מ"ג זכריה ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה ב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויראני יהוה ארבעה חרשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּרְאֵ֣נִי יְהֹוָ֔ה אַרְבָּעָ֖ה חָרָשִֽׁים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאַחֲזִיַנִי יְיָ אַרְבְּעָא אוּמְנִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארבעה חדשים" - נגרים היודעים לנסר את הקרנות ורבותינו פירשו במסכת סוכה מי הם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויראני ה'", לנגד זה הראהו "ארבעה חרשים" שהם אומנים המוכנים לגדע הקרנות האלה, כי לכל מלכות המתגברת בעולם באחד מד' רוחותיה הכין ה' מלכות אחרת המוכנת להשחיתה בשעתה, כמו שהכין את מדי על בבל ויון על מדי וכן תמיד, וחז"ל אמרו מאן נינהו ארבעה חרשים משיח בן דוד ומשיח בן יוסף אליהו ומלכי צדק, כוונתם שהקרנות יגודעו לעתיד בכח הגבורה והמלחמה ומלכות ישראל שע"ז מצייר משיח בן דוד מצד ישראל ומשיח בן יוסף מצד האומות, וכן יגודעו בכח הכהונה ועבודת ה' וזה מציין באליהו שהוא כהן צדק מצד ישראל ומלכי צדק כהן לאל עליון מצד האומות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרשים" - אומנים היודעים לגדע ולהפיל את הקרנות

מצודת ציון

"חרשים" - אומנים כמו חרש עצים (ישעיהו מד)

<< · מ"ג זכריה · ב · ג · >>