בראשית רבה צא ח
<< · בראשית רבה · צא · ח · >>
ח אם כנים אתם וגו' ואת אחיכם הקטן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו ר' אבא בר כהנא אמר לשון דרומי הוא אבל ברם אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ר"ל בשם רבי יוחנן בר שאילה אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק אלא מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים ולא נתמלאו ויען ראובן אותם לאמר וגו' הלא כדין אמרית לכון הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד אלא כך אמרתון ועתה לכו ונהרגהו וגם דמו הנה נדרש דמו וגם דם הזקן והם לא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ זה מנשה ויסוב מעליהם ר' חגי בשם רבי יצחק אמר לעיניהם אסרו כיון שיצאו להם היה מאכילו ומשקו מרחיצו וסכו: