קטגוריה:במדבר ז ב
ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים.
וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים.
וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃
וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ וַ - ו' החיבור
יַּקְרִ֨יבוּ֙ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7126
מורפ': HC/Vhw3mp נְשִׂיאֵ֣י נְשִׂיאֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 5387 a
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp רָאשֵׁ֖י רָאשֵׁ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmpc בֵּ֣ית בֵּ֣ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc אֲבֹתָ֑ם אֲבֹתָ֑ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmpc/Sp3mp הֵ֚ם הֵ֚ם - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1992
מורפ': HPp3mp נְשִׂיאֵ֣י נְשִׂיאֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 5387 a
מורפ': HNcmpc הַמַּטֹּ֔ת הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּטֹּ֔ת - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/4294
מורפ': HTd/Ncmpa הֵ֥ם הֵ֥ם - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1992
מורפ': HPp3mp הָעֹמְדִ֖ים הָ - מילית, ה' הידיעה
עֹמְדִ֖ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/5975
מורפ': HTd/Vqrmpa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַפְּקֻדִֽים הַ - מילית, ה' הידיעה
פְּקֻדִֽים - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/6485 a
מורפ': HTd/Vqsmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נְשִׂיאֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
רָאשֵׁ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
בֵּ֣ית מונח (משרת, דרגא 5) אֲבֹתָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הֵ֚ם יתיב (משנה, דרגא 3)
נְשִׂיאֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַמַּטֹּ֔ת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הֵ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) הָעֹמְדִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
עַל־הַפְּקֻדִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּקְרִיבוּ הביאו והקדישו (את עגלות הצב וכו' - ראה בפסוק הבא) נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם - הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים המוזכרים בפרק א, כשעמדו בראש כל שבט ושבט במפקד.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְקָרִיבוּ רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל רֵישֵׁי בֵּית אֲבָהָתְהוֹן אִנּוּן רַבְרְבֵי שִׁבְטַיָּא אִנּוּן דְּקָיְמִין עַל מִנְיָנַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְקָרִיבוּ אֲמַרְכְּלַיָא דְיִשְרָאֵל רֵישֵׁי בֵּית אַבְהַתְהוֹן הִינוּן רַבְרְבֵי שִׁבְטַיָא הִינוּן דְמִתְמַנָן בְּמִצְרַיִם אֲמַרְכּוֹלִין עַל מִנְיָנַיָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמז. ויקריבו נשיאי ישראל, הנה מ"ש ראשי בית אבותם סותר למה שקראם בשם נשיאים. שראש בית אב הוא פחות מנשיא השבט שמורה שהוא על השבט כולו, והראש בית אב היא רק על משפחה. ולמה כפל שנית הם נשיאי המטות. ומ"ש הם העומדים על הפקודים שפרש”י ועמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, והלא המנין לא היה עד א' באייר. וע”כ פי' חז”ל שמה שנאמר ראשי בית אבותם היינו שקודם שנתמנו לנשיאי השבט היו ראשי בית אב. וכמ”ש הם נשיאי המטות מוסב על בית אבותם, שאבותם הם היו אז נשיאי המטות בעת שהיו הם ראשי בית אבות. ומ"ש ולא ראשי בית אבותם לבד ר”ל שלא תאמר שאז היו רק ראשי בית אבותם שאבותם היו הדיוטות, אלא שאבותם היו אז נשיאי שבטים וא”כ היו הם עתה נשיאים בני נשיאים. ומ”ש הם העומדים על הפקודים, ר”ל שבעת שהם היו ראשי בית אב היו ממינים על הפקודים. ר"ל על השוטרים שהיו מופקדים על עושי המלאכה, וכמו שתרגם יונתן אינון דמתמנין במצרים מרכולין על מנינא.
רש"י
"הם העומדים על הפקודים" - שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל שנא' (במדבר א) ואתכם יהיו וגו'
[ו] הם העומדים על הפקודים שעמדו עם משה ואהרן במנין הפקודים. הקשה הרא"ם, שהרי ביום כלות משה להקים המשכן לא היו עדיין הפקודים, עד אחד באייר, ותירץ, שהכתוב דיבר על שם העתיד, כמו "ההולך קדמת אשור" (בראשית ב', י"ד), ואשור לא היה (רש"י שם). ואין זה נכון, שכל הפרשה הזאת נכתבה על שם עבר, שכן היה בזמן כשהוקם המשכן. ולפיכך יתכן לומר "הם העומדים על הפקודים" שכבר היו הפקודים. וכן משמע לשון הכתוב (פסוק א) "ויהי ביום כלות משה המשכן", שלא נאמר 'ויכלה משה להקים המשכן', אלא "ויהי ביום כלות משה", כלומר באותו היום שהוקם, וזה מוכיח כי בזמן שמדבר הכתוב [ה]זה - כבר הוקם לפני ימים המשכן, ושפיר כתב "הם העומדים על הפקודים", כי בזמן שדיבר הכתוב כבר עמדו על הפקודים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים – שֶׁעָמְדוּ עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּשֶׁמָּנוּ אֶת יִשְֹרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִתְּכֶם יִהְיוּ" וְגוֹמֵר (במדבר א,ד).
רשב"ם
רמב"ן
"מזרק אחד כסף" - כנגד העולם שהוא עשוי ככדור שבעים שקל שהם ימשלו על שבעים אומות שניהם מלאים שיביאו להם מנחות מכולן סולת המסולאים בפז (איכה ד ב) בלולה בשמן טוב שם משמן טוב (קהלת ז א) כסף כמה דתימא כסף נבחר לשון צדיק (משלי י כ) כף אחת עשרה זהב כנגד עשרה דורות מן פרץ ועד דוד שהיו כולם צדיקים מלאים מעשים טובים כריח הקטורת
"פר" - אחד כנגד אברהם איל אחד כנגד יצחק כבש אחד כנגד יעקב שעיר עזים אחד לכפר על מעשה יהודה שהביא הכתונת לאביו ולזבח השלמים בקר שנים כנגד דוד ושלמה שהתחילו במלכות והיו צדיקים והיתה המלכות שלימה אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה כנגד חמשה עשר מלכים שהיו מן רחבעם ועד צדקיהו מלך בן מלך מהם צדיקים גמורים מהם בינונים מהם רשעים גמורים זו מחשבתו של נחשון בן עמינדב ונתנאל בן צוער חשב גם כן בלבו שיביא חנוכה בשיעור זה וחשב בו טעם אחר (במדב"ר יג טו) והקריב על שם התורה לפי שהיה שבחו של שבט יששכר בחכמת התורה קערת כסף כנגד התורה שקרויה לחם שנאמר לכו לחמו בלחמי (משלי ט ה) ונאמר בלחם הפנים (שמות כה כט) ועשית קערותיו וזבולון הקריב שהיה עוסק בפרקמטיא וטורח ונותן לתוך פיו של יששכר ונוטל שכר עמו קערה כנגד הים שהיה לחוף ימים (במדב"ר יג טז) וכן מצאו שם במדרש בכל שבט ושבט טעם מיוחד בקרבנו ובשיעורי הקרבן ולכך השוה אותם הכתוב לפרט כל אחד בעצמו כאילו לא הוזכר האחר ואחרי כן כללם כאחד לרמוז כי בעת אחת עלה במחשבתם להקריב החנוכה ולא קדם אחד לחבירו במחשבה ולא בהבאה לפני המשכן ועל זה הזכירם הכתוב לכולם בהשואהספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר ז ב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.