מקראות גדולות תרי עשר/דף משולב
מקראות גדולות לספר תרי עשר
ספרי תרי עשר: הושע | יואל | עמוס | עובדיה | יונה | מיכה | נחום | חבקוק | צפניה | חגי | זכריה | מלאכי
תרי עשר | מקראות גדולות לספר הושע
פרקי הספר: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | ידפרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
פרק ג
[עריכה]פרק ד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט
פרק ה
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק ו
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
פרק ז
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
פרק ח
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ט
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק י
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק יא
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
פרק יב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק יג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק יד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ספר הושע
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- הושע כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- הושע כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- הושע כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- הושע ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- הושע ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- הושע ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- הושע טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- הושע טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- הושע טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר הושע
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר הושע. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר יואל
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | ד | כה | כו | כז
פרק ג
[עריכה]פרק ד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא
ספר יואל
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- יואל כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- יואל כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- יואל כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- יואל ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- יואל ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- יואל ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- יואל טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- יואל טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- יואל טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר יואל
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר יואל. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר עמוס
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק ד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג
פרק ה
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז
פרק ו
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ז
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק ח
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ט
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
ספר עמוס
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר עמוס כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר עמוס כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר עמוס כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר עמוס ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר עמוס ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר עמוס ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר עמוס טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר עמוס טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר עמוס טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר עמוס
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר עמוס. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר עובדיה
פרקי הספר: א
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא
ספר עובדיה
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר עובדיה כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר עובדיה כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר עובדיה כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר עובדיה ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר עובדיה ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר עובדיה ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר עובדיה טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר עובדיה טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר עובדיה טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר עובדיה
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר עובדיה. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר יונה
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
פרק ד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
ספר יונה
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- יונה כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- יונה כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- יונה כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- יונה ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- יונה ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- יונה ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- יונה טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- יונה טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- יונה טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר יונה
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר יונה. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר מיכה
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב
פרק ד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ה
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ו
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
פרק ז
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט
ספר מיכה
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר מיכה כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר מיכה כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר מיכה כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר מיכה ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר מיכה ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר מיכה ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר מיכה טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר מיכה טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר מיכה טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר מיכה
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר מיכה. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר נחום
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט
ספר נחום
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר נחום כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר נחום כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר נחום כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר נחום ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר נחום ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר נחום ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר נחום טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר נחום טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר נחום טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר נחום
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר נחום. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר חבקוק
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט
ספר חבקוק
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר חבקוק כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר חבקוק כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר חבקוק כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר חבקוק ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר חבקוק ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר חבקוק ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר חבקוק טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר חבקוק טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר חבקוק טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר חבקוק
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר חבקוק. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר צפניה
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ
ספר צפניה
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר צפניה כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר צפניה כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר צפניה כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר צפניה ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר צפניה ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר צפניה ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר צפניה טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר צפניה טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר צפניה טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר צפניה
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר צפניה. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר חגי
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג
ספר חגי
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר חגי כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר חגי כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר חגי כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר חגי ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר חגי ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר חגי ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר חגי טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר חגי טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר חגי טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר חגי
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר חגי. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר זכריה
פרקי הספר: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
פרק ד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ה
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
פרק ו
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו
פרק ז
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ח
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג
פרק ט
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק י
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב
פרק יא
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק יב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק יג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
פרק יד
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא
ספר זכריה
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר זכריה כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר זכריה כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר זכריה כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר זכריה ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר זכריה ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר זכריה ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר זכריה טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר זכריה טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר זכריה טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר זכריה
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר זכריה. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים
תרי עשר | מקראות גדולות לספר מלאכי
פרק א
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד
פרק ב
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז
פרק ג
[עריכה]א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ספר מלאכי
[עריכה]מהדורות כתיב (בלי ניקוד):
[עריכה]- ספר מלאכי כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
- ספר מלאכי כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
- ספר מלאכי כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.
מהדורות מנוקדות:
[עריכה]- ספר מלאכי ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר מלאכי ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
- ספר מלאכי ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
מהדורות מוטעמות:
[עריכה]- ספר מלאכי טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
- ספר מלאכי טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
- ספר מלאכי טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).
הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.
מפרשי ספר מלאכי
[עריכה]הטקסט המלא של הפירושים לספר מלאכי. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.
- תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
- נביאים:
- כתובים:
- ספרי אמת: תהלים | משלי | איוב
- חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
- דניאל | עזרא־נחמיה | דברי הימים