קטגוריה:בראשית מב א

<< | ספר בראשית • פרק מ"ב • פסוק א' | >>

מהדורת הכתיב:

וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו.

המהדורה המנוקדת:

וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ.

המהדורה המוטעמת:

וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיַּ֣רְא וַ - ו' החיבור
יַּ֣רְא - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqw3ms יַעֲקֹ֔ב יַעֲקֹ֔ב - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC יֶשׁ יֶשׁ - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 3426
מורפ': HTm־שֶׁ֖בֶר שֶׁ֖בֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7668
מורפ': HNcmsa בְּמִצְרָ֑יִם בְּ - מילת יחס
מִצְרָ֑יִם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/4714
מורפ': HR/Np וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יַעֲקֹב֙ יַעֲקֹב֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp לְבָנָ֔יו לְ - מילת יחס
בָנָ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/1121 a
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3ms לָ֖מָּה לָ֖ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti תִּתְרָאֽוּ תִּתְרָאֽוּ - פועל, התפעל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 7200
מורפ': HVti2mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיַּ֣רְא מונח (משרת, דרגא 5) יַעֲקֹ֔ב זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּמִצְרָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) יַעֲקֹב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְבָנָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לָ֖מָּה טפחא (מלך, דרגא 2)

תִּתְרָאֽוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר מכירת תבואה בְּמִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו: "לָמָּה תִּתְרָאוּ למה תסתכלו זה בזה, כאילו אין מה לעשות?"?

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַחֲזָא יַעֲקֹב אֲרֵי אִית עֲבוּר מִזְדַּבַּן בְּמִצְרָיִם וַאֲמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי לְמָא תִּתַּחְזוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וַחֲמָא יַעֲקב אֲרוּם עַלְלַיָא זַבְּנִין וּמַיְיתָן עִיבּוּרָא מִמִצְרַיִם וַאֲמַר יַעֲקב לִבְנוֹי לְמָא דֵין אַתּוּן דַחֲלִין לְמֵיחוּת לְמִצְרָיִם:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"למה תתראו" - למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה (תענית י) (ול"נ כפשוטו למה תתראו למה יהו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל בטרם שיכלה מה שבידכם) ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו (משלי יא כה) ומרוה גם הוא יורא.

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[א] למה תתראו למה תראו עצמיכם וכו'. פירוש כי "תתראו" לשון ראיה, והתי"ו היא להתפעל, וההתפעל שמראה הפעולה בעצמו, ואמר יעקב לבניו למה אתם מראים עצמיכם כאילו אתם שבעים, ומאחר כי עשו וישמעאל אחים לכם - יאמרו לכם "וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה, ל"ו), ולפיכך היו יראים מפני עשו וישמעאל ולא מאנשי כנען: [ב] ודומה לו ומרוה גם הוא יורא. דבר זה קאי אפירוש של מעלה, דפירש "למה תתראו" למה אתם נראים כאילו אתם שבעים, ואהא מייתי ראיה דהוא לשון שביעה. ולפירוש זה "תתראו" הוא לשון שביעה, כאילו כתב למה אתם עושים עצמכם כאילו אתם שבעים, ואין 'מראים עצמכם' שאמר רש"י פירוש "תתראו", אלא מה שאמר 'כאילו אתם שבעים' הוא פירוש "תתראו". ולי יראה כי ראיה זאת ליש אומרים המפרשים לשון כחישה, ומביאים ראיה מן "ומרוה גם הוא יורא" (משלי י"א, כ"ה) שכתיב בא' והוא לשון כחישה, וכך פירשו - "נפש ברכה תדשן", שהוא בעצמו יהיה דשן, ולא די שיהיה הוא בעצמו דשן - אלא יהיה מרוה כחוש, וזהו "ומרוה גם הוא יורא", ואם כן "יורא" לשון כחישה:

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

סוף ד"ה ודומה לו כו' נ"ב והמדקדק בגמרא בדף י"א משמע מלשון רש"י ותו' כפשוטו שלפי' הראשון הוא ראי' ממש ולא מל' שביעה וכן אית' בשמעוני וז"ל למה תתראו אל תצאו ובידכם פרוסה מפני התרעומו' ואל תכנסו כולכם בשע' אחד מפני העין ע"כ משמע להדיא דלשון ראייה הוא לפי' הראשון כלומר אל תראי עצמיכם כפשוטו ע"כ נראה דללשון כחישה הוא מביא הפסוק ומרוה גם הוא יורה והוא לשון כחישה ובלשון אשכנז טנט זע"ט כמו ודשנו וכן הרבה וק"ל מהרש"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם – וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי" וְגוֹמֵר (להלן פסוק ב). וּמַהוּ וַיַּרְא? רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׂבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ, לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף (ב"ר צא,ו).
לָמָּה תִּתְרָאוּ – לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י ע"ב). [וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: לָמָּה תִּתְרָאוּ? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?] וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: "וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" (משלי יא,כה).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)

'(א). 'למה תתראו: כמו לכה ונתראה פנים דאמציה שהגיס דעתו להראות גדולתו ליואש מלך ישראל, אף כאן למה תתראו בפני בני אדם כמו האנשים שיש להם תבואה כל צורכם, שאתם מתעכבין כאן ואין לכם תבואה, וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה, ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

וירא יעקב — בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחד, יחליפו זו בזו, כמו: "ראה ריח בני" (בראשית כז, כז); "ומתוק האור" (קהלת יא, ז). וכן וירא יעקב, כי אחריו כתוב: "הנה שמעתי". למה תתראו — אל תתראו שיש לכם הון. או: אל תהיו מריבים זה עם זה, כמו: "נתראה פנים" (מלכים ב יד, ח):

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"למה תתראו" - אל תראו עצמכם שבעים לפני בני עשו וישמעאל (תענית י) באותה שעה עדיין היתה להם תבואה ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו ומרוה גם הוא יורה לשון רש"י ודברי אחרים אין בהם ממש ומה שאומר אל תראו עצמכם שבעים בפני בני ישמעאל ובני עשו לא הבינותי שאין בני ישמעאל ובני עשו עתה בארץ כנען ולמה לא יאמר שלא יראו את עצמן שבעים בפני בני ארץ כנען ואולי היו בני ישמעאל ובני עשו באים מארץ אחוזתם אל יוסף לשבור והיו באים דרך ארץ כנען עוברים עליו ואמר להם שלא יראו עצמן שבעים בפניהם כי יחשדוהו שיש ליעקב תבואה ויבואו אליו לאכול עמו לחם בביתו ואם כן מה שאמר ונחיה ולא נמות טעם אחר הוא הזהירם להיות נשמרים במעט אשר בידם ושילכו לקנות ממנו שלא ימותו כאשר יתום הלחם אשר בידם והנכון למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם שיש שבר במצרים כי כבר בסכנה היו אם לא ימהרו לדבר וזה טעם ונחיה ולא נמות

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וירא יעקב: אין זה ראיית עין אלא ראיית לב והראיה הנה שמעתי ולא אמר הנה ראיתי:

כי יש שבר במצרים: שבר לשון מכירה שנאמר (דברים ב, ב): "אכל תשברו מאתם": וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא שבר, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים" ומה שהוציא התבואה בלשון שבר לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר וכולל גם כן השוד והשבר ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר. ואמר עוד ושברו לנו משם ולא אמרו ושברו לנו אוכל משם וכל זה כדי שיכלול בלשונו ענין התבואה לשעה ולרמוז בתוכו ענין הגלות לעתיד, ומזה רמז ואמר רדו שמה ולא אמר לכו לפי שנשתעבדו שם מנין רד"ו, ואמר ושברו לנו משם לרמוז כי ראה להם השבר והגלות משם, ונחיה ולא נמות, שאפילו מה שעתידין להשתעבד שעבוד גדול ברבוי הצרות רמז בתוך דבריו שלא יכלו וימותו מתוך הצרות אבל יחיו באותו השבר, וכענין שדרז"ל (דברים לב, כג): "חצי אכלה" חצי כלין והם אינם כלין. ועוד הוציאו רז"ל מלת שבר לענין אחר, והוא מלשון שבר ותקוה, וזהו שדרשו וירא יעקב מהו וירא ראה באספקלריא של קדש שיש לו עוד שבר במצרים תקוה, ולא היתה נבואה ממש שיודיענו בפירוש שהוא יוסף:

