה' מאשים אדם שחטא, הוא פותח בשאלה:
- (בראשית ג ט): "ויקרא ה' אלהים אל האדם, ויאמר לו 'איכה?'"
- (בראשית ד ט): "ויאמר ה' אל קין 'אי הבל אחיך?'"
- (במדבר כב ט): "ויבא אלהים אל בלעם, ויאמר 'מי האנשים האלה עמך?'"
- (מלכים ב כ יד): "ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו, ויאמר אליו 'מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך?'"
בכל המקרים הללו, ה' ידע את התשובה לשאלה - הוא ידע שהאדם מתחבא, ידע שהבל נרצח, ידע שהאורחים של בלעם הם שליחים של מלך מואב שבאו לקרוא לו לקלל את ישראל, וידע שהאורחים של חזקיהו הם שליחים של מלך בבל שבאו לראות את אוצרות המקדש.
בכל המקרים הללו, ה' ידע שהאדם חטא. למרות זאת, הוא לא פתח את דבריו בהאשמה 'חטאת!', אלא בשאלה נייטרלית, במטרה שהאדם יבין שחטא ויתוודה על חטאו.
על-פי ההלכה, כשאדם מודה בחטאו, עונשו קל יותר, ראו למשל (משלי כח יג): "מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועזב ירחם"( פירוט ); ה' רצה להקל על החוטאים להתוודות ולכן פנה אליהם בשאלה.
למרבה הצער, בכל המקרים הללו, החוטא לא ניצל את ההזדמנות לעשות תשובה:
- אדם אמר "ואירא כי עירום אנוכי ואחבא", ולא הודה, שרק בגלל שאכל מהעץ, שם לב שהוא עירום;
- קין אמר "לא ידעתי, השומר אחי אנוכי?!", והוסיף חטא של שקר על פשע של רצח.
- בלעם וחזקיהו "הסבירו" לה' שמדובר באורחים חשובים מארץ רחוקה, וכך חטאו גם בגאוה.
גם אנחנו יכולים ללכת בדרכי ה' ולהתייחס באותו אופן לאדם שחטא. לדוגמה: מורה שמגלה שתלמידים שלו העתיקו את שיעורי הבית, במקום להאשים אותם ולומר להם "העתקתם", יכול להגיד להם "עבודה יפה, האם נעזרתם במקור כלשהו בהכנת שיעורי הבית?". כך תהיה להם אפשרות להתוודות ולהביע חרטה.
מקורות
[עריכה]המאמר מבוסס על פירושי רש"י:
- " "איכה - יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום; וכן בקין... וכן בבלעם... ליכנס עמהם בדברים, וכן בחזקיהו..." " (רש"י על בראשית ג ט, ע"פ בראשית רבה) .
- " "אי הבל אחיך - להיכנס עמו בדברי נחת, אולי ישוב ויאמר 'אני הרגתיו וחטאתי לך'" " (רש"י על בראשית ד ט) .
- " "מארץ רחוקה באו - זה אחד משלשה שבדקן הקב"ה ומצאן עביט של מים עכורים - קין יחזקיהו ובלעם: קין ... היה לו לומר 'רבונו של עולם, הלא כל הנסתרות גלויות לך', כדאיתא בתנחומא... בלעם ... היה לו לומר 'ה' אלהים אתה ידעת' כמו שנאמר (ביחזקאל לז ג) והוא השיב בגאוה 'בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי', הרבה מבקשים יש לי; חזקיהו - היה לו להשיב לישעיהו 'אתה נביאו של מקום ואתה שואל אלי?!' התחיל חזקיה מתגאה ואמר 'מארץ רחוקה באו אלי', לכך נענש, ועל ששמח עליהם והאכילם על שלחנו" " (רש"י על מלכים ב כ יד, וראו סנהדרין קד א) .
- וראו גם במדבר רבה כ ו .
אמנם, בספר במדבר רש"י פירש אחרת:
- " "מי האנשים האלה עמך - להטעותו בא, אמר 'פעמים שאין הכל גלוי לפניו, אין דעתו שוה עליו, אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין'" " (רש"י על במדבר כב ט, וראו שם במפרשי רש"י) .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jela