קטגוריה:בראשית ב יד
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.
וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
וְשֵׁ֨ם וְ - ו' החיבור
שֵׁ֨ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/8034
מורפ': HC/Ncmsc הַנָּהָ֤ר הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּהָ֤ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5104
מורפ': HTd/Ncmsa הַשְּׁלִישִׁי֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁלִישִׁי֙ - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7992
מורפ': HTd/Aomsa חִדֶּ֔קֶל חִדֶּ֔קֶל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 2313
מורפ': HNp ה֥וּא ה֥וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms הַֽהֹלֵ֖ךְ הַֽ - מילית, ה' הידיעה
הֹלֵ֖ךְ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1980
מורפ': HTd/Vqrmsa קִדְמַ֣ת קִדְמַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6926
מורפ': HNcfsc אַשּׁ֑וּר אַשּׁ֑וּר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 804
מורפ': HNp וְהַנָּהָ֥ר וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּהָ֥ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/5104
מורפ': HC/Td/Ncmsa הָֽרְבִיעִ֖י הָֽ - מילית, ה' הידיעה
רְבִיעִ֖י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7243
מורפ': HTd/Aomsa ה֥וּא ה֥וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms פְרָֽת פְרָֽת - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6578
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְשֵׁ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) הַנָּהָ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) הַשְּׁלִישִׁי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
חִדֶּ֔קֶל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
ה֥וּא מרכא (משרת, דרגא 5) הַֽהֹלֵ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
קִדְמַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) אַשּׁ֑וּר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהַנָּהָ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הָֽרְבִיעִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
ה֥וּא מרכא (משרת, דרגא 5) פְרָֽת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר מזרחית למקום בו תהיה מדינה אשור, וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְשׁוֹם נַהְרָא תְּלִיתָאָה דִּגְלָת הוּא מְהַלֵּךְ לְמַדְנְחָא דְּאַתּוּר וְנַהְרָא רְבִיעָאָה הוּא פְּרָת׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְשׁוּם נַהֲרָא תְלִיתָאָה דִּגְלַת הוּא מְהַלֵּךְ לְמַדִּינְחָא דְאַתּוּר וְנַהְרָא רְבִיעָאָה הוּא פְרָת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשׁוּם נַהֲרָא תְּלִיתָאָה דִיגְלַת הוּא דִמְהֲלִיךְ לְמִידְנַח אַתּוּר וְנַהֲרָא רְבִיעָאָה הוּא פְּרָת: |
רש"י
"פרת" - שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם
"כוש ואשור" - עדיין לא היו וכתב המקרא ע"ש העתיד
"קדמת אשור" - למזרחה של אשור
"הוא פרת" - החשוב על כולם הנזכר על שם א"י
פירש הרא״ם:
- מפני שהתי״ו הוא תי״ו של סמיכות ובאה במקום הה״א שבסוף התיבה הבאה במקום למ״ד, כמו מצרימה כו' וד״ל, ויהיה קדמת כמו קדמה והיו כמו 'למזרח אשור'.
- וכתב הרב גור אריה עליו וזה לשונו:
- ולא נראה כלל, שלא מצינו שהה״א שהיא במקום למ״ד תיהפך לתי״ו בסמיכות כו'.
- וסיים דבריו וזה לשונו:
- אבל פירושו למזרחו של אשור, לצד קדם, עכ״ל.
- ויהיה ההבדל בין פירוש הרא״ם ופירושו, דלדברי הרא״ם הנהר היא חוץ למדינת אשור במזרח המדינה, ולדבריו הנהר היא בתוך גבול מדינת אשור והיא בצד מזרח בפניו. אבל סתירתו על הרא״ם אינו סתירה על פירוש הרא״ם, כי די לנו חבר בחבירו כיוצא בו והוא קדמת עדן לפי פירוש רש״י שם, וכן עשה רש״י במלת "לבת אש" שהוא לשון לב, ואין לו אלא חבר אחד דוגמתו עיי״ש. וגם התרגום דהכא מפרש כפירוש רש״י, "למדינחא דאתור". ולפי פירושו של הגור אריה, לשון רש״י גם לשון התרגום הם מגומגמים מאד.
- אך באמת התרגום של קדמת עדן הוא מגומגם מאד וקשה להבינו מבלי פירוש ארוך, וזה לשונו שם: "ונפק קין מן קדם ה׳ ויתב בארעא גלי ומטלטל דהות עבידא עלוהי מלקדמין (ויש דפוסים שכתוב דגינתא בד') בגינתא דעדן", עכ"ל. וצריך עיון סאי קאמר, שאם היתה הגירסא דשם "מלקדמין דגינתא" בד' היינו יכולין לישבו, והוי קאי "דהות עבידא עלוהי" למעלה על "גלי ומטלטל"; אבל "בנינתא" בב' אי אפשר ליישבו, שהרי כבר גורש חוץ לגן. ואולי י״ל בדוחק דהכא פירש התרגום פירוש המלות והתם פירש התרגום כוונת העניין לא המלות, והכי פירושו: ויתב בארעא גלי ומטלטל דהות עכידא עלוהי מלקדמין, רוצה לומר שישב קין בארץ ההיא נע ונד באותו עונש שהיה נעשה ומוטל עליו קודם לכן בגינתא דעדן, רוצה לומר בעוד היותו בגן עדן. והכוונה, שהרי קיימא לן שנצטווה האדם בגן עדן ז' מצוות בני נח, ובתוכם הוא שפיכות דמים. ואמר התרגום שעונש השפיכות דמים בשוגג להיותו בגלות נע ונד. והטעם מוכיח שם כן, שהרי הטפחא שהיא בעברי תחת מלת "נוד" כתבוה בתרגום תחת מלת "מלקדמין", שהוא היה ראוי להיות תרגום של "קדמת"; ולפי פירושו משמע שכל זה הוא פירוש למלת "נוד". ולכך הוסיף "בגינתא דעדן" בב', שהכל הוא פירוש על עונשו של נע ונד, ועל מלת קדמת עדן שבעברי לא תרגם כלום, כיון שיכול להיות שהוא כלול בלשונו; זה הכל כשנעשה מלת קדמת מוכרת, ונוסיף ב׳ על מלת עדן. וכן גם כן למעלה נוכל לתרגם קדמת אשור, למזרח באשור, שיהיה מלת קדמת מוכרת וב׳ באשור נוסף, לומר שהנהר הוא בארץ אשור. אלא שדעת התרגום להראות לנו שדעתו גם כן כדעת רש״י, שבאה התי״ו במקום ה״א הבאה כמקום למ״ד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פְּרָת – שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין וּמַבְרִין אֶת הָאָדָם.
