רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< רש"י מנוקד על התורה‏ | ספר בראשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ב) פַּדֶּנָה – כְּמוֹ "לְפַדָּן".
בֵּיתָה בְתוּאֵל – לְבֵית בְּתוּאֵל, כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָהּ לַמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג ע"ב).


(ג) וְאֵל שַׁדַּי – מִי שֶׁדַּי בְּבִרְכוֹתָיו לַמִּתְבָּרְכִין מִפִּיו יְבָרֵךְ אוֹתְךָ.


(ד) אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם – שֶׁאָמַר לוֹ: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (לעיל יב,ב), "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ" (לעיל כב,יח) – יִהְיוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת אֲמוּרוֹת בִּשְׁבִילְךָ: מִמְּךָ יֵצֵא אוֹתוֹ הַגּוֹי וְאוֹתוֹ הַזֶּרַע הַמְּבוֹרָךְ.


(ה) אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו – אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ.


(ז) וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב – מְחֻבָּר לָעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה: "וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק...", וְכִי שִׁלַּח אוֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, וְכִי שָׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְהָלַךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, וְכִי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנַעַן – וְהָלַךְ גַּם הוּא אֶל יִשְׁמָעֵאל.


(ט) אֲחוֹת נְבָיוֹת – מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "בַּת יִשְׁמָעֵאל", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא "אֲחוֹת נְבָיוֹת"? אֶלָּא לִמְּדָנוּ שֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל מִשֶּׁיִּעֲדָהּ לְעֵשָׂו קֹדֶם נִשּׂוּאֶיהָ, וְהִשִּׂיאָהּ נְבָיוֹת אָחִיהָ. וְלִמְּדָנוּ שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים, שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן שִׁבְעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, שֶׁאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה גָּדוֹל יִשְׁמָעֵאל מִיִּצְחָק (לעיל כה,כו): "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם" – הֲרֵי שִׁבְעִים וְאַרְבַּע. וּשְׁנוֹתָיו הָיוּ מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כה,יז): "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל...". נִמְצָא יַעֲקֹב כְּשֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים הָיָה.
וְלָמַדְנוּ מִכַּאן שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְחָרָן, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁהָה בְּבֵית לָבָן לִפְנֵי לֵידָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לא,מא): "עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ", וּשְׂכַר הַצֹּאן מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן ל,כה): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף...". וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁמָּלַךְ, וּמִשָּׁם עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם תֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁבַע שֶׁל שָׂבָע וּשְׁתַּיִם שֶׁל רָעָב, וְיַעֲקֹב אָמַר לְפַרְעֹה (להלן מז,ט): "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלוֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה". צֵא וַחֲשׁוֹב אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלִּפְנֵי לֵידַת יוֹסֵף, וּשְׁלוֹשִׁים שֶׁל יוֹסֵף, וְתֵשַׁע מִשֶּׁמָּלַךְ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב – הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ. וּכְשֶׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ – הֲרֵי מֵאָה וְשֵׁש עֶשְׂרֵה. וְהוּא אוֹמֵר "שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", הֲרֵי חֲסֵרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים! הָא לָמַדְתָּ שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים.
[אֲבָל לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא פֵרַשׁ יוֹסֵף מֵאָבִיו אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, דְּהַיְנוּ מִשְּׁבַע עֶשְׂרֵה עַד שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁפֵּרַשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו וְלֹא כִבְּדוֹ. וְהֵם עֶשְׂרִים שָׁנִים בְּבֵית לָבָן וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁשָּׁהָה בַדֶּרֶךְ, כְּדִכְתִיב (להלן לג,יז): "וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת". וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִזֶּה הַפָּסוּק שֶׁשָּׁהָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים בַּדֶּרֶךְ, דְּ"בַיִת" הֲוָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְ"סֻכּוֹת" הֲווּ בִּימוֹת הַחַמָּה (מגילה י"ז ע"א). וּלְחֶשְׁבּוֹן הַפְּסוּקִים שֶׁחִשַּׁבְנוּ לְעֵיל, מִשֶּׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו עַד שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנִים, שֶׁשָּׁם אָנוּ מוֹצְאִים עוֹד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים. אֶלָּא וַדַּאי נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית לָבָן, לִלְמוֹד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ, וּבִשְׁבִיל זְכוּת הַתּוֹרָה לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם. וְלֹא פֵרַשׁ יוֹסֵף מִמֶּנּוּ אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.]
עַל נָשָׁיו – הוֹסִיף רִשְׁעָה עַל רִשְׁעָתוֹ, שֶׁלֹּא גֵרַשׁ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.


(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב – עַל יְדֵי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁרָעוֹת בְּנוֹת כְּנַעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו הָלַךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, הִפְסִיק הָעִנְיָן בְּפַרָשָׁתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְכָתַב "וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ..." (לעיל פסוק ו), וּמִשֶּׁגָּמַר חָזַר לְעִנְיָן הָרִאשׁוֹן.
וַיֵּצֵא – לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה", וְלָמָה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָּהּ הוּא הֲדָרָהּ. יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָּהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן "וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם" (רות א,ז) הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (בראשית רבה סח,ו).
וַיֵּלֶךְ חָרָנָה – יָצָא לָלֶכֶת לְחָרָן (בראשית רבה סח,ח).


(יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם – לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם. אֶלָּא "בַּמָּקוֹם" הַנִּזְכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר, הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (לעיל כב,ד): "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק" (פסחים פ"ח ע"א).
וַיִּפְגַּע – כְּמוֹ: "וּפָגַע בִּירִיחוֹ" (יהושע טז,ז), "וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת" (יהושע יט,יא). וְרַבּוֹתֵנוּ פֵּרְשׁוּ לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ (ירמיהו ז,טז): "וְאַל תִּפְגַּע בִּי". וְלָמַדְנוּ שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה סח,ט). וְשִׁנָּה הַכָּתוּב וְלֹא כָתַב "וַיִּתְפַּלֵּל", לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק 'גִּיד הַנָּשֶׁה' (חולין צ"א ע"ב).‏[1]
כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ – הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב: "וַיָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וַיָּלֶן שָׁם". "כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" מַשְׁמָע שֶׁשָּׁקְעָה לוֹ חַמָּה פִּתְאוֹם שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ, כְּדֵי שֶׁיָּלִין שָׁם (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה סח,י).
וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו – עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב סָבִיב לְרֹאשׁוֹ, שֶׁיָּרֵא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת (בראשית רבה סח,יא). הִתְחִילוּ מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ: זֹאת אוֹמֶרֶת "עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ", וְזֹאת אוֹמֶרֶת "עָלַי יַנִּיחַ". מִיָּד עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶבֶן אַחַת, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יח): "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו" (חולין צ"א ע"ב).
וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא – לְשׁוֹן מִעוּט: בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב, אֲבָל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכַב בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה (בראשית רבה סח,יא).


(יב) עֹלִים וְיֹרְדִים – עוֹלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים? מַלְאָכִים שֶׁלִּוּוּהוּ בָּאָרֶץ אֵין יוֹצְאִים חוּצָה לָאָרֶץ, וְעָלוּ לָרָקִיעַ, וְיָרְדוּ מַלְאֲכֵי חוּצָה לָאָרֶץ לְלַוּוֹתוֹ (בראשית רבה סח,יב).


(יג) נִצָּב עָלָיו – לְשָׁמְרוֹ (בראשית רבה סט,ג).
וֵאלֹהֵי יִצְחָק – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָצִינוּ בַּמִּקְרָא שֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם לִכְתּוֹב "אֱלֹהֵי פְלוֹנִי", מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טו,טו): "הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין" – כַּאן יִחֵד שְׁמוֹ עַל יִצְחָק, לְפִי שֶׁכָּהוּ עֵינָיו וְכָלוּא בַבַּיִת וַהֲרֵי הוּא כְמֵת, וְיֵצֶר הָרָע פָּסַק מִמֶּנּוּ. תַּנְחוּמָא (תולדות ז).
שֹׁכֵב עָלֶיהָ – קִפֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּחְתָּיו, רָמַז לוֹ שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לִכָּבֵשׁ לְבָנָיו כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁזֶּה מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם (חולין צ"א ע"ב).


(יד) וּפָרַצְתָּ – וְחָזַקְתָּ (לפי התרגום "וְתִתַּקַּף"), כְּמוֹ "וְכֵן יִפְרוֹץ" (שמות א,יב).


(טו) אָנֹכִי עִמָּךְ – לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן (בראשית רבה סח,א).
עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי – "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כִּי" (גיטין צ' ע"א).
דִּבַּרְתִּי לָךְ – לְצָרְכְּךָ וְעָלֶיךָ: מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם עַל זַרְעוֹ – לְךָ הִבְטַחְתִּי וְלֹא לְעֵשָׂו. שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לוֹ "כִּי יִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" אֶלָּא "כִּי בְיִצְחָק" (לעיל כא,יב), וְלֹא כָּל יִצְחָק (נדרים ל"א ע"א). וְכֵן כָּל "לִי" וּ"לְךָ" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם" הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר, מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן "עַל". וְזֶה יוֹכִיחַ, שֶׁהֲרֵי עִם יַעֲקֹב לֹא דִבֶּר קוֹדֶם לָכֵן.


(טז) וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי – שֶׁאִם יָדַעְתִּי, לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה.


