מ"ג בראשית יד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


מ"ג בראשית יד · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה בְּיוֹמֵי אַמְרָפֶל מַלְכָּא דְּבָבֶל אַרְיוֹךְ מַלְכָּא דְּאֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מַלְכָּא דְּעֵילָם וְתִדְעָל מַלְכָּא דְּעַמְמֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה בְּיוֹמֵי אַמְרָפֶל הוּא נִמְרוֹד דְאֲמַר לְמִירְמֵי אַבְרָם לְנוּרָא הוּא מַלְכָּא דְפּוּנְטוֹס אַרְיוֹךְ דַהֲוָה אָרִיךְ בְּגִיוּבְרַיָא מַלְכָּא דְתַלְסַר כְּדָרְלָעוֹמֶר דַהֲוָה קִישַׁר מִתְהֲפִיךְ בְּעוּמְרִין מַלְכָּא דְעֵילָם וְתִדְעָל רַמָאָה כְּתַעֲלָא מַלְכָּא דְעַמְמַיָא מִשְׁתַּמְעִין לֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמרפל" - הוא נמרוד שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש (ב"ר)

"מלך גוים" - מקום יש ששמו גוים על שם שנתקבצו שמה מכמה אומות ומקומות והמליכו איש עליהם ושמו תדעל (ב"ר)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מלך גוים — שם מדינה, כמו עילם, כי שושן הבירה ארמון היה בתוכה (דניאל ח ב). או מלך גוים ולא הזכירם, והטעם, כי הם אחרים מהשנערים וחביריהם:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בימי אמרפל מלך שנער" - המעשה הזה אירע לאברהם להורות כי ארבע מלכיות תעמודנה למשול בעולם ובסוף יתגברו בניו עליהם ויפלו כלם בידם וישיבו כל שבותם ורכושם והיה הראשון מהם מלך בבל כי כן העתיד כדכתיב (דניאל ב לח) אנת הוא רישא די דהבא ואולי "אלסר" שם עיר במדי או בפרס ו "עילם" בעיר ההיא המלך מלך יון הוא המלך הראשון ומשם נתפשט מלכותו כשנצח דריוש וכבר הזכירו זה רבותינו (ע"ז י) רבי יוסי אומר שש שנים מלכו בעילם ואחר כך נתפשטה מלכותם בכל העולם כולו ו"מלך גוים" המלך על עמים שונים אשר שמוהו עליהם לראש ולקצין רמז למלך רומי אשר המלך על עיר מקובצת מעמים רבים כיתים ואדום ויתר גוים וכך אמרו בבראשית רבה (מב ב) אמר רבי אבין כשם שפתח בארבע מלכיות כך אינו חותם אלא בארבע מלכיות וכו' ושם עוד (מב ד בשינוי לשון) ויהי בימי אמרפל מלך שנער זו בבל אריוך מלך אלסר זו מדי כדרלעומר מלך עילם זו יון ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(א – י)    למה האריך בספור מלחמות המלכים זה עם זה. וספור מה שהכו את רפאים וכו' שכ"ז אין צורך לספרם בתורה האלהית:

(א – ב) "ויהי בימי אמרפל". ארבעה מלכים אלה התחברו לכבוש ארצות ולהרגיז הארץ. ולדעת חז"ל אמרפל זה נמרוד, שמלך שנער הראשון היה נמרוד ואחר שכבש מלכות אשור כמ"ש מן הארץ ההיא יצא אשור כנה שמו אמרפל שמלכי אשור נקראים בשם פול, ובימי אמרפל כבר היו עוד ג' מלכים כובשי ארצות והיה כריתת ברית ביניהם שימלכו ארבעתם בכפה, ולתכלית זה עשו מלחמה את ברע מלך סדום וכו' ונצחום במלחמה.


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויהי בימי אמרפל. כתיב: "חרב פתחו רשעים... חרבם תבא בלבם". מעשה בר' אליעזר בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור, והוא היה חורש בהר, ונשברה רגל פרתו, ונשברה לטובתו. ברח והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי, והיה אוכל קזוזות אדמה עד שהיה בפיו ריח רע. הלכו ואמרו לו לרבן יוחנן בן זכאי: ריח פיו של רבי אליעזר קשה. א"ל: כשם שהבאשת ריח פיך על התורה, כך ריח תלמודך יהא הולך מסוף העולם ועד סופו. לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו, ומצאו שהיה יושב ודורש וכל גדולי המדינה יושבין לפניו, ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע, ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה. חרב פתחו רשעים דרכו קשתם, זה אמרפל וחבריו. להפיל עני ואביון, זה לוט. לטבוח ישרי דרך, זה אברהם. חרבם תבא בלבם, "ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם". א"ל: לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי, הרי לך כולן נתונין במתנה. אמר: הרי הן עלי חרם, ואיני אלא שוה בם לאחי.

"גם זו רעה חולה כל עמת שבא כן ילך", כמא דאתא בחליטין, כך הוא אזיל בחליטין. כשם שפתח בארבע מלכיות, כך אינו חותם אלא בארבע מלכיות. את כדרלעמר ותדעל ואמרפל ואריוך, כך אינו חותם אלא בארבע מלכיות, בבל מדי יון ואדום. למה כל אלה חברו אל עמק השדים? כדי שיבואו ויפלו ביד אברהם.

דבר זה עלה בידנו מן הגולה: כל מקום שנאמר "ויהי בימי", צרה וכו' (כדכתוב בריש מגילת אסתר). שלש שמות נקראו לו: כוש, נמרוד, אמרפל. כוש, שהיה כושי ודאי. נמרוד, שהעמיד מרד בעולם. אמרפל, שהיה אמירתו אפלה, דאמרי ואפלי בעלמא, דאמרי ואפלי באברהם, שאמר לו לירד לכבשן האש.

ותדעל מלך גוים. אתר הוא תמן ברומי, ונטלו אדם אחד והמליכו אותו עליהם ותדעל שמו.

דבר אחר: ויהי בימי אמרפל מלך שנער, זה בבל. ואריוך מלך אלסר, זה יון. כדרלעומר מלך עילם, זה מדי. ותדעל מלך גוים, זו מלכות הרביעית, שמכתבת טירוניאה מכל האומות. אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו – צפה לרגליו של משיח. תדע לך, שכן מצינו בימי אברהם, על ידי שנתגרו מלכיות אלו באלו באת גדולה לאברהם:

רב ושמואל. חד אמר: נמרוד שמו; ולמה נקרא שמו אמרפל? שהפיל אברהם אבינו לתוך כבשן האש. וחד אמר: אמרפל שמו; ולמה נקרא שמו נמרוד? שהמריד כל העולם כלו עליו במלכותו: