מ"ג בראשית מב ח
<< · מ"ג בראשית · מב · ח · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִשְׁתְּמוֹדַע יוֹסֵף יָת אֲחוֹהִי וְאִנּוּן לָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּהִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִשְׁתְּמוֹדַע יוֹסֵף יַת אָחוּהִי דְכַד אִתְפְּרַשׁ מִנְהוֹם הֲוָה לְהוֹם רוֹשָׁם דְקַן וְאִינוּן לָא אִשְׁתְּמוֹדְעוֹהִי דְלָא הֲוָה לֵיהּ רוֹשָׁם דְקַן וְהַהוּא שַׁעְתָּא אִית לֵיהּ: |
רש"י
"והם לא הכרהו" - שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן ומדרש אגדה ויכר יוסף את אחיו כשנמסרו בידו הכיר שהם אחיו וריחם עליהם והם לא הכירוהו כשנפל בידם לנהוג בו אחוה
[ו] ומדרש אגדה וכו'. מפני שקשה דלא הוי למכתב "ויכר יוסף את אחיו" רק 'ויכר יוסף אותם', דהרי כבר דבר מהם (פסוק ז), אלא פירושו הוא רחם עליהם כאחיו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ – שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן, וְעַכְשָׁו מְצָאוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן (כתובות כ"ז ע"ב; ב"מ ל"ט ע"ב; ב"ר צא,ז). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו – כְּשֶׁנִּמְסְרוּ בְּיָדוֹ, הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו וְרִחֵם עֲלֵיהֶם; וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ, כְּשֶׁנָּפַל בְּיָדָם, לִנְהֹג בּוֹ אַחֲוָה (ב"ר שם).
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מרי בר איסק אתא ליה אח מבי חוזאי. אמר ליה: לא ידענא לך. אתא לקמיה דרב חסדא. אמר ליה: שפיר קאמר לך, דכתיב: ויכר יוסף את אחיו וגו', מלמד שיצא בלא חתימת זקן. אמר ליה: זיל אייתי סהדי דאחוה את. אמר ליה: אית לי סהדי ומסתפי מניה, דגברא אלמא הוא. אמר ליה לדידיה: זיל אייתי את סהדי דלאו אחוך הוא. אמר ליה: דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה! אמר ליה: הכי דנינא לך ולכל אלמי חברך. סוף סוף אייתי סהדי ואסהידו ביה דאחוה הוא. אמר ליה זיל פלוג ליה. אמר ליה: ליפלוג לי נמי מפרדס ובוסתני דשתל. אמר ליה: שפיר קאמר לך, דתנן: הניח בנים גדולים וקטנים, והשביחו גדולים הנכסים, השבח לאמצע. מי דמי? התם גדולים גבי קטנים ידעי וקא מחלי, הכא מי ידע דמחיל? איגלגל מילתא ומטא לקמיה דר' אמי. אמר להו: גדולה מזו אמרו, שמין להם כאריס, השתא דידיה נמי לא יהבינן ליה? אהדרוה לקמיה דרב חסדא, אמר להו: מי דמי? התם ברשות נחית, הכא לאו ברשות נחית; ועוד, קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן. אהדרוה לקמיה דר' אמי, אמר: לא סיימוה קמאי דקטן היה.
רבי לוי אמר: ויכר יוסף את אחיו, בשעה שנפלו הם בידו. והם לא הכירוהו, בשעה שנפל הוא בידן.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · מב · ח · >>