רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ב) וּמִקְצֵה אֶחָיו – מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם לִגְבוּרָה, שֶׁאֵין נִרְאִים גִּבּוֹרִים, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתָם גִּבּוֹרִים יַעֲשֶׂה אוֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה. וְאֵלֶּה הֵם: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשכָר וּבִנְיָמִין – אוֹתָן שֶׁלֹּא כָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָם כְּשֶׁבֵּרְכָן. אֲבָל שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים כָּפַל: "וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" (דברים לג,ז), "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד" (דברים לג,כ), "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי" (דברים לג,כג), "וּלְדָן אָמַר דָּן" (דברים לג,כב), וְכֵן לִזְבוּלוּן (דברים לג,יח) וְכֵן לְאָשֵׁר (דברים לג,כד). זֶהוּ לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה (צה,ד), שֶׁהִיא אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּתַּלמוּד בַּבְלִית שֶׁלָּנוּ מָצִינוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁכָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָן הֵם הַחַלָּשִׁים, וְאוֹתָן הֵבִיא לִפְנֵי פַרְעֹה. וִיהוּדָה שֶׁהֻכְפַּל שְׁמוֹ לֹא הֻכְפַּל מִשּׁוּם חֲלָשׁוּת, אֶלָּא טַעַם יֵשׁ בַּדָּבָר כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קַמָּא (צ"ב ע"א). וּבְבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי שָׁנִינוּ בָהּ בִּ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" כְּמוֹ תַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ.


(ו) אַנְשֵׁי חַיִל – בְּקִיאִין בְּאוּמָּנוּתָן לִרְעוֹת צֹאן.
עַל אֲשֶׁר לִי – עַל צֹאן שֶׁלִּי.


(ז) וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב – הִיא שְׁאֵלַת שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּרְאִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים לִפְרָקִים, שלודי"ר [saluder = לשאול בשלום]‏[1].


(ט) שְׁנֵי מְגוּרַי – יְמֵי גֵרוּתִי. כָּל יָמַי הָיִיתִי גֵר בָּאָרֶץ.
וְלֹא הִשִּׂיגוּ – בַּטּוֹבָה.


(י) וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב – כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּפְטָרִים מִלִּפְנֵי שָׂרִים, מְבָרְכִים אוֹתָם וְנוֹטְלִים רְשׁוּת. וּמַה בְּרָכָה בֵּרְכוֹ? שֶׁיַּעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלָיו, לְפִי שֶׁאֵין אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, אֶלָּא נִילוּס עוֹלָה וּמַשְׁקָה. וּמִבִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וָאֵילַךְ הָיָה פַרְעֹה בָא עַל נִילוּס וְהוּא עוֹלֶה לִקְרָאתוֹ וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ (תַּנְחוּמָא).


(יא) רַעְמְסֵס – מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן הִיא.


(יב) לְפִי הַטָּף – לְפִי הַצָּרִיךְ לְכָל בְּנֵי בֵיתָם.


(יג) וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ – חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן, לִתְחִלַּת שְׁנֵי הָרָעָב.
וַתֵּלַהּ – כְּמוֹ "וַתִּלְאֶה", לְשׁוֹן עֲיֵפוּת כְּתַרְגּוּמוֹ ("וְאִשְׁתַּלְהִי"). וְדוֹמֶה לוֹ (משלי כו,יח): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים".


(יד) בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים – נוֹתְנִין לוֹ אֶת הַכֶּסֶף.


(טו) אָפֵס – כְּתַרְגּוּמוֹ: "שְׁלִים".


(יז) וַיְנַהֲלֵם – כְּמוֹ "וַיְנַהֲגֵם", וְדוֹמֶה לוֹ: "אֵין מְנַהֵל לָהּ" (ישעיהו נא,יח), "עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תהלים כג,ב).


(יח) בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית – לִשְׁנֵי הָרָעָב.
כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף... – כִּי אֲשֶׁר תַּם הַכֶּסֶף וְהַמִּקְנֶה וּבָא הַכֹּל אֶל יַד אֲדוֹנִי.
בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ – כְּמוֹ "אִם לֹא גְוִיָּתֵנוּ".


(יט) וְתֶן זֶרַע – לִזְרוֹעַ הָאֲדָמָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹסֵף: "וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" (לעיל מה,ו), מִכֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאָה בְרָכָה לְרַגְלָיו, וְהִתְחִילוּ לִזְרוֹעַ וְכָלָה הָרָעָב. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (י,ג).
לֹא תֵשָׁם – לֹא תְהֵא שְׁמָמָה, "לָא תְבוּר" (אונקלוס). לְשׁוֹן "שְׂדֵה בוּר" (עירובין יז ע"ב) שֶׁאֵינוֹ חָרוּשׁ.


(כ) וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה – קְנוּיָה לוֹ.


