בראשית רבה יט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · יט · ד · >>

הוסף ביאור

ד. [עריכה]

אמר רבי תנחומא: השאלה הזו שאלוני באנטוכיא. אמרתי להם: כי יודעים אלהים אין כתיב, אלא כי יודע אלהים כי ביום אכלכם.

ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר: התחיל אומר דלטוריא על בוראו. אמר: מאילן הזה אכל וברא העולם, והוא אומר לכם לא תאכלו ממנו, שלא תבראו עולמות אחרים, דכל אינש ואינש סני בר אומנתיה.

ר' יהודה בר סימון אמר: כל שנברא אחר חבירו, שליט בחבירו. שמים בראשון ורקיע בשני אינו סובלן? אתמהא! רקיע בשני ודשאים בשלישי אינן מספקין את מימיו?! דשאים בשלישי ומאורות ברביעי אין מבשלין פירותיו?! מאורות ברביעי ועופות בחמישי?!

אמר רבי יהודה בר סימון: זיז עוף טהור הוא, ובשעה שהוא פורח מכסה גלגל חמה, ואדם נברא אחר הכל לשלוט בכל, קדמו ואכלו עד שלא יברא עולמות אחרים והן שולטין בכם, הדא הוא דכתיב: ותרא האשה כי טוב וגו' ראתה דבריו של נחש: