רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(א) אַמְרָפֶל – הוּא נִמְרוֹד, שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם: פּוֹל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ (עירובין נ"ג ע"א).
מֶלֶךְ גּוֹיִם – מָקוֹם יֵשׁ שֶׁשְׁמוֹ "גּוֹיִם", עַל שֵׁם שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שָׁמָּה מִכַּמָּה אֻמּוֹת וּמְקוֹמוֹת, וְהִמְלִיכוּ אִישׁ עֲלֵיהֶם וּשְׁמוֹ תִּדְעָל (בראשית רבה מב,ד).


(ב) בֶּרַע – רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת.
בִּרְשַׁע – שֶׁנִּתְעַלֶּה בְרֶשַׁע.
שִׁנְאָב – שׂוֹנֵא אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
שֶׁמְאֵבֶר – שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפּוֹץ וְלִמְרוֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בֶּלַע – שֵׁם הָעִיר (בראשית רבה מב,ה).


(ג) עֵמֶק הַשִּׂדִּים – כָּךְ שְׁמוֹ, עַל שֵׁם שֶהָיוּ בוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה (כתרגומו "מֵישַׁר חַקְלַיָּא").
הוּא יָם הַמֶּלַח – לְאַחַר זְמַן נִמְשַׁךְ הַיָּם לְתוֹכוֹ וְנַעֲשָׂה יָם הַמֶּלַח. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ הַצּוּרִים סְבִיבוֹתָיו, וְנִמְשְׁכוּ יְאוֹרִים לְתוֹכוֹ (בראשית רבה מב,ה).


(ד) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ חֲמִשָּׁה מְלָכִים הַלָּלוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר.


(ה) וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לְמִרְדָן בָּא כְדָרְלָעֹמֶר – לְפִי שֶׁהוּא הָיָה בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה (בראשית רבה מב,ה).
וְהַמְּלָכִים... – אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה מְלָכִים.
זוּזִים – הֵם זַמְזֻמִּים (דברים יב,כ).


(ו) בְּהַרְרָם – בָּהָר שֶׁלָּהֶם.
אֵיל פָּארָן – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מֵישַׁר פָּארָן". וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין "אֵיל" לְשׁוֹן "מִישׁוֹר", אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן "אֵיל" שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא "אֵלוֹנֵי" שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן "כִּכָּר" שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים "אָבֵל" שְׁמוֹ: "אָבֵל הַשִּׁטִּים" (במדבר לג,מט). וְכֵן "בַּעַל גָּד" (יהושע יא,יז) "בַּעַל" שְׁמוֹ. וְכֻלָּם מְתוּרְגָּמִין "מֵישָׁר", וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו.
עַל הַמִּדְבָּר – אֵצֶל הַמִּדְבָּר, כְּמוֹ: "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ).


(ז) עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ – עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִין מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל עִסְקֵי אוֹתוֹ הָעַיִן, וְהֵם מֵי מְרִיבָה. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגְּמוֹ כִּפְשׁוּטוֹ ("מֵישַׁר פִּלּוּג דִּינָא"), מָקוֹם שֶׁהָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה מִתְקַבְּצִים שָׁם לְכָל מִשְׁפָּט.
שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי – עֲדַיִין לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק, וְנִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד (בראשית רבה מב,ז).
בְּחַצְצֹן תָּמָר – הוּא עֵין גֶּדִי, מִקְרָא מָלֵא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב כ,ב) בִּיהוֹשָׁפָט.


(ט) אַרְבָּעָה מְלָכִים... – וְאַף עַל פִּי כֵן נָצְּחוּ הַמּוּעָטִים. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁגִּבּוֹרִים הָיוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע אַבְרָהָם מִלִּרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם.


(י) בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר – בְּאֵרוֹת הַרְבֵּה הָיוּ שָׁם, שֶׁנּוֹטְלִין מִשָּׁם אֲדָמָה לְטִיט שֶׁל בִּנְיָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁהָיָה הַטִּיט מוּגְבָּל בָּהֶם, וְנַעֲשָׂה נֵס לְמֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם. לְפִי שֶׁהָיוּ בָאֻמּוֹת מִקְצָתָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִין שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִים מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא זֶה מִן הַחֵמָר הֶאֱמִינוּ בְאַבְרָם לְמַפְרֵעַ (בראשית רבה מב,ז).
הֶרָה נָּסוּ – לְהַר נָסוּ. "הֶרָה" כְּמוֹ "לְהַר", כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין "הֶרָה" לְ"הָהָרָה": שֶׁהֵ"א שֶׁבְּסוֹף הַתֵּיבָה עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לָמֶ"ד שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, אֲבָל אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לָמֶ"ד וּנְקוּדָה פַּתָּח תַּחְתֶּיהָ. וַהֲרֵי "הֶרָה" כְּמוֹ "לְהַר" אוֹ כְּמוֹ "אֶל הַר", וְאֵינוֹ מְפָרֵשׁ לְאֵיזֶה הַר, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד נָס בַּאֲשֶׁר מָצָא הַר תְּחִלָּה. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן הֵ"א בְרֹאשָׁהּ לִכְתּוֹב "הָהָרָה" אוֹ "הַמִּדְבָּרָה", פִּתְרוֹנוֹ כְּמוֹ "אֶל הָהָר" אוֹ כְּמוֹ "לְהָהָר", וּמַשְמַע לְאוֹתוֹ הָר הַיָּדוּעַ וּמְפוֹרָשׁ בַּפָּרָשָׁה.


(יב) וְהוּא יוֹשֵׁב בִּסְדוֹם – מִי גָּרַם לוֹ זֹאת? יְשִׁיבָתוֹ בִּסְדוֹם (בראשית רבה מב,ז).


(יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט – לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב "כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים" (דברים ג,יא). וְזֶהוּ "נִשְׁאַר", שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו כְּשֶׁהִכּוּ הָרְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, תַּנְחוּמָא (חֻקת כה). וּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (מב,ח): זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל. וְזֶהוּ "מִיֶּתֶר הָרְפָאִים", שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ..." (לעיל ו,ד). וּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה.
הָעִבְרִי – שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר (מב,ח).
בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם – שֶׁכָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית. [דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִשִּׂיאוּ לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר.]


(יד) וַיָּרֶק – כְּתַרְגּוּמוֹ "וְזָרֵיז", ארמי"רarmer = לצייד בנשק.
הערה: חסר בדפוסים הרגילים, אבל נמצא בכתבי־היד ובדפוס הראשון.
בלע"ז. וְכֵן (ויקרא כו,לג): "וַהֲרִיקוֹתִי אַחֲרֵיכֶם חֶרֶב" – אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי עֲלֵיכֶם. וְכֵן "אָרִיק חַרְבִּי" (שמות טו,ט), וְכֵן "וְהָרֵק חֲנִית וּסְגוֹר" (תהלים לה,ג).
חֲנִיכָיו – "חֲנִיכוֹ" כְּתִיב, זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת. וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְּלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמוֹד בָּהּ. וְכֵן: "חֲנוֹךְ לַנַּעַר" (משלי כב,ו), "חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר ז,י), "חֲנֻכַּת הַבַּיִת" (תהלים ל,א). וּבְלַעַ"ז קוֹרִין לוֹ איניציי"רinicier = לחנוך.
הערה: רש"י אינו מתרגם את "חניכיו" אלא את הפועל שבשורשו. דרמססטר־ברנדין מפענחים: אנציניי"ר ancinier, שהיה צריך להיות אינשיניי"ר ensenier ("ללמד"), אולם אין בכתבי־היד השי"ן המתבקשת (s). גם יש ב-incinier שני המובנים של "לחנוך" ו"לחנך". כתבי־יד אחדים כנראה כותבים אישטריני"ר estrener "להשתמש בפעם הראשונה".
.
שְׁמוֹנָה עָשָׂר... – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ (בראשית רבה מג,ב; נדרים ל"ב ע"א).
עַד דָּן – שָׁם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהַעֲמִיד שָׁם עֵגֶל (סנהדרין צ"ו ע"א).


(טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם – לְפִי פְשׁוּטוֹ סָרֵס הַמִּקְרָא: "וַיֵּחָלֵק הוּא וַעֲבָדָיו עֲלֵיהֶם לַיְלָה", כְּדֶרֶךְ הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר הַנִּרְדָפִים כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכַאן וְזֶה לְכַאן.
לַיְלָה – כְּלוֹמַר: אַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁנֶּחְלַק הַלַּיְלָה, וּבְחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי נִשְׁמַר וּבָא לוֹ לַחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם (בראשית רבה מג,ג).
עַד חוֹבָה – אֵין מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ "חוֹבָה". וְדָן קוֹרֵא "חוֹבָה", עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת שָׁם.


(יז) עֵמֶק שָׁוֵה – כָּךְ שְׁמוֹ, כְּתַרְגּוּמוֹ "לְמֵישַׁר מְפֻנַּא" – פָּנוּי מֵאִילָנוֹת וּמִכָּל מִכְשׁוֹל.
עֵמֶק הַמֶּלֶךְ – "בֵּית רֵיסָא דְּמַלְכָּא" (אונקלוס), בֵּית רִיס אֶחָד שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים קָנִים, שֶׁהָיָה מְיוּחָד לַמֶּלֶךְ לְצַחֵק שָׁם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עֵמֶק שֶׁהוּשְׁווּ שָׁם כָּל הָאֻמּוֹת וְהִמְלִיכוּ אֶת אַבְרָם עֲלֵיהֶם לִנְשִׂיא אֱלֹהִים וּלְקָצִין (בראשית רבה מג,ג).


(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: הוּא שֵׁם בֶּן נֹחַ (נדרים ל"ב ע"ב).
לֶחֶם וָיָיִן – כָּךְ עוֹשִׂים לִיגִיעֵי מִלְחָמָה. וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל שֶׁהָרַג אֶת בָּנָיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רָמַז לוֹ עַל הַמְּנָחוֹת וְעַל הַנְּסָכִים שֶׁיַּקְרִיבוּ שָׁם בָּנָיו (בראשית רבה מג,ג).


(יט) קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – כְּמוֹ "עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו,טו), עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ.


(כ) אֲשֶׁר מִגֵּן – אֲשֶׁר הִסְגִּיר, וְכֵן "אַמַּגֶנְךָ יִשְׂרָאֵל" (הושע יא,ח).
וַיִּתֶּן לוֹ אַבְרָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה כֹהֵן (בראשית רבה מג,ח).


(כא) תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ – מִן הַשְּׁבִי שֶׁלִּי שֶׁהִצַּלְתָּ, הַחֲזֵר לִי הַגּוּפִים לְבַדָּם.


(כב) הֲרִמֹתִי יָדִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה: מֵרִים אֲנִי אֶת יָדִי לְאֵל עֶלְיוֹן. וְכֵן (להלן כב,טז): "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי" – נִשְׁבַּע אֲנִי. וְכֵן (להלן כג,יג): "נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי" – נוֹתֵן אֲנִי לְךָ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קָחֵהוּ מִמֶּנִּי.


(כג) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל – אֲעַכֵּב לְעַצְמִי מִן הַשֶּׁבִי.
וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ – וְאִם תֹּאמַר לָתֵת לִי שָׂכָר מִבֵּית גְּנָזֶיךָ לֹא אֶקָּח.
וְלֹא תֹאמַר... – שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי לְעַשְּׁרֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב,ב): "וַאֲבָרֶכְךָ...".


(כד) הַנְּעָרִים – עֲבָדַי "אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי", וְעוֹד "עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא...". אַף עַל פִּי שֶׁעֲבָדַי נִכְנְסוּ לַמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם" (לעיל פסוק טו), וְעָנֵר וַחֲבֵרָיו יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים לִשְׁמוֹר, אֲפִלּוּ הָכִי "הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם". וּמִמֶּנּוּ לָמַד דָּוִד, שֶׁאָמַר (שמ"א ל,כד): "כְּחֵלֶק הַיּוֹרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּוֹשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלוֹקוּ". וּלְכָךְ נֶאֱמַר (שמ"א ל כה): "וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂימֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט", וְלֹא נֶאֱמַר "וָהָלְאָה" לְפִי שֶׁכְּבָר נִתַּן הַחוֹק בִּימֵי אַבְרָהָם (בראשית רבה מג,ט).

הערות[עריכה]