רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם – וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי" וְגוֹמֵר (להלן פסוק ב). וּמַהוּ וַיַּרְא? רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׂבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ, לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף (ב"ר צא,ו).
לָמָּה תִּתְרָאוּ – לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י ע"ב). [וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: לָמָּה תִּתְרָאוּ? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?] וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: "וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" (משלי יא,כה).

(ב) רְדוּ שָׁמָּה – וְלֹא אָמַר 'לְכוּ', רֶמֶז לְמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ לַמִּצְרִים, כְּמִנְיַן רד"ו (ב"ר צא,ב).

(ג) וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף – וְלֹא כָּתַב 'בְּנֵי יַעֲקֹב'; מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ, וְנָתְנוּ לִבָּם לְהִתְנַהֵג עִמוֹ בְּאַחֲוָה, וְלִפְדּוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסְקוּ עֲלֵיהֶם (ב"ר צא,ו; תנחומא, ח).
עֲשָׂרָה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּתִיב: "וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח" (להלן פסוק ד). אֶלָּא לְעִנְיָן הָאַחֲוָה הָיוּ חֲלוּקִין לַעֲשָׂרָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ; אֲבָל לְעִנְיַן "לִשְׁבֹּר בָּר" כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם (ב"ר צא,ב).

(ד) פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן – וּבַבַּיִת לֹא יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: מִכָּאן שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (צא,ט; מדרש תנחומא ויגש א).

(ה) בְּתוֹךְ הַבָּאִים – מַטְמִינִין עַצְמָן שֶׁלֹּא יַכִּירוּם (תנחומא, ו), לְפִי שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא יִתְרָאוּ כֻלָּם בְּפֶתַח אֶחָד, אֶלָּא שֶׁיִּכָּנֵס כָּל אֶחָד בְּפִתְחוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע, שֶׁכֻּלָּם נָאִים וְכֻלָּם גִּבּוֹרִים (תנחומא, ח; ב"ר צא,ו).

(ו) וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם – נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם. וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה, פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא (מגילה כ"ב ע"ב; שבועות ט"ז ע"ב).

(ז) וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם – נַעֲשָׂה לָהֶם כְּנָכְרִי בִּדְבָרִים, לְדַבֵּר קָשׁוֹת (תנחומא, ח; ב"ר צא,ו).

(ח) וַיַּכֵּר יוֹסֵף וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁהִנִּיחָם חֲתוּמֵי זָקָן.
וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ – שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן, וְעַכְשָׁו מְצָאוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן (כתובות כ"ז ע"ב; ב"מ ל"ט ע"ב; ב"ר צא,ז). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו – כְּשֶׁנִּמְסְרוּ בְּיָדוֹ, הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו וְרִחֵם עֲלֵיהֶם; וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ, כְּשֶׁנָּפַל בְּיָדָם, לִנְהֹג בּוֹ אַחֲוָה (ב"ר שם).

(ט) אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם – עֲלֵיהֶם (תרגום יונתן); וְיָדַע שֶׁנִּתְקַיְּמוּ, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.
עֶרְוַת הָאָרֶץ – גִּלּוּי הָאָרֶץ, מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ; כְּמוֹ: "אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה" (ויקרא כ,יח), וּכְמוֹ: "עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז,ז); וְכֵן כָּל עֶרְוָה שֶׁבַּמִּקְרָא, לְשׁוֹן גִּלּוּי. וְתַרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס: "בִּדְקָא דְּאַרְעָא" [לפנינו: "בִּדְקַהּ דְּאַרְעָא"], כְּמוֹ: "בֶּדֶק הַבַּיִת" (מל"ב יב,ו), רִעוּעַ הַבַּיִת; אֲבָל לֹא דִּקְדֵּק לְפָרְשׁוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא.

(י) לֹא אֲדֹנִי – לֹא תֹּאמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי "עֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל".

(יא) כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ – נִצְנְצָה בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּכְלָלוּהוּ עִמָּהֶם, שֶׁאַף הוּא בֶּן אֲבִיהֶם (ב"ר צא,ז).
כֵּנִים – אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ: "כֵּן דִּבַּרְתָּ" (שמות י,כט); "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת" (במדבר כז,ז); "וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו" (ישעיהו טז,ו).

(יב) כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת – שֶׁהֲרֵי נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר; לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם בְּשַׁעַר אֶחָד? (מדרש תנחומא מקץ ח; ב"ר צא,ו).

(יג) וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ וְגוֹמֵר [וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ] – וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ, נִתְפַּזַּרְנוּ בָּעִיר לְבַקְּשׁוֹ (תנחומא שם; ב"ר שם).

(יד) הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי – הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, שֶׁאַתֶּם מְרַגְּלִים, הוּא הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן. זֶהוּ לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, אָמַר לָהֶם: וְאִלּוּ מְצָאתֶם אוֹתוֹ, וְיִפְסְקוּ עֲלֵיכֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, תִּפְדוּהוּ? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהוּ בְּשׁוּם מָמוֹן, מַה תַּעֲשׂוּ? אָמְרוּ: לְכָךְ בָּאנוּ, לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג. אָמַר לָהֶם: הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם; לַהֲרֹג בְּנֵי הָעִיר בָּאתֶם! מְנַחֵשׁ אֲנִי בַּגָּבִיעַ שֶׁלִּי שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם (תנחומא שם; ב"ר שם, ו-ז).