(כא) וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר – יוֹסֵף מֵעִיר לְעִיר (לפי התרגום "מִקְּרֵי לִקְרֵי"), לְזִכָּרוֹן שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד חֵלֶק בָּאָרֶץ, וְהוֹשִׁיב שֶׁל עִיר זוֹ בַּחֲבֶרְתָּהּ. וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לִכְתּוֹב זֹאת, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל יוֹסֵף: שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָסִיר חֶרְפָּה מֵעַל אֶחָיו, שֶׁלֹּא יִהְיוּ קוֹרִין אוֹתָם "גּוֹלִים" (חולין ס' ע"ב).
מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם... – כֵּן עָשָׂה לְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בְּמַלְכוּת מִצְרַיִם, מִקְצֵה גְבוּלָהּ וְעַד קְצֵה גְבוּלָהּ.


(כב) הַכֹּהֲנִים – הַכּוֹמָרִים (לפי התרגום "כּוּמְרַיָּא"). כָּל לְשׁוֹן "כֹּהֵן" מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת הוּא, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהֵם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה כְּמוֹ: "כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ב,טז), "כֹּהֵן אוֹן" (לעיל מא,מה).
חֹק לַכֹּהֲנִים – חֹק כָּךְ וָכָךְ לֶחֶם לְיּוֹם (ביצה ט"ז ע"א).


(כג) הֵא – כְּמוֹ "הִנֵּה". כְּמוֹ: "וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי" (יחזקאל טז,מג).


(כד) לְזֶרַע הַשָּׂדֶה – שֶׁבְּכָל שָׁנָה.
וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם – וְלֶאֱכוֹל הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם.
לְטַפְּכֶם – בָּנִים קְטַנִּים.


(כה) נִמְצָא חֵן – לַעֲשׂוֹת לָנוּ זֹאת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ.
וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה – לְהַעֲלוֹת לוֹ הַמַּס הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה.


(כו) לְחֹק – שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר.


(כז) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – וְהֵיכָן? "בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן", שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
[וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ – לְשׁוֹן אֲחִיזָה.]
[וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ – קָנוּ בָתִּים וּנְחָלוֹת וְעָשׂוּ אֲחֻזּוֹת.]
[וַיִפְרוּ וַיִרְבּוּ – עַל הֶעָתִיד.]



(כח) וַיְחִי יַעֲקֹב – לָמָּה פָרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ, נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם. דָּבָר אַחֵר:" שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צו,א).


(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת – כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמְרָה בוֹ "קְרִיבָה לָמוּת", לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו (צו,ד). [יִצְחָק חַי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְיַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע. בְּדָוִד נֶאֱמַר "קְרִיבָה" (מל"א ב,א): אָבִיו חַי שְׁמוֹנִים שָׁנִים, וְהוּא חַי שִׁבְעִים.]
וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף – לְמִי שֶׁהָיָה יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת (צו,ה).
שִׂים נָא יָדְךָ – וְהִשָּׁבַע.
חֶסֶד וֶאֱמֶת – חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין עִם הַמֵּתִים הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל (צו,ה).
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם – סוֹפָהּ לִהְיוֹת עֲפָרָהּ כִּנִּים וּמְרַחֲשִׁין תַּחַת גּוּפִי, וְשֶׁאֵין מֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ חַיִּים אֶלָּא בְצַעַר גִּלְגּוּל מְחִילוֹת, וְשֶׁלֹּא יַעֲשׂוּנִי מִצְרַיִם עֲבוֹדָה זָרָה (צו,ה).


(ל) וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי – וָי"ו זוֹ מְחֻבָּר לְמַעְלָה לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי" וְהִשָּׁבַע לִי, וַאֲנִי סוֹפִי לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי, וְאַתָּה תִּשָּׂאֵנִי מִמִּצְרַיִם. וְאֵין לוֹמַר: "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי" – הַשְׁכִּיבֵנִי עִם אֲבוֹתַי בַּמְּעָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב אַחֲרָיו "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם". וְעוֹד מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם לְשׁוֹן "שְׁכִיבָה עִם אֲבוֹתָיו" הִיא הַגְּוִיעָה וְלֹא הַקְּבוּרָה, כְּמוֹ: "וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו", וְאַחַר כָּךְ "וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד" (מל"א ב,י).


(לא) וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל – תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ (מגילה ט"ז ע"ב).
עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה – הָפַךְ עַצְמוֹ לְצַד הַשְּׁכִינָה. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה (שבת י"ב ע"ב; נדרים מ' ע"ב). דָּבָר אַחֵר: "עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" – עַל שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְלֹא הָיָה בָהּ רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף מֶלֶךְ הוּא, וְעוֹד שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ.

הערות[עריכה]

  1. ^ בניגוד לברכה של פסוק י' (ראו מס' 3037), שהיא באמת ברכה.