קטגוריה:בראשית מב ט
ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם.
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם.
וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃
וַיִּזְכֹּ֣ר וַ - ו' החיבור
יִּזְכֹּ֣ר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2142
מורפ': HC/Vqw3ms יוֹסֵ֔ף יוֹסֵ֔ף - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3130
מורפ': HNp אֵ֚ת אֵ֚ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo הַחֲלֹמ֔וֹת הַ - מילית, ה' הידיעה
חֲלֹמ֔וֹת - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/2472
מורפ': HTd/Ncmpa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr חָלַ֖ם חָלַ֖ם - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2492 b
מורפ': HVqp3ms לָהֶ֑ם לָ - מילת יחס
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אֲלֵהֶם֙ אֲלֵ - מילת יחס
הֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3mp מְרַגְּלִ֣ים מְרַגְּלִ֣ים - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7270
מורפ': HVprmpa אַתֶּ֔ם אַתֶּ֔ם - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 859 d
מורפ': HPp2mp לִרְא֛וֹת לִ - מילת יחס
רְא֛וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/7200
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֶרְוַ֥ת עֶרְוַ֥ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6172
מורפ': HNcfsc הָאָ֖רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֖רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa בָּאתֶֽם בָּאתֶֽם - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּזְכֹּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) יוֹסֵ֔ף זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֵ֚ת יתיב (משנה, דרגא 3)
הַחֲלֹמ֔וֹת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) חָלַ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
לָהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) אֲלֵהֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מְרַגְּלִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) אַתֶּ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לִרְא֛וֹת תביר (משנה, דרגא 3)
אֶת־עֶרְוַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) הָאָ֖רֶץ טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּאתֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף, אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם עליהם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוא נזכר איך בעבר חלם שכולם משתחוים לו, ואיך הם חשבו שהוא ממציא את זה ושנאו אותו על כך ורצו להורגו. עתה היה לו הזדמנות להוכיח אותם על חטאם, ולהראות להם שחלומותיו היו אמיתיים, ולעזור להם לחזור בתשובה (כפי שאכן עשו בבראשית נ יז): "מְרַגְּלִים אַתֶּם. לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת נקודות התורפה של הָאָרֶץ בָּאתֶם".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִדְּכַר יוֹסֵף יָת חֶלְמַיָּא דַּהֲוָה חָלֵים לְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן אַלִּילֵי אַתּוּן לְמִחְזֵי יָת בִּדְקַהּ דְּאַרְעָא אֲתֵיתוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּדְכִיר יוֹסֵף יַת חֶלְמַיָיא דְחָלַם עֲלֵיהוֹם וַאֲמַר לְהוֹם אַלִילֵי אַתּוּן לְמֶחֱמֵי יָת עִרְיָת מַטְעִיתָא דְאַרְעָא אֲתֵיתוּן לְמֶחְמֵי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עֶרְוַת הָאָרֶץ – גִּלּוּי הָאָרֶץ, מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ; כְּמוֹ: "אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה" (ויקרא כ,יח), וּכְמוֹ: "עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז,ז); וְכֵן כָּל עֶרְוָה שֶׁבַּמִּקְרָא, לְשׁוֹן גִּלּוּי. וְתַרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס: "בִּדְקָא דְּאַרְעָא" [לפנינו: "בִּדְקַהּ דְּאַרְעָא"], כְּמוֹ: "בֶּדֶק הַבַּיִת" (מל"ב יב,ו), רִעוּעַ הַבַּיִת; אֲבָל לֹא דִּקְדֵּק לְפָרְשׁוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא.
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א] שתחלה יתחזק עליהם בחזקה, כמ"ש והנה קמה אלומתי וזה נתקיים עתה.
- ב] שאח"כ ישתחוו ברצון, כמ"ש והנה תסבינה אלומותיכם, וזה לא נתקיים בשלמות כי אין בנימין בתוכם.
- ג] שאח"כ ישתחוו לו גם אביו ונשיו, כמ"ש והנה השמש והירח, וע"ז צריך שגם אביו וב"ב יבואו אצלו, וע"כ התחיל לסבב הדבר שיבא אליו בנימין ואח"כ אביו וב"ב.
"ויאמר אלהם מרגלים אתם", התבאר אצלנו בפי' התנ"ך בכ"מ שיש שני מיני מרגלים.
- א] עם או שבט שצר להם המקום ורוצים לתור להם ארץ אחרת לשבת ישלחו מרגלים לתור את הארץ שרוצים לכבשה אם טובה היא אם רעה, והתרים האלה יעברו בארץ לראות את פרי הארץ ואת הארץ השמנה היא אם רזה וכדומה, ועל הכוונה הזאת הלכו המרגלים ששלח משה כמ"ש בפי' פ' שלח.
- ב] שאחר שישובו המרגלים ויודיעו כי הארץ טובה לפניהם, ושימצאו בה כל חפצם ויסכימו ללכת לכבשה אז ישלחו מרגלים שניים, הם לא ילכו לראות טוב הארץ רק את ערות הארץ, היינו שירגלו לראות המקומות שאין מבוצרים כ"כ ושאין שם אנשי חיל נכונים למלחמה ושתשב שם פרזות עד שנקל לכבשה משם, ועל אופן זה היו "מרגלים" ששלח יהושע, ואמר להם יוסף "מרגלים אתם", ר"ל זאת אומנתכם תמיד, ובודאי כבר הייתם פה פעם אחד בתורת מרגלים לראות אם הארץ טובה לפניכם, ומצאתם אותה נכונה לפניכם והסכמתם להלחם עליה לכבשה, ועתה "את ערות הארץ באתם לראות", ביאתכם בפעם שניה הוא לראות המקום שהארץ אינה מבוצרת שם, וזה נקרא ערות הארץ, כדי שמשם תלחמו עליה ותכבשוה, ולכן באתם אל עיר המלוכה לרגל את אנשי החיל כמה הם ולרגל את המבצרים למצוא את מומם וערותם כדי שתוכלו לכבשה משם:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מב ט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.