קטגוריה:בראשית יד ב
נוסח המקרא
עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים [צבויים] ומלך בלע היא צער
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.
עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צביים צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃
עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְ/אֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְ/שֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צביים [צְבוֹיִ֔ים] וּ/מֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | עֲבַדוּ קְרָבָא עִם בֶּרַע מַלְכָּא דִּסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע מַלְכָּא דַּעֲמוֹרָה שִׁנְאָב מַלְכָּא דְּאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מַלְכָּא דִּצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְּבֶלַע הִיא צוֹעַר׃ |
ירושלמי (יונתן): | עָבְדוּ קְרָבָא עִם בֶּרַע דְעוֹבְדוֹי בְּבִישׁ מַלְכָּא דִסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע דְעוֹבְדוֹי בִּרְשִׁיעָא מַלְכָּא דַעֲמוֹרָה שִׁנְאָב דַאֲפִילוּ לְאָבוֹי הֲוָה שָנֵי מַלְכָּא דְאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר דִמְחַבֵּל אֵיבְרֵיהּ לִיזְנֵיהּ מַלְכָּא דִצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְקַרְתָּא דִבְלָעַת דַיְירָהָא הִיא זוֹעַר: |
רש"י
"ברשע" - שנתעלה ברשעו
"שנאב" - שונא אביו שבשמים
"שמאבר" - שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה
"בלע" - שם העיררש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בִּרְשַׁע – שֶׁנִּתְעַלֶּה בְרֶשַׁע.
שִׁנְאָב – שׂוֹנֵא אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
שֶׁמְאֵבֶר – שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפּוֹץ וְלִמְרוֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בֶּלַע – שֵׁם הָעִיר (בראשית רבה מב,ה).
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א – י) למה האריך בספור מלחמות המלכים זה עם זה. וספור מה שהכו את רפאים וכו' שכ"ז אין צורך לספרם בתורה האלהית:
(א – ב) "ויהי בימי אמרפל". ארבעה מלכים אלה התחברו לכבוש ארצות ולהרגיז הארץ. ולדעת חז"ל אמרפל זה נמרוד, שמלך שנער הראשון היה נמרוד ואחר שכבש מלכות אשור כמ"ש מן הארץ ההיא יצא אשור כנה שמו אמרפל שמלכי אשור נקראים בשם פול, ובימי אמרפל כבר היו עוד ג' מלכים כובשי ארצות והיה כריתת ברית ביניהם שימלכו ארבעתם בכפה, ולתכלית זה עשו מלחמה את ברע מלך סדום וכו' ונצחום במלחמה.
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד ב.
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם
לפני כ 14 שנים, "כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם" בא מהצפון וכפה מס על ערי ככר הירדן ומלכיהם:
- "בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם" - שמו של מלך סדום מעיד שהוא היה: רע.
- "בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה" - שמו של מלך עמורה מעיד שהוא היה: רשע. (ניתן לחשוב שלוט בחר את הפחות רע מהשנים, והלך לגור בסדום.)
- "שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה" - אולי שמו רומז על שנאה.
- "וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים]"
- "וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר" - שמו של המלך לא מופיע, רק שם העיר מופיע בשם הישן ובשם החדש.
בהמשך הסיפור נאמר, שחמשת הערים שילמו מס, "שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדו אֶּת כְּדָרְלָעֹמֶר". בשנה השלוש עשרה הם מרדו ולא שילמו מס, ולכן בשנה הארבע עשרה, "כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" באו להעניש אותם.
כאשר אברם בא לכנען, סדום וערי הכיכר שילמו מס ל-"כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם". ייתכן שהרבה אנשים מממלכות הצפון, כמו אברם, היגרו לכנען.
עָשׂוּ מִלְחָמָה
מתיאורי המלחמות נראה שכל הפלישה של ארבעת המלכים נערכה באזור עבר הירדן המזרחי והלאה עד ים המלח.
מה הם חיפשו?
- ייתכן שהם רצו מלח מים המלח, למרות שלמלח מים המלח יש טעם מר, כמודגש: "חָבְרו אֶּל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הואּ יָם הַמֶּלַח" (ביאור:בראשית יד ג). בים המלח ניתן היה להשיג מלח בקלות רבה יותר מאשר ממדינות הים שהיו בשליטה של עמים חזקים, כמו היונים והפלישתים.
- אולי הם השתמשו במלחים כחומר גלם בתעשיות שלהם.
- ייתכן שערי הככר היו מפורסמות בחמר שלהם לבניית כדים או טיח לבתים, ולכן אנשי הככר חפרו בורות רבים בעמק השדים.
- ערי הככר היו כגן אלוהים, ואוצר חקלאי.
- אחת הערים שנכבשו היתה "חַצְצֹן תָּמָר" (ביאור:בראשית יד ז) שבדומה ליריחו היתה מפורסמת כעיר התמרים. אולי הם אהבו את התמרים ודבש התמרים המשובחים של ארץ כנען.
- ייתכן שהם באו לקחת חוטרי תמר שהיו מיוחדים במינם בגודלם ואיכותם. [1],[2]
- הם באו להעניש את המורדים ולקחת שלל, כאילו שהיה חסר להם כסף או אנשים.
אבל כנראה לאחר התבוסה הם החליטו שהם לא צריכים את כאב-הראש הזה, ולא חזרו יותר.
אולם נראה שהסיבה העיקרית לפלישה של מלכי הצפון היתה רצונו של אלוהים לפנות את עבר הירדן המזרחית מאוכלוסיה, כדי להעניק נחלה ללאומים של מואב, אמון ועשו, כפי שאלוהים יעניק להם בעתיד.
נסיון לחנך את אנשי סדום
ככר הירדן היתה כגן אלוהים, משובח. אולם המקום גרם לאנשים להיות רעים ביותר ולענות זרים שבאו לאדמתם.
אלוהים ניסה לחנך אותם והביא עליהם את מלכי הצפון כדי להשליט חוקים טובים, אבל זה נכשל ואנשי סדום מרדו. עכשו אלוהים מביא עליהם תבוסה נוספת ואברם יציל אותם, אולם גם זה לא עזר לחנך אותם.
הערות שוליים
- ^ זרעים של תמר לרוב לא מביאים תוצאות טובות, ולכן מעדיפים להשתמש בחוטרים שהם זהים לתמר ממנו הם גדלו. עד היום שומרים על חוטרי התמרים מפני הברחות.
- ^ ידוע הסיפור המפורסם של בן ציון ישראלי שהביא חוטרי תמר מיוחדים מעירק.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יד ב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.