בראשית רבה לו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · לו · ד · >>

הוסף ביאור

ד. [עריכה]

וישת מן היין. וישת -- שתה שלא במדה ונתבזה.

אמר רבי חייא בר אבא: בו ביום נטע, בו ביום שתה, בו ביום נתבזה, ויתגל בתוך אהלו.

ר' יהודה אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר יצחק: ויגל אין כתיב כאן, אלא ויתגל גרם גלות לו ולדורות, עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין, הה"ד (עמוס ו): השותים במזרקי יין, וכתיב (ישעיה ה): הוי משכימי בבקר שכר ירדופו וגו.' שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין, שנאמר (שם כח): גם אלה ביין שגו ובשכר תעו. בתוך אהלו, אהלה כתיב, בתוך אהלה של אשתו.

אמר רבי הונא בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: נח כשיצא מן התיבה הכישו ארי ושברו, ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה.

א"ר יוחנן: לעולם לא תהי להוט אחר היין, שכל פרשת היין כתיב בה ווי"ן י"ד פעמים, הה"ד: ויחל נח ויטע כרם וישת מן היין ויתגל, וירא חם ויגד לשני אחיו ויקח שם ויפת וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם וגו' ויקץ נח וידע את אשר עשה לו ויאמר ארור כנען עבד עבדים וגו':