בראשית רבה ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · ד · ז

הוסף ביאור

ז. [עריכה]

ויקרא אלהים לרקיע שמים רב אמר אש ומים רבי אבא בר כהנא אמר משום רב נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים ד"א שמים כתיב שהן שמים מעשיהן של בריות אם זכו והגידו שמים צדקו ואם לאו יגלו שמים עונו ד"א שמים שהבריות משתוממים עליהן לאמר של מה הן של אש הן של מים הן אתמהא ר' פנחס בשם רבי לוי אמר הוא אתא וקם עליו (תהלים קד) המקרה במים עליותיו הוי של מים הן סמים מה סמים הללו מהן ירוקין ומהם אדומים מהם שחורים ומהם לבנים כך שמים פעמים ירוקין וכו' רבי יצחק אמר שמים שא מים טעון מים משל לחלב שהיה נתון בקערה עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של מסו הוא מרפף כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו מיד הוא קופא ועומד כך עמודי שמים ירופפו עמדו שמים ניתן בהם את המסו ויהי ערב ויהי בקר יום שני אתיא כדאמר רב לחים היו בראשון ובשני קרשו.