בראשית רבה יט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · יט · ה · >>

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

ר' יוסי בר זמרא אמר: שלושה דברים נאמרו באותו אילן: טוב למאכל, יפה לעינים, ומוסיף חכמה. ושלושתן נאמרו בפסוק אחד: ותרא האשה כי טוב, מכאן שהוא טוב. וכי תאוה הוא לעינים, מכאן שהוא יפה לעינים. ונחמד העץ להשכיל, מכאן שמוסיף חכמה, היך מה דאת אמר (תהלים פט): משכיל לאיתן האזרחי.

ותקח מפריו ותאכל אמר רבי איבי: סחטה ענבים ונתנה לו.

ר' שמלאי אמר: בישוב הדעת באת עליו. אמרה ליה: מה אתה סבור שאני מתה, וחוה אחרת נבראת לך?! (קהלת א): אין כל חדש תחת השמש. או שמא אני מתה ואת יושב לך הטליס?! (ישעיה מה): לא תוהו בראה לשבת יצרה.

רבנן אמרי: התחילה מיללת עליו בקולה. גם, רבוי, האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות, הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול, הדא הוא דכתיב (איוב כט): וכחול ארבה ימים.

דבי רבי ינאי אמרי: אלף שנה הוא חי, ובסוף אלף שנה אש יוצאה מקנו ושורפתו, ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים וחי.

ר' יודן בר"ש אומר: אלף שנים חי ולבסוף אלף שנים גופו כלה וכנפיו מתמרטין, ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים: