בראשית רבה לו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · לו · ג · >>

הוסף ביאור

ג. [עריכה]

ויחל נח איש האדמה -- נתחלל ונעשה חולין. למה? ויטע כרם, לא היה לו ליטע.

דבר אחר: של תקנה, לא יחור אחד ולא גרופית אחת, אלא ויטע כרם. ומהיכן היה לו?

אמר רבי אבא בר כהנא: הכניס עמו זמורות ונטיעות ויחורים של תאנה וגרופיות לזיתים, הה"ד (בראשית ו): ואספת אליך, אין אדם כונס דבר אא"כ היה צריך לו.

איש האדמה, שלושה הם שהיו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בהם תועלת, ואלו הן: קין, נח, ועזיהו

  • קין, היה עובד אדמה,
  • נח איש האדמה ,
  • עוזיהו (ד"ה ב כו): ואכרים וכורמים בהרים ובכרמל, כי אוהב אדמה היה.

איש אדמה -- שעשה פנים לאדמה ושבשבילו נתלחלחה האדמה, ושמילא כל פני האדמה.

איש האדמה -- בורגר, לשם בורגרות

אמר רבי ברכיה: חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק, נקרא איש אדמה. אבל משה, משנקרא איש מצרי, נקרא איש האלהים.

ויטע כרם, בשעה שהיה הולך ליטע כרם אפגע בו, שידא שמדון. אמר לו: שותפי עמך, אלא איזדהר בך דלא תיעול לחלקי, ואם עלת בחלקי אנא חביל בך: