רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(א) וַיַּעַל אַבְרָם... הַנֶּגְבָּה – לָבֹא לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל יב,ט): "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה", לְהַר הַמּוֹרִיָּה. וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא מְהַלֵּךְ, שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ בַּמַּסָּעוֹת וּבִגְבוּלֵי הָאָרֶץ.


(ב) כָּבֵד מְאֹד – טָעוּן מַשָּׂאוֹת.


(ג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו – כְּשֶׁחָזַר מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה הוֹלֵךְ וְלָן בַּאֲכְסַנְיוֹת שֶׁלָּן בָּהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ לְמִצְרַיִם. לִמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאֲכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ (ערכין ט"ז ע"ב). דָּבָר אַחֵר: בַּחֲזָרָתוֹ פָרַע הַקָּפוֹתָיו (בראשית רבה מא,ג).
מִנֶּגֶב – אֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן.


(ד) אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה – וַאֲשֶׁר "קָרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'". וְגַם יֵשׁ לוֹמַר: "וַיִּקְרָא שָׁם" עַכְשָׁיו "בְּשֵׁם ה'".


הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם – מִי גָּרַם שֶׁהָיָה לוֹ זֹאת? הֲלִיכָתוֹ עִם אַבְרָם (בראשית רבה מא,ד; בבא קמא צ"ג ע"א).


(ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם – לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לְמִקְנֵיהֶם. וְלָשׁוֹן קָצָר הוּא וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלָיו, כְּמוֹ: "וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם מִרְעֵה הָאָרֶץ". לְפִיכָךְ כָּתַב "וְלֹא נָשָׂא" בִּלְשׁוֹן זָכָר.


(ז) וַיְהִי רִיב – לְפִי שֶׁהָיוּ רוֹעִים שֶׁל לוֹט רְשָׁעִים, וּמַרְעִים בְּהֶמְתָּם בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים, וְרוֹעֵי אַבְרָם מוֹכִיחִים אוֹתָם עַל הַגֶּזֶל. וְהֵם אוֹמְרִים: נִתְּנָה הָאָרֶץ לְאַבְרָם, וְלוֹ אֵין יוֹרֵשׁ, וְלוֹט יוֹרְשׁוֹ וְאֵין זֶה גֶּזֶל. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" – וְלֹא זָכָה בָהּ אַבְרָם עֲדַיִין (בראשית רבה מא,ו).


(ח) אֲנָשִׁים אַחִים – קְרוֹבִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: דּוֹמִין בִּקְלַסְתֵּר פָּנִים (בראשית רבה מא,ז).


(ט) אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה – בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב לֹא אֶתְרַחֵק מִמְּךָ, וְאֶעֱמוֹד לְךָ לְמָגֵן וּלְעֵזֶר. וְסוֹף דָּבָר הוּצְרַךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יד,יד): "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו...".
וְאֵימִנָה – אַיְמִין אֶת עַצְמִי, כְּמוֹ "וְאַשְׂמְאִילָה" – אַשְׂמְאִיל אֶת עַצְמִי. וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לִנָּקֵד "וְאַיְמִינָה"? כָּךְ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (שמ"ב יד,יט): "אִם אִשׁ לְהֵמִין", וְאֵין נָקוּד "לְהַיְמִין".


(י) כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה – אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.
לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה – הָיָה אוֹתוֹ מִישׁוֹר כְּגַן ה' לָאִילָנוֹת, כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לִזְרָעִים (בראשית רבה מא,ז).
בֹּאֲכָה צֹעַר – עַד צֹעַר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשָׁהּ לִגְנַאי: עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה בָּחַר לוֹ לוֹט בִּשְׁכוּנָתָם (בראשית רבה מא,ז; הוריות י' ע"ב).


(יא) כִּכַּר – מִישׁוֹר, כְּתַרְגּוּמוֹ ("מֵישַׁר").
מִקֶּדֶם – נָסַע מֵאֵצֶל אַבְרָם, וְהָלַךְ לוֹ לְמַעֲרָבוֹ שֶׁל אַבְרָם, נִמְצָא נוֹסֵעַ מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הִסִּיעַ עַצְמוֹ מִקַּדְּמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר: אִי אֶפְשִׁי לֹא בְאַבְרָם וְלֹא בֵאלֹהָיו (בראשית רבה מא,ז).


(יב) וַיֶּאֱהַל – נָטָה אֹהָלִים לְרוֹעָיו וּלְמִקְנֵהוּ "עַד סְדוֹם".


(יג) וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים – וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע לוֹט מִלִּשְׁכּוֹן עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכַּאן (יומא ל"ח ע"ב): "שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י,ז).
רָעִים – בְּגוּפָם.
וְחַטָּאִים – בְּמָמוֹנָם.
לַה' מְאֹד – יוֹדְעִים רִבּוֹנָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרוֹד בּוֹ (סנהדרין ק"ט ע"א).


(יד) אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט – כָּל זְמַן שֶׁהָרָשָׁע עִמּוֹ הָיָה הַדִּבּוּר פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ.


(טז) [וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ – שֶׁיְּהוּ מְפֻזָּרִין בְּכָל הָעוֹלָם כְּעָפָר הַמְפֻזָּר. וְעוֹד: שֶׁאִם אֵין עָפָר אֵין בָּעוֹלָם אִילָנוֹת וּתְבוּאָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כב,יח; כו,ד): "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ". אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ מְשׁוּלִין כְּחוֹל שֶׁמַּקְהֶה שִׁנֵּי הַכֹּל, כָּךְ יִפְּלוּ וְיִקְהוּ כָּל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן מט,י): "וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים".]
אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ – כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶעָפָר לְהִמָּנוֹת, כָּךְ זַרְעֲךָ לֹא יִמָּנֶה.


(יח) [וַיֶּאֱהַל אַבְרָם – שֶׁחָזַר לְאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד פֵּרַשׁ מִמֶּנָּה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ" חָזַר לָהּ.]
מַמְרֵא – שֵׁם אָדָם (בראשית רבה מב,ח).
[בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא – שֶׁמָרַד בַּעֲבוֹדָה זָרָה.]
[אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן – שֶׁחִבֵּר אֶת עַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.]

הערות[עריכה]