מצודות על מלאכי ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על מלאכי · ג

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה בא" - אמר בלשון עבר כי כאשר יבא המשיח יהיה אליהו כבר בא כי הוא יקדים לבוא

"אשר אתם חפצים" - שיבא לבשר הגאולה ולהחיות המתים כי הוא מעותד על הבשורה הזאת ועל התחיה כמ"ש בסוף הספר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו'

"ומלאך הברית" - כן יקרא אליהו הנביא כי הוא קנא על ברית המילה שמנעה מלכות אפרים כן ארז"ל

"האדון וגו'" - זהו מלך המשיח אשר עין כל אדם מצפה ומייחל לו ומבקש ביאתו

"הנני שולח מלאכי" - מוסב למעלה להשיב על תלונותן שאמרו איה אלהי המשפט ויאמר הנה בזמן הגאולה העתידה אשלח אני מלאך מן השמים והוא יפנה הדרך לפני ר"ל הוא יבער מן העולם הפושעים והמורדים לטהר את הארץ לפני בואי להשרות שכינתי בארץ

מצודת ציון

"ופנה" - ענין הסרה ובעור כמו פנית לפניה (תהלים פ)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הוא" - כי המלאך ההוא יהיה כאש המצרף את הכסף ושורף את הסיג וכבורית של המכבסים שמסיר כתמי הבגדים כי כן הוא ישמיד ויכלה כל הפושעים והמורדים

"ומי מכלכל" - ומי יוכל לסבול את יום בוא המלאך המפנה הדרך ומי היוכל להתקיים ביום שיהיה נראה ונגלה המלאך ההוא והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"מכלכל" - יהבול כמו ומי יכילנו (יואל ב)

"מצרף" - ענין זכוך מהסיג כמו צרפתיך ולא בכסף (ישעיהו מח)

"וכבורית" - שם עשב המנקה וכן ותרבי לך בורית (ירמיהו ב)

"מכבסים" - מלשון כבוס

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישב מצרף" - אמר בלשון הנהוג בבן אדם שהמלאך ההוא ישב כשופט להיות מצרף ומטהר כמו שמצרפין ומטהרין את הכסף מן הסיג והוא יטהר את בני לוי הם הכהנים בני לוי הנגשים אל ה' אותם יטהר להסיר מהם בוזי שם ה' ויזקק אותם כזהב וככסף להיות נקיים מאנשי רשע והם יהיו לה' להגיש לפניו קרבן ותשורה בצדקה כדת וכראוי לא כמו עכשיו שמגישים על המזבח לחם מגואל ומתועב

מצודת ציון

"כסף" - כמו ככסף

"וזקק" - ענין זכוך וצרוף כמו מזוקק שבעתים (תהלים יב)

"מגישי" - ענין הקרבה

"מנחה" - ר"ל תשורה וכל הקרבנות בכלל

"בצדקה" - ר"ל כדת וכראוי

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וערבה לה'" - אז יערב לה' תשורת יהודה כימי עולם הם ימי משה וכשנים קדמוניות הם ימי שלמה שקבל המקום קרבנותיהם ברצון וירדה אש מן השמים ואכלה על המזבח

מצודת ציון

"וערבה" - ענין מתיקות וכן ושנתי ערבה לי (ירמיהו לא)

"קדמוניות" - מלשון קודם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יראוני" - ר"ל את כל אלה עשו כי אין פחד אדם לנגדם כי הכשוף והנאוף נעשה בלאט ובסתר ואין מי רואה ושבועת השקר אין מי יודע שנשבע על שקר ועשיקת שכר שכירות אלמנה ויתום והטיית משפט גר הלא יעשום על כי אין פחדם מוטלת עליו כי הם תשושי כח וחלפה עזרתם והנה גם מה' לא ייראו עם כי הוא רואה הכל ויודע תעלומות לב וידו בכל משלה ולכן אשלם להם גמול המעשה ובזה בא להשיב להם על מה שאמרו או איה אלהי המשפט כי בזה ישיב לומר הנה אז יקבלו משפט וגמול

"ומטי גר" - מטים משפט הגר לחייבו בחנם

"והייתי עד ממהר" - ר"ל לא יתמהמה המשפט עד יחקרו את העדים כי אני בעצמי אהיה עד ממהר לענות במכשפים וגו' ובעושקי שכר של שכירות אלמנה ויתום ולא ישלמו שכרם

"וקרבתי" - ואז אקרב אליכם לעשות משפט לשלם גמול מעשה האיש

מצודת ציון

"ובעושקי" - ענין גזל

"ומטי" - מל' הטייה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתם בני יעקב לא כליתם" - אבל אתם לא כליתם מפני ואף כי תמותו ברשע מבלי משפט גמול הנה לעתיד כאשר תעמדו בתחיה הנכם גם אז בידי ואז תקבלו הגמול הראוי

"כי אני ה' לא שניתי" - לא נשתנה דעתי ממה שהיה מאז לאהוב את הרע לא כמו שאמרתם כל עושי רע טוב בעיני ה'

מצודת ציון

"שניתי" - מלשון השתנות וחלוף

"כליתם" - מל' תכלית וסוף

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמרתם" - והנה תעיזו פניכם ותאמרו במה נשוב ר"ל בעבור מה נשוב במה חטאנו

"ואשובה אליכם" - להיטיב עמכם כמאז

"שובו אלי" - לשמור מצותי

"למימי אבותיכם" - מן ימי אבותיכם וגו'

מצודת ציון

"למימי" - הלמ"ד נוספת

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המעשר" - ר"ל על זה אשיב שאתם עושקים ממני המעשר והתרומה כי אינכם נותנים אותם אל הכהנים והלוים משרתי

"ואמרתם" - ואם תאמרו בדבר מה אנו עושקים אותך

"היקבע" - האם הגון הדבר שיעשוק אדם את אלהים אשר אתם עושקים אותי

מצודת ציון

"היקבע" - ענין עושק כמו וקבע את קבעיהם נפש (משלי כב)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הגוי כלו" - כי אין א' מכם שיתן המעשר והתרומה

"במארה" - הלא בעבור זה אתם מקוללים בקללה כי אין הארץ נותנת יבולה ועכ"ז לא תקחו מוסר ואתם עושקים אותי

מצודת ציון

"במארה נארים" - מל' ארירה וקללה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד בלי די" - ר"ל כ"כ ירבו התבואות עד שלא יהיו הגרנות די להם להחזיק את הכל

"אם לא" - הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים וגו' (ישעיהו ה') ור"ל הריני נשבע שאפתח לכם בשכר זה את ארובות השמים ואשפוך דרך שם לכם ברכה והוא ענין גוזמא והפלגה

"ובחנוני" - בחנו אותי בהמצוה הזאת אם אני משלם גמול המצוה

"ויהי טרף בביתי" - למען יהיה מזון מצוי לאנשי ביתי הם הכהנים והלוים

"הביאו" - לכן הביאו מעתה את כל המעשר אל בית האוצר העשוי לכך בבה"מ כמ"ש (בנחמיה י)

מצודת ציון

"טרף" - ענין מזון והוא מושאל ממזון החיה הבאה ע"י טריפה

"ובחנוני" - מל' בחינה ונסיון

"נא" - עתה

"ארובות" - חלונות כמו וארובות השמים נפתחו (בראשית ז)

"והריקותי" - ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו (קהלת יא)

"בלי" - הוא כמו אל ולא

"די" - ענין הספוק

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא תשכל" - ר"ל הגפן לא תחסיר לכם את פריה

"וגערתי לכם" - בעבורכם אגער בהארבה האוכל התבואה ולא ישחית עוד וגו'

מצודת ציון

"וגערתי" - ענין זעקת נזיפה

"השכל" - ענין חסרון הפרי והוא מושאל ממחוסר בנים הנקרא שכול

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תהיו אתם ארץ חפץ" - ר"ל ארצכם תהיה ארץ הממלאת חפץ ורצון יושביה כי לא תחסר כל בה

"ואשרו וגו'" - האומות ישבחו אתכם לפי מרבית ההצלחה

מצודת ציון

"ואשרו" - ענין הלול ושבח כמו אשרי האיש (תהלים א)

"ארץ" - ר"ל בארץ

"חפץ" - ענין רצון

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמרתם" - ואם תאמרו מה נדבר לנו עליך

"חזקו וגו'" - ר"ל דבריכם חזקים וקשים עלי

מצודת ציון

"חזקו" - ענין קושי

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומה בצע" - או מה תועלת בא לנו אשר שמרנו הדברים שצוה לשמור ואשר הלכנו קדורנית שחות ובהכנעה מפני ה' וכאלו יאמרו אז אינו משגיח בשפלים או אינו משלם גמול המעשה

"אמרתם" - ר"ל אשיב לכם זהו מה שאמרתם דבר שוא הוא לעבוד את האלהים כי לפי רוב רוממותו לא יחשב בעיניו עבודת האדם אשר בעפר יסודו

מצודת ציון

"שוא" - ענין חנם

"בצע" - ענין תועלת כמו מה בצע בדמי (שם ל)

"קדורנית" - ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד)ור"ל שחוח ובהכנעה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם נבנו" - ר"ל טובה כפולה בא לעושי הרשעה כי גם המה קיימים כבנין וגם בחנו את אלהים לדעת אם יוכל תת עונש על עון והנה נמלטו מן העונש ולא השיגם והמה א"כ בטובה ועמדו על החקירה

"ועתה" - ר"ל הואיל ועתה ראינו שאין תועלת לשמור משמרת המקום הנה אנחנו משבחים את האנשים הזדים שלא חששו על משמרת התורה

מצודת ציון

"מאשרים" - משבחים

"נבנו" - מלשון בנין

"בחנו" - מלשון בחינה ונסיון

"וימלטו" - ענין הצלה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז נדברו יראי ה'" - בזה ישוב על אמריהם כלומר הנה דעו כי אז כששמעו יראי ה' דברי הרשעים ההם המעוררים ספיקות ותלונות נדברו גם הם איש אל רעהו כנושאים ונותנים בדברים האלה עד שמצאו בדעתם כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול וה' הטה אוזן להקשיב אמריהם ושמעם ויכתבם על ספר להיות זכרון לפניו ליראי ה' ולאותן החושבים רוממות שמו למען לא יקופח שכרם לעתיד וכמ"ש ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר (דנייאל י"ב)

מצודת ציון

"ויקשב" - ענין האזנה

"ספר" - מגילה

"ולחושבי" - מל' מחשבה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחמלתי" - אז אחמול על יראי ה' כאשר יחמול איש על בנו הנזהר בעבודתו

"והיו לי" - אמריהם יהיו שמורים אצלי על היום אשר אני עושה עליו סגולה הוא יום הגמול שעל היום ההוא יאצור מעשה בני אדם לשלם לכל איש כמפעלו

מצודת ציון

"סגלה" - ענין אוצר כמו וסגולת מלכים (קהלת ב)

"וחמלתי" - ענין רחמנות

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בין עובד וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"ושבתם" - ר"ל עם כי עתה רואים הזדים בשלוה ולא כן עובדי אלהים הנה אז תשובו ותראו ההפרש בין צדיק לרשע

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הנה היום בא" - יום המשפט הבא יבער כתנור אש לעשות כליה ברשעים, ויהיו נוחים להשרף כקש, ולהבת אש היום הבא תלהט אותם, עד אשר לא ישאיר מהם שורש וענף, ר"ל רוצה לומר, כלומר לא ישאיר מהם זכרון מה.

מצודת ציון

"בוער" - ענין שרפה.

"קש" - הוא התבן הדק.

"ולהט" - ענין שרפה והתלהבות, כמו (תהלים קד): "אש לוהט".

"לא יעזוב" - לא יניח .

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזרחה לכם" - אבל לכם, יראי שמי, תזרח שמש צדקה, ר"ל רוצה לומר, כלומר הצדקה שעשיתם יאיר לכם כשמש, והוא ענין משל, לומר מצות הצדקה בעצמה תשלם לכם גמול טוב.

"ומרפא בכנפיה" - בזריחתה יהיה לכם רפואה ותענוג. ודמה פרישת האור וזריחתה לפרישת הכנפים, כי השמש יפרוש אורו על הארץ בכנפים הפרושות; וכן נאמר (יואל ב): "כשחר פרוש על ההרים".

"ויצאתם" - בכל מקום שתצאו ותבואו, תתענגו בטוב ותתרבו בבשר ושומן כעגלים המפוטמים במרבק, והוא הדיר שלהם.

מצודת ציון

"ופשתם" - ענין רבוי, ור"ל רוצה לומר, כלומר רבוי הבשר; וכן (ירמיהו נ): "כי תפושו כעגלה דשה".

"מרבק" - כן יקרא דיר העגלים, מקום שמתפטמים שם; וכן (עמוס ו): "ועגלים מתוך מרבק".

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועסותם רשעים" - אתם תמעכו ותכתשו את הרשעים כי הם יהיו לאפר מונח תחת כפות רגליכם ותרמסו אותם

"ביום אשר אני עושה" - זה יהיה ביום הגמול אשר אני מייעד אותו

מצודת ציון

"ועסותם" - ענין מיעוך וכתישה וכן מעסיס רמוני (שיר השירים ה) והוא המיץ מן הרמונים אשר יקרא כן ע"ש שממעכים וכותשים הרמונים להוציא המיץ

"כפות" - כמו ששטחית היד נקרא כף היד כן שטחית הרגל נקרא כף הרגל

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כל ישראל" - ר"ל לא אותו לבד צויתי התורה כ"א על כל ישראל שיקיימוה כולם בין החוקים הם הדברים שלא נודע טעמן והשטן משיב עליהן בין המשפטים והם הדברים הנודעים בטעמם

"אשר צויתי אותו" - ולא מלבו אמרה

"זכרו תורת משה עבדי" - ר"ל הואיל ותקבלו גמול טוב לכן בכל דור ודור זכרו התורה שמסרה לכם משה עבדי כי בשמירתה תקבלו הגמול

מצודת ציון

"בחורב" - הוא הר סיני

"על כל ישראל" - בעבור כל ישראל

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה אנכי שולח" - ר"ל בזכות התורה אשלח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא הוא יום הגמול

מצודת ציון

"לפני" - קודם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן אבוא" - ר"ל לזה אשלח את אליהו לפני בוא יום ה' כי פן כשאבוא אני ביום ההוא לשלם גמול ועדיין לא שבו אכה את כל יושבי הארץ בחרם ואבדון לכן אשלח מקודם את אליהו להשיב אותם אלי להיות נכונים לקבל הגמול הטוב

"והשיב" - הוא ישיב לב האבות למקום ע"י הבנים וגו' כי תחית המתים יהיה על ידו וכמ"ש רז"ל וכשיחיו בני האבות אשר הם חיים וקיימים בזמן ההוא אז הבנים ההם אשר יעמדו בתחיה יספרו לאבותם אמתת גמול הנפשי ועי"ז ישיבם הנביא אל ה' וכן ישיב לה הבנים ע"י אבותם העומדים בתחיה כי הם יספרו לבניהם אמתת הגמול ובזה ישיב אותם לה' או ר"ל שישיב האבות עם הבנים והבנים עם האבות כולם יחד וכפל הדבר לחזק הענין

מצודת ציון

"והשיב" - מל' תשובה

"על בנים" - ר"ל על ידי בנים או על הוא כמו עם

"חרם" - ענין כריתה ואבדון כמו וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלים לבטח (זכריה י"ד)