למה תתראו: למה תהיו כחושים ברעב מלשון (משלי יא, כה): "ומרוה גם הוא יורא" כן פירש רש"י, ורבינו חננאל ז"ל פירש למה תתראו למה אין אתם מפורדים למה תתערבו כולכם כענין שכתוב (מלכים ב יד, ח): "לכה נתראה פנים" וכתיב (מלכים ב יד, יא): "ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה", והרמב"ן ז"ל פירש למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם כי יש שבר במצרים כי כבר היו בסכנה אם לא ימהרו לדבר הזה, וזה טעם "ונחיה ולא נמות": ובמדרש "למה תתראו" אמר להם יעקב אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין הרע:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"למה תתראו" למה תביטו זה אל זה וכל אחד מכם מצפה שילך חבירו ויתור כאמרם ז"ל קדירה דשותפי לא חמימא ולא קרירא וכן נתראה פנים שנראה זה אל זה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(א)"וירא יעקב". תחלה ראה שסוחרים מביאים שבר ממצרים, "ויאמר לבניו למה תתראו", ראה בהתפעל לא מצאנו רק למה נתראה פנים, שהם שנים היוצאים להראות חזקם וגבורתם במלחמה, ר"ל למה תתחזקו כאלו אינכם יראים מפני העוני וקונים תבואה ביוקר, דרשו המקום שמשם שוברים התבואה:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

וירא יעקב כי יש שבר במצרים. "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו". וירא יעקב כי יש שבר, "כי יש סבר", זה השבע; כי יש שבר, זה הרעב. כי יש שבר, "ויוסף הורד מצרימה"; כי יש סבר, "ויוסף הוא השליט". כי יש שבר, "ועבדום וענו אותם"; כי יש סבר, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. אמר להם: אל תצאו ובידכם פרנסה, ואל תכנסו כולכם בפתח אחד. אל תצאו ובידכם פרנסה, מפני התרעומות; ואל תכנסו כולכם בפתח אחד, מפני העין.

תנו רבנן: ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין, הרי זה מתענה עמהן. שכח ואכל ושתה, אל יתראה בפניהן ואל ינהיג בעצמו עידונין, שנאמר: ויאמר יעקב לבניו למה תתראו, אל תראו עצמכם בפני בני עשו ובפני בני ישמעאל כאילו אתם שבעים. אמר להם יעקב לבניו: בבקשה מכם, היו מצניעים את עצמכם, שאין קשה מעין הרע. לוחות הראשונות על ידי שניתנו בקולות, נשתברו; אבל לוחות אחרונות, שנאמר: "ואיש לא יעלה עמך", נתקיימו. ואף ירושלים חרבה מפני העין, "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי":

[עריכה]

דבר אחר, וירא יעקב כי יש שבר וכי במצרים. היה אבינו יעקב שראה תבואה במצרים? אלא משנגנב יוסף נסתלקה רוח הקודש ממנו, ורואה ואינו רואה ושומע ואינו שומע. מפני מה לא נאמר "יש בר במצרים", "יש אוכל במצרים", שאמר הכתוב: "יש שבר"? והלא כבר נאמר: "ותרעב כל ארץ מצרים", ומה תלמוד לומר יש שבר? אל תקרי "יש שבר" אלא "יש סבר", שראה באספקלריא סברו במצרים, ואיזה? זה יוסף.

ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. אמר להן: בני, גבורים אתם כולכם, נאים אתם כולכם, אל תהיו כולכם נכנסים בפתח אחד, ולא תעמדו כולכם במקום אחד, שלא תשלוט בכם עין הרע:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

וירא יעקב כי יש שבר מהיכן ראה וכו' וכל הארץ באו מצרימה קשה למה סרס המקרא שפירש וירא יעקב קודם שיפרש וכל הארץ הקודם לו בפסוק. י"ל לפי שפי' למעלה שבר לשון מכר ולשון קנין ויקשה לך מה הוא זה שכתו' וירא יעקב כי יש שבר שהרי לא תוכל לפרשו לא לשון מכר ולא לשון קנין לכך פירשו סמוך למה שאמר שבר לשון קנין ולשון מכר והרי הוא כאילו אמר אל תתמה על זה שאין זה לא לשון מכר ולא לשון קנין שהרי לא ראה אלא שמע אלא הוא לשון סבר ותקוה כדמפרש ואזיל ואח"כ חזר לסדר המקראות לפרש הפסוק וכל הארץ באו מצרימה:

למה תתראו למה תראו עצמיכם שבעים וכו' עד ומפי אחרים שמעתי לשון כחישה ודומה לו ומרוה גם הוא יורה. קשה היאך דומה זה לזה י"ל שמרוה היא לשון שביעה ותתראו לשון כחישה כמו תשרש שהוא הפך שרש ופי' תעקר אף כאן תתראו הפך ומרוה. עוד יש לומ' דסבר רש"י שמרוה גם הוא יורה לשון כחישה הוא לפי שפסוקי ספר משלי חציים לטובה וחציים לפורענות למעלה אמר אמר נפש ברכה תדושן שהוא לטובה. ואח"כ אמ' ומרוה גם הוא יורה שהוא לשון כחישה ולפורענות:

פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית