מ"ג זכריה ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה ב · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֕ר מָ֛ה אֵ֥לֶּה בָאִ֖ים לַֽעֲשׂ֑וֹת וַיֹּ֣אמֶר לֵאמֹ֗ר אֵ֣לֶּה הַקְּרָנ֞וֹת אֲשֶׁר־זֵ֣רוּ אֶת־יְהוּדָ֗ה כְּפִי־אִישׁ֙ לֹא־נָשָׂ֣א רֹאשׁ֔וֹ וַיָּבֹ֤אוּ אֵ֙לֶּה֙ לְהַחֲרִ֣יד אֹתָ֔ם לְיַדּ֞וֹת אֶת־קַרְנ֣וֹת הַגּוֹיִ֗ם הַנֹּשְׂאִ֥ים קֶ֛רֶן אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה לְזָרוֹתָֽהּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמָרִית מַה אִלֵין אָתָן לְמֶעְבַּד וַאֲמַר לְמֵימַר אִלֵין מַלְכְּוָתָא דְבַדְרָא יַת אֱנַשׁ יְהוּדָה וְלָא שְׁבָקָא לְהַלְכָא בְּקוֹמָה זְקוּפָה וַאֲתוֹ אִלֵין לַאֲזָעָא יַתְהוֹן לְמִתְבַּר יַת מַלְכְּוַת עַמְמַיָא דִנְטַלָא זְיַן עַל אַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה לְאַגְלָיוּתָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואומר מה אלה הקרנות" - אשר ראיתי בראשונה

"אשר זרו את יהודה" - והשפילום עד כפי איש לא נשא ראשו ולא נתנו לאחד מבני עמי להרים ראש

"ויבאו אלה" - החרשים להחריד אותן הקרנות ולידות אותן

"לידות" - להשליך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אלה הקרנות", ר"ל אחר שהקרנות "זרו את יהודה" יותר מן הראוי כי זרו אותם כפי אשר "איש לא נשא ראשו" תפס כמשל החיות העריצות המנגחות בקרניהם ראשי החיות החלושות עד שהכבשים החלשים יראים לשאת ראשם מפני הנגיחה, לכן "ויבואו אלה להחריד אותם" ר"ל לפעמים באו רק להחריד לבל ירימו קרן לנגח, ולפעמים באו "לידות" ולהשליך "את קרנות הגוים הנושאים קרן", שאם לא יחרדו ויוסיפו לשאת קרן ידו אותם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה הקרנות וגו'" - ר"ל על כי אלה הקרנות וגו' הרעו לעשות כשיעור אשר איש מישראל לא נשא ראשו מפניהם ולכן באו אלה החרשים להחריד את הקרנות ולהפיל אותם על אשר שהיו מרימים קרן על ארץ יהודה לזרותם ולפזרם והחרשים ההם מרמזים על כל מלך בזמנו שהחריד וכבש את שמשל לפניו והחרש האחרון הוא מלך המשיח אשר יחרד ויכבש את המלכות הרביעית (ואף שכבר נפלה בבל הראה לו המקום כפי הגזרה וכאלו עמד לפני מפלת בבל)

"ויאמר לאמר" - ר"ל ה' אמר אל המלאך שיאמר לי

מצודת ציון

"כפי" - כשיעור כמו איש כפי אכלו (שמות יב)

"לידות" - ענין הפלה והשלכה כמו ידו אליה (ירמיהו נ)

"הנושאים" - ענין הרמה

"לזרותה" - לפזרה

<< · מ"ג זכריה · ב · ד · >>