לדלג לתוכן

ברטנורא על התורה/בראשית/מב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וירא יעקב כי יש שבר מהיכן ראה וכו' וכל הארץ באו מצרימה קשה למה סרס המקרא שפירש וירא יעקב קודם שיפרש וכל הארץ הקודם לו בפסוק. י"ל לפי שפי' למעלה שבר לשון מכר ולשון קנין ויקשה לך מה הוא זה שכתו' וירא יעקב כי יש שבר שהרי לא תוכל לפרשו לא לשון מכר ולא לשון קנין לכך פירשו סמוך למה שאמר שבר לשון קנין ולשון מכר והרי הוא כאילו אמר אל תתמה על זה שאין זה לא לשון מכר ולא לשון קנין שהרי לא ראה אלא שמע אלא הוא לשון סבר ותקוה כדמפרש ואזיל ואח"כ חזר לסדר המקראות לפרש הפסוק וכל הארץ באו מצרימה: למה תתראו למה תראו עצמיכם שבעים וכו' עד ומפי אחרים שמעתי לשון כחישה ודומה לו ומרוה גם הוא יורה. קשה היאך דומה זה לזה י"ל שמרוה היא לשון שביעה ותתראו לשון כחישה כמו תשרש שהוא הפך שרש ופי' תעקר אף כאן תתראו הפך ומרוה. עוד יש לומ' דסבר רש"י שמרוה גם הוא יורה לשון כחישה הוא לפי שפסוקי ספר משלי חציים לטובה וחציים לפורענות למעלה אמר אמר נפש ברכה תדושן שהוא לטובה. ואח"כ אמ' ומרוה גם הוא יורה שהוא לשון כחישה ולפורענות:

רדו שמה ולא אמ' לכו רדו לר"י שנים שנשתעבדו למצרים וכו' קשה מנא לו דבשביל כך אמר רדו תאמר דמשום הכי אמר רדו לפי שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. י"ל משום דאמרינן אל יפתח אדם פיו לשטן ואעפ"י שנופל כאן לשון ירידה משום האי טעמא דארץ ישראל גבוהה מכל מקום לא היה לו לומ' יעקב לבניו לשון גרוע בלשון ירידה אלא שרמז לר"י שנים שנשתעבדו שם:

וירדו אחי יוסף ולא כתב בני יעקב מלמד שהיו מתחרטין במכירתו עשרה מה ת"ל אלא לענין האחוה היו חלוקים לעשרה אין דברי רש"י סותרין זה את זה במה שאמ' בשתי בבות הללו שהרי הוא כאילו אמ' להיות אחי יוסף עדיין היו חלוקים לעשרה כלומ' שאעפ"י שנתנו לבן לפדותו ונתחרטו במכירתו אולי כי היו עושין זה כשראו צרת אביהן אבל לענין האחוה עדיין היו חלוקים לעשרה:

הוא אשר דברתי אליכם וכו' ומדרשו אמר להם וכו' אמר להם הוא אשר דברתי וכו' פי' המדרש הזה מתישב היטב על לשון המקרא שלפי הפשט מה עניין תשובתם שהשיב לו י"ב עבדיך על אמרו להם מרגלים אתם אבל המדרש מתישב שכשאמר להם מרגלים אתם שהרי נכנסתם בעשר שערי העיר והם השיבוהו על זה י"ב עבדיך והאחד איננו ובשבילו ונתפזרנו לבקשו והוא השיבם הוא אשר דברתי אליכם לפי שהם אמרו לו לכך באנו או להרוג או ליהרג לכך השיבם הוא אשר דברתי וכו':

וגם דמו ודם הזקן פי' דם נקמת האבל והצער שגרמו ליעקב אביהם:

את שמעון הוא השליכו לבור וכו'. קשה מנא ליה י"ל מדכתי' בפרש' ויאמרו איש אל אחיו ושם כתב רש"י על כרחך שמעון ולוי הם ושם כתו' ויקחוהו וישליכו אותו הבורה ומלת ויקחהו חסר וי"ו והוא ל' יחיד וזהו שמעון שהיה אחד מן השנים הנמלכים יחד. ד"א נתכוון יוסף להפרידו מלוי קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' הראשון לא מפרשה שפיר מלת מאתם כי מה טעם לומר כן לכך פי' ד"א שלקח ומאתם כלומ' להפרידו מהם שלא יתיעצו להרגו:

ואת הארץ תסחרו תסובבו כל לשון סחורה על שם שמסבבין את הארץ פרקמטיא וכו' קשה מה לו לפרש בכאן לשון סחורה וסוחרים הרי למעלה בפר' וישלח כתו' כמה פעמים ויסחרו אותה וסחרוה ולא פי' שם דבר ומי העירהו לפרש כן במקום הזה י"ל דקשה לו מה היה לו לומ' להם את הארץ תסחרו אלא כלומ' שלא יחשבו שבשביל שנתפסו כמרגלים יהיו מגורשים מן הארץ ודחופים ממנה ולא יוכלו עוד לעבור בה כדרך החוטאים לפני המלכות שהם מגורשים מהמדינ' לכך אמר להם ואת הארץ תסחרו ופי' תסובבו ותוכלו לשוב ולעבור בתוכה ברצונכם כי לשון סחורה משמע סבוב דתרגום סביב סחור סחור וכו':