(טו) חֵי פַרְעֹה – אִם יִחְיֶה פַּרְעֹה. כְּשֶׁהָיָה נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, הָיָה נִשְׁבָּע בְּחַיֵּי פַּרְעֹה (ב"ר צא,ז).
אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה – מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.

(טז) הַאֱמֶת אִתְּכֶם – אִם אֱמֶת אִתְּכֶם. לְפִיכָךְ הוּא [ס"א: הֵ"א] נָקוּד פַּתָּח, שֶׁהוּא כְּמוֹ בִּלְשׁוֹן תֵּימַהּ. וְאִם לֹא תְּבִיאוּהוּ, חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם.

(יז) מִשְׁמָר – בֵּית הָאֲסוּרִים.

(יט) בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם – שֶׁאַתֶּם אֲסוּרִים בּוֹ עַכְשָׁו.
וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ – לְבֵית אֲבִיכֶם.
שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם – מַה שֶּׁקְּנִיתֶם לְרַעֲבוֹן אַנְשֵׁי בָּתֵּיכֶם (תרגום יונתן).

(כ) וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם – יִתְאַמְּתוּ וְיִתְקַיְּמוּ, כְּמוֹ: "אָמֵן אָמֵן" (במדבר ה,כב), וּכְמוֹ: "יֵאָמֶן נָא דְּבָרְךָ" (מל"א ח,כו).

(כא) אֲבָל – כְּתַרְגּוּמוֹ: "בְּקוּשְׁטָא". וְרָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צא,ח): לִישְׁנָא דְּרוֹמָאָה הוּא, "אֲבָל", "בְּרַם".
בָּאָה אֵלֵינוּ – טַעֲמוֹ בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן עָבַר, שֶׁכְּבָר בָּאָה. וְתַרְגּוּמוֹ: "אֲתָת לַנָא".

(כב) וְגַם דָּמוֹ – אֵתִין וְגַמִּין רִבּוּיִין (ב"ר א,יד): דָּמוֹ, וְגַם דַּם הַזָּקֵן (שם צא,ח).

(כג) וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף – מֵבִין לְשׁוֹנָם (תרגום יונתן). וּבְפָנָיו הָיוּ מְדַבְּרִים כֵּן.
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם – כִּי כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ, הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּינֵיהֶם הַיּוֹדֵעַ לְשׁוֹן עִבְרִי וְלָשׁוֹן מִצְרִי, וְהָיָה מֵלִיץ דִּבְרֵיהֶם לְיוֹסֵף וְדִבְרֵי יוֹסֵף לָהֶם; לְכָךְ הָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֵין יוֹסֵף מַכִּיר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי.
הַמֵּלִיץ – זֶה מְנַשֶּׁה [בְּנוֹ] (תרגום יונתן; ב"ר שם).

(כד) וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם – נִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בּוֹכֶה.
וַיֵּבְךְּ – לְפִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִין.
אֶת שִׁמְעוֹן – הוּא הִשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר, הוּא שֶׁאָמַר לְלֵוִי: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא" (בראשית לז,יט; תנחומא ישן יז). דָּבָר אַחֵר: נִתְכַּוֵּן יוֹסֵף לְהַפְרִידוֹ מִלֵּוִי, שֶׁמָּא יִתְיַעֲצוּ שְׁנֵיהֶם לַהֲרֹג אוֹתוֹ (מדרש תנחומא ויגש ד).
וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם – לֹא אֲסָרוֹ אֶלָּא לְעֵינֵיהֶם; וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ – הוֹצִיאוֹ, וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ (ב"ר צא,ח).

(כז) וַיִּפְתַּח הָאֶחָד – הוּא לֵוִי שֶׁנִּשְׁאַר יָחִיד מִשִּׁמְעוֹן בֶּן זוּגוֹ (תרגום יונתן).
בַּמָּלוֹן – בַּמָּקוֹם שֶׁלָּנוּ בַּלַּיְלָה.
אַמְתַּחְתּוֹ – הוּא שַׂק.

(כח) וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי – גַּם הַכֶּסֶף בּוֹ עִם הַתְּבוּאָה.
מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ – לַהֲבִיאֵנוּ לִידֵי עֲלִילָה זוֹ; שֶׁלֹּא הוּשַׁב אֶלָּא לְהִתְעוֹלֵל עָלֵינוּ.

(לד) וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ – תְּסוֹבְבוּ. וְכָל לְשׁוֹן "סוֹחֲרִים" וּ"סְחוֹרָה" – עַל שֵׁם שֶׁמְּחַזְּרִים וְסוֹבְבִים אַחַר הַפְּרַקְמַטְיָא.

(לה) צְרוֹר כַּסְפּוֹ – קֶשֶׁר כַּסְפּוֹ (תרגום יונתן).

{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לו|דיבור=אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם. מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדָן שֶׁמָּא הֲרָגוּהוּ אוֹ מְכָרוּהוּ, כְּיוֹסֵף (שם; ב"ר צא,ט).
שִׁכַּלְתֶּם – כָּל מִי שֶׁבָּנָיו אֲבוּדִים קָרוּי שַׁכּוּל.

(לח) לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם – לֹא קִבֵּל דְּבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן; אָמַר: בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה! הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו; וְכִי בָּנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי? (ב"ר שם).

הערות[עריכה]