מ"ג זכריה ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה ב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה אֶת יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֗ר אֶל־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י מָה־אֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י אֵ֤לֶּה הַקְּרָנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר זֵר֣וּ אֶת־יְהוּדָ֔ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וִירוּשָׁלָֽ‍ִם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמָרֵית לְמַלְאֲכָא דְמַלֵיל עִמִי מַן אִלֵין וַאֲמַר לִי אִלֵין מַלְכְּוָתָא דְבַדָרָא יַת אֱנַשׁ יְהוּדָה וְיַת יִשְׂרָאֵל וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה הקרנות" - אלה העכו"ם אשר בארבע רוחות השמים אשר נגחו בקרניהם את יהודה וירושלים עד אשר זירום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה", שציור הקרנות בא מצד אחד מצד שנגחו שה פזורה ישראל בקרניהם (כמ"ש קרני ראם קרניו בהם עמים ינגח), וגם בא על ציור הזויות והרוחות, להורות שבכל פנה מרוחות העולם יש קרן העומד לנגח את ישראל ולפזרם, וכלל בידינו שהנביאים ציירו את המלכיות בארבעה כנגד ארבע רוחות העולם, כאילו בכל רוח יש מלכות מיוחדת מושלת על הרוח ההוא, שהגם שלרוב תגבר מלכות אחת ותמלוך בכפה בכל זה נמצאים כל הארבעה כ"א ברוח מיוחדת, וכן יציירו כי השרים העליונים המשפיעים אל המלכיות עומדים בארבע מדרגות וסדרים מתיחסים במרכבה העליונה אל ארבע רוחות, וכ"א מגמת פניו אל רוח מיוחד כאשר נתבאר בפירוש מעשה מרכבה, והראה לו שבכל משך זמן הגלות ימצאו הד' קרנות המנגחות את ישראל בד' רוחות והם ג"כ הד' מלכיות הכוללים שכ"א מהם גובר ברוח אחת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את ישראל" - כמו ואת ישראל בוי"ו

"אלה הקרנות" - ר"ל זה מרמז על האומות שהרעו לישראל וכאלו נגחו אותם בקרן עד שפזרו אותם הנה והנה

"מה אלה" - ר"ל על מה מרמז

מצודת ציון

"זרו" - פזרו כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כו)

<< · מ"ג זכריה · ב · ב · >>