קטגוריה:בראשית יד ב

תרגום

עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם

לפני כ 14 שנים, "כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם" בא מהצפון וכפה מס על ערי ככר הירדן ומלכיהם:

• "בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם" - שמו של מלך סדום מעיד שהוא היה: רע.
• "בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה" - שמו של מלך עמורה מעיד שהוא היה: רשע. (ניתן לחשוב שלוט בחר את הפחות רע מהשנים, והלך לגור בסדום.)
• "שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה" - אולי שמו רומז על שנאה.
• "וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים]"
• "וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר" - שמו של המלך לא מופיע, רק שם העיר מופיע בשם הישן ובשם החדש.

בהמשך הסיפור נאמר, שחמשת הערים שילמו מס, "שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדו אֶּת כְּדָרְלָעֹמֶר". בשנה השלוש עשרה הם מרדו ולא שילמו מס, ולכן בשנה הארבע עשרה, "כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" באו להעניש אותם.

כאשר אברם בא לכנען, סדום וערי הכיכר שילמו מס ל-"כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם". ייתכן שהרבה אנשים מממלכות הצפון, כמו אברם, היגרו לכנען.

עָשׂוּ מִלְחָמָה

מתיאורי המלחמות נראה שכל הפלישה של ארבעת המלכים נערכה באזור עבר הירדן המזרחי והלאה עד ים המלח.
מה הם חיפשו?

• ייתכן שהם רצו מלח מים המלח, למרות שלמלח מים המלח יש טעם מר, כמודגש: "חָבְרו אֶּל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הואּ יָם הַמֶּלַח" (ביאור:בראשית יד ג). בים המלח ניתן היה להשיג מלח בקלות רבה יותר מאשר ממדינות הים שהיו בשליטה של עמים חזקים, כמו היונים והפלישתים.
• אולי הם השתמשו במלחים כחומר גלם בתעשיות שלהם.
• ייתכן שערי הככר היו מפורסמות בחמר שלהם לבניית כדים או טיח לבתים, ולכן אנשי הככר חפרו בורות רבים בעמק השדים.
• ערי הככר היו כגן אלוהים, ואוצר חקלאי.
• אחת הערים שנכבשו היתה "חַצְצֹן תָּמָר" (ביאור:בראשית יד ז) שבדומה ליריחו היתה מפורסמת כעיר התמרים. אולי הם אהבו את התמרים ודבש התמרים המשובחים של ארץ כנען.
• ייתכן שהם באו לקחת חוטרי תמר שהיו מיוחדים במינם בגודלם ואיכותם. ‏^[1],‏^[2]
• הם באו להעניש את המורדים ולקחת שלל, כאילו שהיה חסר להם כסף או אנשים.

אבל כנראה לאחר התבוסה הם החליטו שהם לא צריכים את כאב-הראש הזה, ולא חזרו יותר.

אולם נראה שהסיבה העיקרית לפלישה של מלכי הצפון היתה רצונו של אלוהים לפנות את עבר הירדן המזרחית מאוכלוסיה, כדי להעניק נחלה ללאומים של מואב, אמון ועשו, כפי שאלוהים יעניק להם בעתיד.

נסיון לחנך את אנשי סדום

ככר הירדן היתה כגן אלוהים, משובח. אולם המקום גרם לאנשים להיות רעים ביותר ולענות זרים שבאו לאדמתם.
אלוהים ניסה לחנך אותם והביא עליהם את מלכי הצפון כדי להשליט חוקים טובים, אבל זה נכשל ואנשי סדום מרדו. עכשו אלוהים מביא עליהם תבוסה נוספת ואברם יציל אותם, אולם גם זה לא עזר לחנך אותם.

הערות שוליים