מ"ג מלאכי ג כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות מלאכי


<< · מ"ג מלאכי ג · כד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיתִיב לֵב אֲבָהָן עַל בְּנִין וְלֵב בְּנַיָא עַל אֲבָהַתְהוֹן דִלְמָא אִתְגְלֵי וְאַשְׁכַּח כָּל אַרְעָא בְּחוֹבָהָא וְאָמְחִנָא גְמִירָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשיב לב אבות" - להקב"ה

"על בנים" - ע"י בנים יאמר לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום וכן ולב בנים על אבותם כך שמעתי משמו של ר' מנחם ורבותינו דרשוהו במס' עדיות לשום שלום בעולם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והשיב", והוא ישיב את כל העולם בתשובה, עד שהבנים שהודחו מתורת אבותיהם ישיב לב הבנים אל אבותיהם לחזור אל הדת ותורת אבותם, ועי"כ ישיב לב אבות על בנים, ומבאר הטעם שיקדים לשלוח את אליהו בעת ההיא לישר את העם מפני כי פן אבוא פתאום והכיתי את כל הארץ חרם, ולכן יקדים לשלוח מלאך הברית להשיבם בתשובה ולהיות מוכנים לפני ה' בבואו לשפוט את הארץ והיתה לה' המלוכה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן אבוא" - ר"ל לזה אשלח את אליהו לפני בוא יום ה' כי פן כשאבוא אני ביום ההוא לשלם גמול ועדיין לא שבו אכה את כל יושבי הארץ בחרם ואבדון לכן אשלח מקודם את אליהו להשיב אותם אלי להיות נכונים לקבל הגמול הטוב

"והשיב" - הוא ישיב לב האבות למקום ע"י הבנים וגו' כי תחית המתים יהיה על ידו וכמ"ש רז"ל וכשיחיו בני האבות אשר הם חיים וקיימים בזמן ההוא אז הבנים ההם אשר יעמדו בתחיה יספרו לאבותם אמתת גמול הנפשי ועי"ז ישיבם הנביא אל ה' וכן ישיב לה הבנים ע"י אבותם העומדים בתחיה כי הם יספרו לבניהם אמתת הגמול ובזה ישיב אותם לה' או ר"ל שישיב האבות עם הבנים והבנים עם האבות כולם יחד וכפל הדבר לחזק הענין

מצודת ציון

"והשיב" - מל' תשובה

"על בנים" - ר"ל על ידי בנים או על הוא כמו עם

"חרם" - ענין כריתה ואבדון כמו וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלים לבטח (זכריה י"ד)