מ"ג דברים א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג דברים א · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כׇּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִתְפְּנוּ וְטוּלוּ לְכוֹן וְעוּלוּ לְטוּרָא דֶּאֱמוֹרָאָה וּלְכָל מְגִירוֹהִי בְּמֵישְׁרָא בְּטוּרָא וּבְשָׁפֵילְתָּא וּבְדָרוֹמָא וּבִסְפַר יַמָּא אֲרַע כְּנַעֲנָאָה וְלִבְנָן עַד נַהְרָא רַבָּא נַהְרָא פְרָת׃
ירושלמי (יונתן):
אִתְפְּנִיאוּ וְטוּלוּ לְכוֹן לַעֲרָד וְחוּרְמָה וְעוּלוּ לְטַוְורָא דֶאֱמוֹרָאָה וּלְוַת כָּל דַּיְירֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְגַבְלָא בְּמֵישְׁרָא דְחוֹרְשָׁא בְּטַוְורָא בִּשְׁפֵיילְתָּא וּבְדָרוֹמָא וּבִסְפַר יַמָא אַשְׁקְלוּן וְקִיסְרִין אַרַע כְּנַעֲנָאָה עַד קַלְדוֹהִי וְלִבְנָן אֲתַר טַוְורֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא עַד נַהֲרָא רַבָּא נַהֲרָא פְּרָת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פנו וסעו לכם" - זו דרך ערד וחרמה

"ובאו הר האמרי" - כמשמעו

"ואל כל שכניו" - עמון ומואב והר שעיר

"בערבה" - זה מישור של יער

"בהר" - זה הר המלך

"ובשפלה" - זו שפלת דרום

"ובנגב ובחוף הים" - אשקלון ועזה וקסרי וכו' כדאי' בספרי

"עד הנהר הגדול" - מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבק לשחוור וישתחוו לך (שבועות דף מז:) קרב לגבי דהינא ואידהן

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם – זוֹ דֶּרֶךְ עֲרָד וְחָרְמָה.
וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי – כְּמַשְׁמָעוֹ.
וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו – עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר.
בָּעֲרָבָה – זֶה מִישׁוֹר שֶׁל יַעַר.
בָּהָר – זֶה הַר הַמֶּלֶךְ.
וּבַשְּׁפֵלָה – זוֹ שְׁפֵלַת דָּרוֹם.
וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם – אַשְׁקְלוֹן וְעַזָּה וְקֵסָרִי וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי (ו).
עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל – מִפְּנֵי שֶׁנִּזְכָּר עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קוֹרְאוֹ גָּדוֹל. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: עֶבֶד מֶלֶךְ – מֶלֶךְ, הִדָּבֵק לְשַׁחְוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ (שם); קְרַב לְגַבֵּי דְּהִינָא וְאִידַּהֵן (שבועות מ"ז ע"ב).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פנו וסעו לכם" - הזכיר להם הארץ והדרך שילכו בה למסעיהם ואחרי כן אמר ראה נתתי לפניכם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם באו ורשו את הארץ מצוה לא יעוד והבטחה כאשר פירשתי (במדבר לג נג)

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואל כל שכניו. עמון ומואב והר שעיר. ובחוף הים, זו ארץ אשקלון ועזה וקסרי וחברותיהם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פנו וסעו לכם", ואמר בזה ד' דברים: א] שלא תתעכבו במדבר רק תסעו עד הר האמורי בלא עיכוב, ב] שלא יצטרכו לסבוב את ארץ אדום ומואב רק תסעו בדרך ישר ותבואוהר האמורי דרך ארץ אדום, ג] שתכבשו כל הארץ המובטח לאברהם אבינו שהובטח לו גם קיני וקנזי וקדמוני שהוא ארץ אדום ומואב ובני עמון ועז"א ואל כל שכניו וגם תכבשו בערבה וכו' עד הנהר הגדול נהר פרת, שהוא ההבטחה שא"ל בפ' משפטים ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר, ושם אמר לא אגרשנו מפניך בשנה אחת מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה וכו' ופה אמר שיכבשו הכל תיכף שבזה נכלל שיפרו וירבו תיכף עד שיוכלו להושיב כל הגבול הזה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

פנו וסעו לכם - זה דרך ערד וחרמה: ובאו אל הר האמורי ואל כל שכניו - זה עמון ומואב והר שעיר: בערבה - זה מישור של יער: בהר - זה הר המלך: בשפלה - זה שפילות דרום: ובנגב בחוף הים - זה אשקלון ועזה וקיסרין: ארץ הכנעני - זה גבול כנען, שנאמר בראשית י ויהי גבול הכנעני מצידון עד לשע - זו קלדה:

והלבנון - אמר להם כשאתם נכנסים לארץ צריכים אתם להעמיד עליכם מלך ולבנות לכם בית הבחירה. ומנין שאין לבנון אלא מלך? שנאמר יחזקאל יז בוא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז, ואומר מלכים ב יד החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה לנו את בתך לבני לאשה, ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח. ואין לבנון אלא בית המקדש, שנא' ירמיה כב גלעד אתה לי ראש הלבנון, ואומר ישעיהו י והלבנון באדיר יפול.

ד"א: למה קורים אותו לבנון? שהוא מלבין עונותיהם של ישראל שנאמר ישעיהו א אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.

עד הנהר הגדול נהר פרת - שרובו ותוקפו כנגד ארץ ישראל. משל ההדיוט אומר: עבד מלך - מלך, הדבק לשחוור - וישתחוו לך:

ד"א נהר פרת - והולך עד שכולה מגריפה לגרפו.

ד"א נהר פרת - שפרה ורבה, עד שעוברים אותו בספינות. הרי כל הנהרות אומרים לפרת: מפני מה אין אתה משמיע קולך כדרך שקולינו הולך למרחוק? אמר להם מעשי מוכיחים עלי: זורעים עלי זריעה - עולה לג' ימים; נוטעים בי נטיעה - עולה לג' ימים; הרי הכתוב משבחני, עד הנהר הגדול נהר פרת - מלמד שפרה ורבה עד שעוברים אותו בספינות:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פנו"    פ"א כפולה. יש לכם לפנות מכל מעשים רעים. א"נ בכל מקום שאתם פונים העננים עמכם:

<< · מ"ג דברים · א · ז · >>