כּוּשׁ וְאַשּׁוּר – עֲדַיִין לֹא הָיוּ, וְכָתַב הַמִּקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד.
קִדְמַת אַשּׁוּר – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אַשּׁוּר.
הוּא פְרָת – הֶחָשׁוּב עַל כֻּלָּם, הַנִּזְכָּר עַל שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ודע, כי מהפסוק הראשון עד "לעשות" – הזכיר הכתוב "אלהים", ואחר כן השם הנכבד והנורא עמו. ומה יקרו דברי קדמונינו ז"ל, שאמרו: נקרא שם מלא על עולם מלא; כי לא היה שם כח מקבל זה השם. ובפרשת "ואלה שמות" אפרש סוד השם, ואם הוא סמוך, אם יעזרני השם.
ודע, כי מקום האדמה שנברא ממנה אדם – קרוב אל גן עדן, כי יש אומרים כי האדמה היא ארץ ישראל. והנה שכחו, "ויהי בנסעם מקדם" (בראשית יא ב):מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הוא פרת. והוא "נהר כבר" (יחזקאל א, א). פרת, שהוא פרה ורבה, עד שעוברין בו בספינה. פרת, שהוא מפריד והולך, עד שהוא כלה ופותקין אותו במגרפה. "כבר", שמימיו קלין, עד שפירותיו גסין ואינן יורדין בכברה:
זכרותא דמיא פרת, דאמר רב יהודה אמר רב: הנודר מן המים הבאים מפרת, אסור במים שבעולם; דאמר רב יהודה אמר רב: כל הנהרות למטה משלשה נהרות, ושלשה נהרות למטה מפרת. והא איכא עינתא דמדליין? הני סולמי דפרת נינהו. ר' מאיר אומר: "יובל" שמו, שנאמר: "ועל יובל ישלח שרשיו" (ירמיהו יז, ח). וחכמים אומרים: פרת שמו, שמימיו פרין ורבין. מסייע ליה לשמואל, דאמר: נהרא מכיפיה מיבריך. ופליגא דרב, דאמר רב: מטרא במערבא, סהדא רבה פרת. רב הונא אמר: "פרת" בפני עצמו, "כבר" בפני עצמו.
אומרים לחדקל: למה קולך הולך? אומר: הלואי אשמיע קולי ונראה. אומרים לפרת: למה אין קולך הולך? אומר להם: מעשי מודיעין אותי. אדם נוטע בי נטיעה, הוא עולה לשלשים יום; זורעין בי זריעה, עולה לג' ימים. אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם נשמע? אומרים להם: אין אנו צריכין, פירותינו מודיעין עלינו. אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אומרים להם: הלואי נשמיע קולנו ונראה. רב הונא אמר: לא מן הטעם הוא זה, אלא אילני מאכל, על ידי שכבדין בפירותיהן, אין קולן הולך; אילני סרק, על ידי שקלין בפירותיהן לפיכך קולן הולך, הדא הוא דכתיב: "וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער" וגו' (ישעיהו ז, ב).
רבי יהושע בן לוי אומר: עתיד הקב"ה להשקות כוס תרעלה לעכו"ם ממקום שהדין יוצא. מה טעם? ונהר יוצא מעדן, אלו ד' מלכיות, כנגד ד' ראשים. שם האחד פישון, זה בבל, על שם "ופשו פרשיו". הוא הסובב את כל ארץ החוילה. עלה והקיף את כל ארץ ישראל, דכתיב בהו: "הוחילי לאלהים כי עוד אודנו". אשר שם הזהב, אלו דברי תורה שהן נחמדין מזהב. וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל, ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. שם הבדלח ואבן השהם, מקרא, משנה, תלמוד, תוספתא ואגדה.
ושם הנהר השני גיחון, זה מדי, שהיה המן שף כנחש, על שם "על גחונך תלך". הוא הסובב את כל ארץ כוש, על שם "המולך מהודו ועד כוש". ושם הנהר השלישי חדקל, זו יון, שהיתה חדה וקלה בגזרה, שהיתה אומרת לישראל: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. הוא ההולך קדמת אשור. כל המלכים נקראו על שם אשור, על שם שמתעשרות מישראל. כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שמתנאות מישראל. כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שהן מצרות לישראל.
והנהר הרביעי הוא פרת, זה מלכות רביעית, שהפירה והצירה לבניו, שהפירה והצירה לעולם. פרת, שפרה ורבה מברכתו של זקן. פרת, שאני עתיד להפרע לה בסוף. פרת, על שם סופה, "פורה דרכתי לבדי":
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית ב יד"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.