(יז) כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: הַסֻּלָּם הַזֶּה עוֹמֵד בִּבְאֵר שֶׁבַע, וְאֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁבְּאֵר שֶׁבַע עוֹמֵד בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל יְהוּדָה, וִירוּשָׁלַיִם בִּצְפוֹנָהּ בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וּבֵית אֵל הָיָה בַּצָּפוֹן שֶׁל נַחֲלַת בִּנְיָמִין בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין בִּנְיָמִין וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף. נִמְצָא סֻלָּם שֶׁרַגְלָיו בִּבְאֵר שֶׁבַע וְרֹאשׁוֹ בְּבֵית אֵל, מַגִּיעַ אֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם (בראשית רבה סט,ז).
וּכְלַפֵּי שֶאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (חולין צ"א ע"ב): "צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה?", וְאָמְרוּ (פסחים פ"ח ע"א): יַעֲקֹב קָרָא לִירוּשָׁלַיִם "בֵּית אֵל" – וְזוֹ לוּז הִיא וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם, וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ לוֹמַר כֵּן? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָּה וּבָא לְכַאן, וְזוֹ הִיא קְפִיצַת הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה בִּ"שְׁחִיטַת חֻלִּין" (חולין צ"א ע"ב): שֶׁבָּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ לִקְרָאתוֹ עַד בֵּית אֵל, וְזֶהוּ "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (לעיל פסוק יא).
וְאִם תֹּאמַר: כְּשֶׁעָבַר יַעֲקֹב עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ שָׁם? אִיהוּ לָא יָהֵב לִבֵּיהּ לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ. אִיהוּ עַד חָרָן אֲזַל, כִּדְאַמְרִינָן בְּפֶרֶק "גִּיד הַנָּשֶׁה". וּקְרָא מוֹכִיחַ (לעיל פסוק י): "וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". כִּי מְטָא לְחָרָן, אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בוֹ? יָהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהְדַּר, וְחָזַר עַד בֵּית אֵל, וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ.
[הַאי "בֵּית אֵל", לֹא הַסָּמוּךְ לָעַי הוּא אֶלָּא לִירוּשָׁלַיִם, וְעַל שֵׁם "יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" קְרָאוֹ "בֵּית אֵל". וְהוּא הַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל בּוֹ אַבְרָהָם, וְהוּא שָׂדֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בּוֹ יִצְחָק, כְּדִכְתִיב (לעיל כד,סג): "לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". דְּהָכִי אַמְרִינָן בִּפְסָחִים (פ"ח ע"א): "אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" (מיכה ד,ב) – מַאי שְׁנָא "יַעֲקֹב"? אֶלָּא לֹא כְאַבְרָהָם שֶׁקְּרָאוֹ "הָר", דִּכְתִיב (לעיל כב,יד): "בְּהַר ה' יֵרָאֶה". וְלֹא כְיִצְחָק שֶׁקְּרָאוֹ "שָׂדֶה", דִכְתִיב: "לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". אֶלָּא כְיַעֲקֹב שֶׁקְּרָאוֹ "בָּיִת".]
מַה נּוֹרָא – תַּרְגּוּם: "מָא דְּחִילוּ אַתְרָא הָדֵין". "דְּחִילוּ" שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ "סוּכְלְתָנוּ", "וּכְסוּ לְמִלְבָּשׁ".
וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם – מְקוֹם תְּפִלָּה לַעֲלוֹת תְּפִלָּתָם הַשָּׁמָיְמָה. וּמִדְרָשׁוֹ: שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה (בראשית רבה סט,ז).


(כ) אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי – אִם יִשְׁמוֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחָנִי לִהְיוֹת עִמָּדִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" (בראשית רבה ע,ד).
וּשְׁמָרַנִי – כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (בראשית רבה סט,ו).
וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל – כְּמוֹ שֶׁאָמַר (לעיל פסוק טו): "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ". וְהַמְבַקֵּשׁ לֶחֶם הוּא קָרוּי "נֶעֱזָב", שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז,כה): "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם".


(כא) וְשַׁבְתִּי – כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וַהֲשִׁיבוֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה".
בְשָׁלוֹם – שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא אֶלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן.
וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים – שֶׁיָּחוּל שְׁמוֹ עָלַי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְסוּל בְּזַרְעִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (לעיל פסוק טו): "אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". וְהַבְטָחָה זוֹ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז,ז): "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" [זַרְעֲךָ מְיוּחָס, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בוֹ שׁוּם פְּסוּל].


(כב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת – כָּךְ תְּפָרֵשׁ וָי"ו זוֹ שֶׁל "וְהָאֶבֶן": אִם תַּעֲשֶׂה לִי אֶת אֵלֶּה, אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת.
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה... – כְּתַרְגּוּמוֹ: "תְּהֵי דְּאֵיהֵי פָּלַח עֲלַהּ קֳדָם יְיָ". וְכֵן עָשָׂה בְשׁוּבוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, כְּשֶׁאָמַר לוֹ (להלן לה,א): "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל". מַה נֶּאֱמַר שָׁם? "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה... וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ" (בראשית לה,יד).

הערות[עריכה]

  1. ^ לשון הגמרא במסכת חולין: רב אמר מהכא (בראשית לב, לב): "ויזרח לו השמש". אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל. כתיב: "ויזרח לו השמש". וכי שמש לו לבד זרחה, והלא לכל העולם זרחה? אמר רבי יצחק: שמש הבאה בעבורו זרחה בעבורו, דכתיב (בראשית כח, י): "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". וכתיב: "ויפגע במקום". כי מטא לחרן, אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא, מיד "ויפגע במקום". כד צלי בעי למיהדר, אמר הקדוש ברוך הוא: צדיק זה בא לבית מלוני, ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש.