בראשית רבה פח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד.    [ עריכה ]

ד וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם וְגוֹ' רבי חייא בר אבא אמר חלמא ופתרוניה דחלם חבריה וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ חֲלוֹם חָלַמְנוּ וְגוֹ' הלא לאלהים פתרונים תלה את הגדולה בבעליה: